שרי פילוסוף. "לזכור שהכי חשוב זה בריאות, משפחה וחברים. ואקונומיקה"

מקימת קבוצת "חולי ניקיון" חלתה בסרטן: "מכל הדברים אני מתגעגעת במיוחד לניקיונות"

שרי פילוסוף, מקימת קבוצת הפייסבוק הפופולרית מתמודדת עם סרטן הלבלב: "מהכורסה שאני שוכבת עליה אני מסתכלת על הנברשות וחושבת איך בא לי לנקות אותן. כשאחלים אני מתכננת סבב הרצאות, לגרום לאנשים להעריך כל רגע"

פורסם: 22.03.22, 08:49
סיפורה של שרי פילוסוף (43), תושבת גדרה, נשואה ואם לשני בנים (תשע וארבע), יועצת שיווק ומנהלת מדיה לעסקים, מייסדת ומנהלת קהילת "חולי ניקיון – הקבוצה הרשמית":
"בחודש פברואר לפני שנה יצאתי מניתוח. כשפקחתי עיניים, אמרו לי שיש לי סרטן בלבלב. המצב, אני מאמינה, הוא זמני, אבל בינתיים זה משתק – גופנית, פיזית ונפשית.
מאז ומתמיד הייתי אישה שעובדת על טורבו. גדלתי בנס־ציונה כבת בכורה לאמא שילדה אותי ביום הולדתה ה־17. הוריי התגרשו אחרי שבע שנות נישואים, ואחי ואני נשארנו עם אמא. כשהתגרשה היו לה 11 שנות לימוד והיא עבדה כקופאית ב'אגד'. עם השנים היא למדה והפכה להיות מנהלת חשבונות וחשבת שכר וקנתה בית בכוחות עצמה. בתקופת הקורונה היא עברה לבשל אוכל ביתי תחת השם 'סלטי בתיה'. בחודש האחרון היא עזבה את ביתה, חילקה את הריהוט והחפצים ובאה לגור איתנו, כדי לטפל בי.
את שנות התיכון עברתי בפנימיית הדסה־נעורים, התגייסתי לצנחנים, ואחרי השחרור השלמתי בגרויות ועבדתי בעבודות שונות, כולל ככתבת במקומון.
בגיל 30 הכרתי את קובי, אז קצין בקבע, ובגיל 32 נישאתי לו והתחלנו לנדוד בעקבות תפקידיו הצבאיים. הבנים שלנו, לביא ולהב, נולדו אחרי הריונות בסיכון. את התואר האקדמי במינהל עסקים עשיתי במהלך שמירת ההיריון עם להב. אני רואה בזה את אחד מהישגיי הגדולים.
"בחודש האחרון אמא שלי עזבה את ביתה, חילקה את הריהוט והחפצים ובאה לגור איתנו, כדי לטפל בי"
מכיוון שהייתי בבית בהריונות, שוטטתי בפייסבוק, וראיתי שאנשים מבקשים עצות לניקוי כתמים, חומרי ניקוי וכו'. לפני שלוש שנים החלטתי להקים קבוצה שתהווה בית לחולי ניקיון ומתייעצי ניקיון. אני עצמי חולת ניקיון - ובעצם מעדיפה להגיד 'בריאת ניקיון'. מילדותי ספגתי מאמא את הנושא של סטריליות, שמירה על היגיינה אישית וצחצוח הבית, ויש דברים שאני ממש אובססיבית לגביהם. אני משתגעת מלראות צעדים על רצפה נקייה וישר מוחקת אותם. אני מנקה את השיש במטבח באקונומיקה, אני מתקלחת לפחות פעמיים ביום ולא מכירה אדם שרוחץ ידיים יותר ממני. היום הקבוצה מונה 100,000 חברים. בגל הראשון של הקורונה, כשהייתה לי פחות עבודה בייעוץ לעסקים, התחלתי לקבל פניות מחברות מסחריות לשיתופי פעולה ופינקתי את חברי הקבוצה במוצרים. הרגשתי על גג העולם.
לפני שנתיים, כשעברנו מהבסיס שבו גרנו שלוש שנים לביתנו בגדרה, חליתי בצהבת עם חום וגרד בכל הגוף. האבחנה הייתה אבנים בכיס המרה. עברתי ניתוח, הוציאו לי את כיס המרה, שמו לי סטנט (תומכן), והייתי במעקב רצוף. בבדיקות הכל יצא תקין, אבל אז התחילו כאבי תופת בגב והקאות. בתקופה קצרה ירדתי עשרה קילו. הגעתי לבית החולים שיבא ונקבע לי ניתוח בשם וויפל (WHIPPLE), שבו מורידים את ראש הלבלב, התריסריון וחלק מהקיבה. הייתי בטוחה שאחרי הניתוח ייגמר הבלגן. שנייה לפני הניתוח עשיתי טיקטוק עם הזונדה ושרתי 'איך אני נראית? מיליון דולר!'.
הניתוח היה ארוך, שמונה־תשע שעות. התברר, כאמור, שמדובר בסרטן הלבלב והחליטו שאעבור כימותרפיה ואז עוד ניתוח. בכל אשפוז הבאתי איתי מהבית מצעים, מגבות, מגבוני ניקוי ואקונומיקה. ניקיתי את השירותים, וביקשתי שיחליפו את הווילונות בחדר ששכבתי בו.
"לאשפוז הבאתי איתי מהבית מצעים, מגבות, מגבוני ניקוי ואקונומיקה. ניקיתי את השירותים, וביקשתי שיחליפו את הווילונות"
הניתוח השני היה בפברואר 2021, עברתי כימותרפיה והקרנות, ואז מצבי השתפר ורציתי לטרוף את העולם. קבעתי לנו נופשים וטיולים, המשכתי לנהל את קבוצת חולי הניקיון וגם את קבוצת נשות גדרה והסביבה ואת קהילת נשות עסקים בגדרה (עם שותפתי, טובה טל). עשיתי רשימת משימות שאני רוצה לבצע ברגע שאקום על רגליי. לדוגמה, לחזור לרוץ (בעבר רצתי 6 ק"מ שלוש פעמים בשבוע) ולמסור את כל הבגדים שגדולים עליי, כי ירדתי 25 קילו (למרות שאמא שלי מנסה לפטם אותי).
בתקופה האחרונה אני לא מסוגלת לצאת מהבית, אבל אני מקפידה על אסתטיקה, על ציפורניים מטופחות, על התסרוקת. אחרי 25 שנים של עישון הצלחתי להיגמל ואני גאה בזה. מכל הדברים אני מתגעגעת במיוחד לניקיונות. מהכורסה שאני שוכבת עליה אני מסתכלת על הנברשות וחושבת איך בא לי לעלות על כיסא ולנקות אותן כמו שצריך; או לשפוך על הבית דליים של מים ולהוציא אותם עם המגב – אני כל כך אוהבת את זה.
"יש לי משהו חשוב לומר לאנשים: היזהרו בבקשותיכם. כשחברה סיפרה לי שהיא אוכלת הכל ולא משמינה, אמרתי 'הלוואי עליי!'. היום אני כל כך רוצה להעלות עשרה קילו וזה לא מצליח"
כשאחלים אני מתכננת לעשות סבב הרצאות, לגרום לאנשים להעריך כל רגע בחיים, לא לבזבז אנרגיות על כעסים ושטויות. היו לי חיים אידיאליים, הצלחתי בעבודתי ובפעילות הקהילתית, תפעלתי את המשפחה, התנדבתי בבית הספר של בני, הייתה לי שליטה מוחלטת על חיי, ועכשיו אין לי שליטה על כלום.
ויש לי עוד משהו חשוב לומר לאנשים: היזהרו בבקשותיכם. כשחברה סיפרה לי שהיא אוכלת הכל ולא משמינה, אמרתי 'הלוואי עליי!', כי תמיד רציתי לרדת חמישה־שישה קילוגרמים. היום אני כל כך רוצה להעלות עשרה קילו וזה לא מצליח".
שורה תחתונה: "צריך לחיות כל רגע כאילו הוא האחרון. ולזכור שהכי חשוב זה בריאות, משפחה וחברים. ואקונומיקה".

עדכון לכתבה: שרי פילוסוף הלכה לעולמה ב-7 במאי 2022. יהיה זכרה ברוך
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.