"בינה יקרה, את יכולה בבקשה להציע שאלות לריאיון עם כוכבת השער שלנו? היא דמות מפורסמת מאוד בישראל, בת 84, שחקנית וקומיקאית, בעלת קריירה פעילה כבר עשרות שנים. היא הנחתה את תוכנית האירוח הפופולרית ביותר בטלוויזיה במהלך שנות ה־80 וגם עשתה תוכניות רדיו. ילדיה ונכדיה גרים בארצות־הברית והיא גרה עם בעלה בתל־אביב. היא מחזיקה באידיאולוגיה שמאלית־ליברלית ומביאה אותה לידי ביטוי בגאווה, למרות שהימין שולט כרגע בישראל".
אלה ההנחיות שנתנו לתוכנת הבינה המלאכותית החדשה, ChatGPT, לקראת הריאיון הזה עם רבקה מיכאלי. מה עוד אפשר לשאול את האישה שהתחילה את הקריירה בגיל 11 ומעולם לא ירדה מהבמה, שביצעה מאות תפקידים מכוננים (בימים אלה משחקת בהצגה "אני סבתא שלך" בתיאטרון הקאמרי) וגם נרשמה כפורצת דרך פמיניסטית? כדי להתמודד עם האתגר גייסנו את התוכנה, שיכולה לחבר שאלות על כל אדם בעולם (השאלות הממוספרות הן של תוכנת הבינה).
מיכאלי עצמה הייתה משועשעת ומסוקרנת לנהל דרכי דיאלוג עם הבינה המלאכותית. "ומה הדבר הבא? כל כך הרבה רובוטים מחליפים אותנו, ועכשיו אני רואה שגם לך יש תחליף", היא צוחקת. "אולי אני צריכה לחכות לרובוט שגם יענה במקומי".
השאלה היא אם יש רובוט שישחק במקומך.
"אני לא יודעת אם זה יקרה בקדנציה שלי, אבל נחיה ונראה. אני לא מאמינה שזה יהיה מעניין".
בלונדון כבר יש הצגה מעניינת מאוד עם הולוגרמות. רק אומרת.
"נכון, המחזמר של אבבא. אם ייקחו הולוגרמה שלי לשחק במקומי, אני רוצה שייקחו מתקופה קודמת, שלא ייקחו מהיום".
מאיזה גיל היית בוחרת?
"אני חושבת ש־40. בגיל 40 הייתי המקסימום שאני יכולה. רזה ויפה".
הבינה שואלת, רבקה עונה
1. בינה: איך את מתעדפת את הבריאות והרווחה שלך ככל שאת מתבגרת?
מיכאלי: "אני לוקחת את התרופות הנכונות. פחות או יותר, כן? יש כאלה שהפסקתי וזה עלה לי ביוקר. למשל סטטינים, שזה נגד כולסטרול גבוה. הם גרמו לי לכאבי שלד, אז חברה טובה אמרה לי שאני לא מוכרחה, והפסקתי. אחרי כמה חודשים פתאום נהיה לי כתם בעין שמאל. הגעתי לאיכילוב והתברר שזה תסחיף של כולסטרול. כרגע אני רואה קצת בעין שמאל, ועין ימין מפצה. כבר הייתי 25 פעמים בתא לחץ ולא עזר, אז עכשיו אני לוקחת סטטינים במינון גבוה, למרות הכאבים, כי להיות עיוורת זה גרוע יותר".
איך את מרגישה עם גיל 84?
"זו לא בחירה שלי, זה קורה במילא. אני לא לוקחת את זה אישית".
"הייתי בהופעה של נונו ונהניתי מאוד. סידרו לי כיסא, אבל עמדתי כל הזמן. היה די משונה לראות סבתא ב'בארבי', אבל לי היה כיף ממש לראות קול חדש ורענן"
איך את מצליחה להיראות ככה בגילך?
"קודם כל, אני משתדלת לא לאכול את העוגות שעכשיו את מציעה לי. נשבעתי שאפסיק לאכול לחם, אז הכנתי פסטה (צוחקת). אני גם רשומה במכון כושר. רק רשומה, כן? אני לא כל כך הולכת. חידשתי את שיעורי היוגה ואני משתדלת להגיע לפחות פעם בשבוע. לגבי הפנים, אני מקפידה מאוד על קרמים מזינים, ומדי פעם עושה גם הזרקות קטנות. האחרונה שעשיתי הייתה לפני שנה. מקרוב זה פחות טוב, מרחוק זה בסדר אני חושבת".
2. אם היית יכולה לחזור אחורה בזמן ולתת לעצמך עצה לתחילת הקריירה שלך, מה היא הייתה?
"הייתי לומדת יותר את מקצוע התיאטרון, אבל אני עצלנית. לצערי לא למדתי משחק. בצבא למדתי שנה אצל השחקנית והמורה פאני לוביץ', לקחתי גם כמה שיעורי פיתוח קול, אבל לא התמדתי לא בזה ולא בזה, ועדיין ברוב חוצפתי שרתי. יש לי איזה שישה־שבעה שירים מפורסמים. היה לי מזל שהייתה לי חברה בשם נעמי שמר".
7 צפייה בגלריה
"עשיתי את אותם דברים בדיוק כמו גברים וקיבלתי חצי"
(צילום: מור צידון, סגנון: אלכס גדרון)
3. איך השתנתה תעשיית הבידור בישראל מאז שהתחלת לעבוד בה?
"השתנתה מאוד. המופיעים היום הרבה יותר מקצוענים, כולם זזים יפה, שולטים בקול, אבל אנחנו היינו יותר טובים נראה לי. מעטים אבל טובים. מפריע לי שכבר אין הגייה נכונה. אצלנו, כשעשינו שגיאה בעברית, אכלנו אותה, פסלו לנו שירים, והיום כל טעות עוברת. כמובן, מדי פעם מפציע איזה כישרון גדול - ג'ימבו ג'יי כזה, תומר ישעיהו או נונו, שהייתי בהופעה שלה ונהניתי מאוד".
אז את כן מעודכנת.
"הנכדה שלי הגיעה מאמריקה והלכנו יחד - הייתי צריכה קולב צעיר כדי לתלות עליו את בואי, ועוד במופע עמידה. סידרו לי כיסא, אבל עמדתי כל הזמן. היה די משונה לראות סבתא ב'בארבי', אבל לי היה כיף ממש לראות קול חדש ורענן, שרוקדת וזזה נהדר, והיא גם מצחיקונת לא קטנה".
"אני חושבת שאנחנו צועדים לקראת אסון חברתי גדול מאוד. איך יכול להיות שזה קרה לנו? חשבתי ששוויון וצדק הם מילות מפתח לחיים, ועכשיו כל מילה כזאת נעשתה פוליטית. את אומרת שלום, אמרת אמירה פוליטית"
4. איך נראה יום טיפוסי שלך?
"אין יום טיפוסי וזה כל היופי. אני מתעוררת מוקדם כי בעלי קם מוקדם, אבל נשארת במיטה. אני מבלה הרבה מאוד ליד המחשב, שומעת מוזיקה, קוראת ספר דיגיטלי או מכינה את התוכנית השבועית שלי, 'באה לשבת' ב-103FM, שמשודרת בכל שישי בשלוש".
5. הנחית תוכנית אירוח פופולרית בשנות ה־80 ("סיבה למסיבה", ד"ח). מה את חושבת שהפך אותה לכזאת הצלחה?
"צריך לזכור שהיה ערוץ אחד, אז אפשר להגיד שזו הייתה כמעט צפייה בכפייה (צוחקת). אבל האמת היא שהייתה לנו אחריות גדולה מאוד. למרות שהיה לנו קהל שבוי, הייתה השקעה עצומה. היום אולי משקיעים בטאלנטים אבל פחות בתוכן. בתקופה שלי לא הטאלנטים קיבלו את הכסף, אלא התוכניות עצמן. ואני קיבלתי עוד פחות" (צוחקת).
קיבלת הנחיה של תוכנית יוקרתית בערוץ שהיה שוביניסטי מאוד באותם ימים.
"ולא הרגשתי פורצת דרך. את יודעת מתי הרגשתי פורצת דרך באמת? כשהגשתי לראשונה בשידור חי את התוכנית לעקרת הבית בקול ישראל. הייתי הראשונה ברדיו שקיבלה שיחות טלפון ממאזינים".
7 צפייה בגלריה
"הייתי הראשונה ברדיו שקיבלה שיחות טלפון ממאזינים"
(צילום: מור צידון, סגנון: אלכס גדרון)
6. עם אילו אתגרים התמודדת כאישה בתעשיית הבידור, ואיך התגברת עליהם?
"היה שוביניזם, אבל אז לא הבנתי את זה. רק היום, בדיעבד, אני נזכרת בכל מיני דברים ומבינה שהמניע שלהם היה שוביניסטי. זה מתחיל ונגמר בתשלום, גם בהופעות וגם בשידורים. הביטוי של העולם שלנו להצלחה זה כסף, ונשים מאז ומתמיד קיבלו פחות. עשיתי את אותם דברים בדיוק וקיבלתי חצי. כאילו, אני אישה אז אפשר לקפח אותי".
7. איזו עצה יש לך לנשים צעירות שרק מתחילות את הקריירה שלהן?
"לעשות את מה שהן טובות בו, להיות מקוריות ולעמוד על הזכויות שלהן, לא להסכים לקבל פחות".
"הייתי חוזרת לתקופה שהילדים היו קטנים, ומצווה על עצמי להישאר יותר בבית כדי לראות אותם גדלים. זה דבר שנגזל ממני. חבל לי על כל רגע שלא הייתי שם"
8. את ידועה באידיאולוגיה השמאלית־ליברלית שלך. כיצד עומדות דעות אלה בהשוואה לאקלים הפוליטי בישראל (וחידוד מאיתנו: איך את מרגישה עם עליית שלטון הימין)?
"רע מאוד. החדשות האחרונות ששמעתי הן שרופא או בית מלון יכולים להחליט את מי הם משרתים ואת מי לא. זה כמו לשים שלט 'אין כניסה ליהודים'. המודל האירופי לא היה מוצלח במיוחד, וחבל שזה מה שלמדנו. אני משתדלת לא לשמוע חדשות, זה עושה לי רע. אני חושבת שאנחנו צועדים לקראת אסון חברתי גדול מאוד. איך יכול להיות שזה קרה לנו? חשבתי ששוויון וצדק הם מילות מפתח לחיים, ועכשיו כל מילה כזאת נעשתה פוליטית. את אומרת שלום, אמרת אמירה פוליטית. כל השנים התפללתי שהילדים יחזרו מחו"ל, וזו הפעם הראשונה שאני אומרת 'שיישארו שם, אולי טוב יותר'".
9. אם הייתה לך מכונת זמן, לאיזו תקופה היית חוזרת ומה היית רוצה לשנות בה?
"הייתי חוזרת לתקופה שהילדים היו קטנים, ומצווה על עצמי להישאר יותר בבית כדי לראות אותם גדלים. זה דבר שנגזל ממני, וזה נראה לי כיף כל כך להיות שם ולגדול איתם. חבל לי על כל רגע שלא הייתי שם. בסופו של דבר הם והילדים שלהם - אלה האנשים שהכי מעניינים אותי מכולם".
0. אם לא היית שחקנית, מה היית?
"כנראה ציירת. הייתי לומדת אמנות".
ואיך היתה נראית רבקה מיכאלי בהשראת ציירים מפורסמים? בדקנו בעזרת תוכנה לבינה מלאכותית:
7 צפייה בגלריה
בהשראת אנרי מאטיס
(צילום: מור צידון. עיבוד בינה מלאכותית: רון דוד בן ישי ואביחי אליאסי)
7 צפייה בגלריה
בהשראת פרידה קאלו
(צילום: מור צידון. עיבוד בינה מלאכותית: רון דוד בן ישי ואביחי אליאסי)
הראיון המלא עם רבקה מיכאלי מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
ע. צלם: רם לוי, ניהול סט: דור מרדכי, איפור: שגיא שבת, שיער: נועם ברדה
