מיקי ממון (55) היא אחד השמות המוכרים והאהובים על חובבות אופנה אמיתיות. היא הייתה אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם בשנות ה־90, הייתה המוזה של ז'אן פול גוטייה וצעדה בתצוגות של המעצבים הכי גדולים. שיחה איתה היא תמיד דבר מרתק, בעיקר עבור מי שצמאה לסיפורים על מעצבי־העל של התקופה. כיום היא בעלת עסק של פריטי וינטג'. צללנו לארון שלה כדי לראות אילו פריטים נדירים מסתתרים שם.
הצצנו לארון של מיקי ממון
(צילום וידאו: אביב וינברגר)
פריט שבחיים לא אזרוק: "חליפה מ־1985 של גוטייה בשיתוף פעולה עם המפעל האיטלקי ז'יבו. זה היה בתחילת דרכו. המשחק בין הגברי לנשי, הכתפיים הרחבות, קו המותן הצמוד - זה הכי גוטייה והוא בשבילי מספר אחת בכל מה שהוא הביא לאופנה".
מה למדת ממנו?
"למדתי ממנו סטיילינג, כי הכול בחיבורים".
פריט שיקר ללבי: "את החולצה הזו קיבלתי מחברה והיא הכי אני. היא לוקחת אותי אחורה לתקופה של שנות ה־80 - מוזיקה, סאונד, אנשים שבחרו בדרך קצת אחרת מהעדר הקונפורמיסטי. כשאני הולכת לרקוד או כשאני רוצה להרגיש את האינדיבידואליות שלי, היא עליי".
עוד פריט שיקר ללבי: "שמלת כותנה פרחונית משנות ה־50, שיש לה סיפור משמעותי מאוד בחיים שלי. בגיל 18 טסתי לפריז בפעם הראשונה ומצאתי את עצמי על ספסל במארה בוכה, לא יודעת מה יהיה, איפה אני ולמה אני שם. ואז ראיתי מולי חנות וינטג', והשמלה הזו הייתה בחלון. כשנכנסתי הרגשתי בבית ולבי התמלא בשמחה. זה מה שבגד עושה, הוא מתחבר איתך ויוצא משהו חדש".
פריט שקיבלתי ממעצב־על: "מעיל ראנוויי, וזה אומר שנעשה רק אחד כזה, שקיבלתי בתצוגה של ז'יל סנדר ב־1992. מי שפתחה איתו את התצוגה הייתה דוגמנית־העל טטיאנה פטיץ ז"ל. זה פריט חד־פעמי ומסמן את הקשר המאוד מיוחד שהיה לי עם ז'יל. עבדתי איתה המון והייתה לנו מערכת יחסים קרובה. ממנה למדתי דיוק ומינימליזם. גם היא וגם גוטייה זיהו מהר מאוד את האהבה וההבנה שלי בבגדים. זה אינסטינקט מבפנים".
פריט שאני חורשת עליו: "שרשרת וינטג' של ז'יבנשי קוטור שבת דודה שלי מצאה בניו יורק והביאה לי. אני בדרך כלל לא עונדת תכשיטים, אבל השרשרת הזאת עושה לי טוב".
