הביקור הראשון אצל גינקולוגית עלול להיות מאיים. נערות עלולות לחשוש מהבדיקה הפולשנית, ויש אמהות שלא באמת יודעות איך להכיל את הפחד וחוסר הוודאות. הגינקולוגית ד״ר אמילי בן־עזרי, רופאת נשים ילדות ומתבגרות בביח וולפסון ובמכבי שירותי בריאות, מסבירה שחשוב לערוך הכנה: "המטרה היא קודם כול להפיג חששות. חשוב שהאמהות יסבירו לנערה איך המפגש מתנהל ומה הוא כולל. עיקר הפגישה הראשונה הוא דווקא שיחה. הנערה נשאלת על המחזור, על תחושות גופניות על הרגלים, ולעתים גם על נושאים אינטימיים. "כדאי להכין אותה מראש לכך שתישאל על המחזור או על נושאים אינטימיים אחרים ולהסביר שאלו שאלות חשובות שמסייעות לרופאה לתת את המענה הטוב ביותר, אין כאן עניין של חטטנות".
3 צפייה בגלריה
הגניקולוגית, ד"ר אמילי בן עזרי. "החשש הגדול הוא מבדיקה פנימית"
(צילום: studio romantic)
"כאמור, החשש הגדול הוא מבדיקה פנימית, אך חשוב לדעת שלא מתבצעת כל בדיקה חודרנית בנערה שלא קיימה יחסים, אלא במצבים חריגים בלבד. אם יש צורך בבדיקה רפואית, לרוב מדובר באולטרסאונד בטני פשוט - בדיקה חיצונית שאינה כואבת, והיא מתבצעת רק לאחר הסבר ובהסכמת הנערה. היא אדון לגופה גם במפגש רפואי”.
נוכחות האם תלויה בתחושה בחדר. חלק מהמפגש מתקיים יחד, ולעתים הרופאה תבקש לשוחח עם הנערה לבד: "יש נושאים שנערות מרגישות בנוח לשתף רק את הרופאה, אחרות מעדיפות את אמא לידן כי היא נוסכת בהן ביטחון", מסבירה ד”ר בן־עזרי. "החוויה הראשונה הזו חשובה הרבה מעבר לביקור הבודד: חוויה נעימה במפגש הראשון יוצרת תשתית לכך שהיא לא תחשוש לפנות לבדיקה גינקולוגית".
אחרי שלב ההיכרות מגיע שלב ההקשבה, מסבירה ד״ר אלנה דיקופולצב מהמרכז הרפואי בני ציון. "הרופאה מאזינה לצרכים של הנערה, שומעת על אורח החיים שלה ובהתאם לזה היא ממליצה על שימוש באמצעי מניעה".
3 צפייה בגלריה
הגניקולוגית, ד"ר אלנה דיקופולצב. "יותר ויותר נערות משתמשות בהתקן תוך-רחמי
(צילום: studio romantic)
במהלך הפגישה נאסף מידע רחב: על מועד הופעת הווסת, אופי הדימומים, כאבים ולעיתים גם על אקנה, מצבי רוח או כאבי ראש. חלק מהשיחה מתקיים עם הנערה בלבד כדי לאפשר מרחב פתוח לשאלות, אך גם לאם יש תפקיד: “האמא משלימה את הרקע הרפואי המשפחתי ותומכת בהחלטה, אבל חשוב שהבחירה הסופית תהיה של הנערה עצמה”.
רבות מדברות על "הגלולה" כמוצר גנרי אחד, אך בפועל ההבדל המרכזי הוא בהרכב ההורמונלי: "אין גלולות שמיועדות במיוחד לנערות, אותן גלולות משמשות בכל הגילים", מסבירה ד”ר דיקופולצב. "ההתאמה אינה קשורה רק למניעת היריון, אלא גם לתסמינים כמו כאבי וסת, דימומים כבדים או אקנה, משום שכולן פועלות למניעת ביוץ. חשוב להדגיש כי לגלולות אין השפעה ארוכת טווח על הפוריות. מדובר בדיכוי זמני שחולף לאחר הפסקת השימוש".
בתחילת השימוש ייתכנו תופעות הסתגלות כמו בחילות קלות, רגישות בשדיים, נפיחות או דימומים בין־וסתיים, ולעתים גם שינוי במצב הרוח. לרוב מדובר בתופעות חולפות, ובמידת הצורך ניתן להתאים סוג אחר עד למציאת ההתאמה הנכונה.
"בשנים האחרונות, יותר ויותר נערות משתמשות בהתקן תוך־רחמי המותאם במידותיו לצעירות. מדובר באמצעי מניעה יעיל במיוחד, בעל בטיחות של כ־ 99% במניעת היריון, אפקטיבי במשך שנים, לא פוגע בפוריות ולעתים אף מפחית דימום וכאבי וסת. עבור נערות שמתקשות בהתמדה בגלולות, זו יכולה להיות חלופה טובה".
יתרונו המרכזי הוא שאין צורך לזכור טיפול יומיומי והוא מעניק הגנה ארוכת טווח. מנגד, בימים הראשונים שלאחר ההחדרה ייתכנו כאבים או דימום קל שחולפים לרוב תוך זמן קצר. את ההתקן לא נהוג להחדיר כבר במפגש ההיכרות הראשון, אלא לאחר שיחה והסבר, כדי לאפשר לנערה ולהורה לקבל החלטה נכונה עבורה. פעולת ההחדרה עצמה קצרה ומתבצעת במרפאה. היא עלולה לגרום אי־נוחות או כאב רגעי, אך לרוב מדובר בתחושה חולפת. מבחינת עלויות, ברוב המקרים יש השתתפות של קופות החולים, כך שהשיקול הכלכלי לרוב אינו הגורם המכריע בהחלטה.
בסופו של דבר, הביקור הראשון אצל רופאת נשים הוא לא רק רגע רפואי, אלא נקודת ציון של שלב בהתבגרות, וכשמנהלים עליו שיחה פתוחה בבית, הוא הופך מעוד מקור לחשש להזדמנות לבנות אמון ולצבור ידע וביטחון לשנים קדימה.
פורסם לראשונה: 11:09, 18.02.26
