"שנת הלימודים במחוז הצפון ב-1 בספטמבר תיפתח בהתרגשות גדולה מאוד", מבטיחה ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך". בשנתיים האחרונות היו לנו אתגרים מורכבים מאוד בגלל המלחמה, חלק מהתלמידים פונו וחלקם נשארו ולמדו תחת אש. אני שמחה לבשר שכל בתי הספר ייפתחו עם 90% תלמידים בממוצע".
לאיזה יישוב יחזרו הכי הרבה תלמידים?
"לשלומי ולמועצה האזורית מבואות חרמון יחזרו 100%. למעלה יוסף יחזרו 98%, למטה אשר - 97%, לגליל העליון - 96% ולקריית שמונה - 85%. למטולה יחזרו רק 27% מהתלמידים כי הבתים שם עוד בשיפוצים. לא פתחנו שם את בית הספר, והתלמידים ילמדו השנה בבתי הספר בגליל העליון".
"גם אנחנו פונינו מביתנו ועברנו לגור אצל בתי בנהריה. חזרתי הביתה לפני המועד הרשמי, ושיפצנו את הבית תחת אש"
איך הצלחתם להגיע למספרים כאלה?
"זה הישג מטורף של מורים שתומרצו במענקי חזרה. הם פנו אישית לכל ילד. כשתלמיד שומע שהחברים שלו חוזרים, הוא מפעיל לחץ על ההורים. בנוסף, בשנה החולפת פעלנו כדי לקרב את התלמידים צפונה, הקמנו בתי ספר זמניים מתוך הנחה שככל שהם יישארו יותר זמן בתל אביב ובירושלים, כך הם יתקשו יותר לחזור".
היו מוסדות חינוך שהייתם צריכים לשפץ או לבנות מחדש?
"מאות מוסדות חינוך ניזוקו, חלקם מפגיעת טילים וחלקם מהשהייה של כוחות צה"ל שנכנסו עם כלים כבדים, לפעמים עם טנקים, והחריבו תשתיות, שבילים וצנרת. הממשלה תקצבה 200 מיליון שקלים לשיקום מוסדות החינוך בצפון, את מרביתם שיפצנו עד מרץ 2025, כשמערכת החינוך בצפון חזרה לפעול".
איך תעזרו לתלמידים להשתקם נפשית, אחרי מה שהם עברו?
"החל ב־1 בספטמבר ולמשך שלושה חודשים יפעלו בתוך מוסדות החינוך ביישובים המפונים 26 מרכזי חוסן, בשיתוף קרן 'שיתופים', שיספקו מענה טיפולי רגשי לתלמידים הזקוקים לכך. בנוסף, הקמנו ארבעה מרכזי הורות, בשיתוף קרן 'הביתה', שייתנו עזרה והכוונה להורים לילדים במצוקה, כי המלחמה הזאת הותירה הרבה צלקות בקרב הילדים, וזה בא לידי ביטוי גם בבית".
"לשלומי ולמועצה האזורית מבואות חרמון יחזרו 100% מהתלמידים. למטולה רק 27% מהתלמידים"
כתושבת גבול הצפון, מה עבר עלייך בשנתיים האחרונות?
"גם אנחנו פונינו מביתנו במושב אבן מנחם, אחרי שטילים עפו לנו מעל הבית, ועברנו לגור אצל בתי, טל, בנהריה שמנהלת שם בית ספר. חזרתי הביתה חמישה חודשים לפני מועד החזרה הרשמי, הבית היה מלא רסיסים, ושיפצנו אותו תחת אש".
לא פחדת לחזור?
"זה לא היה נעים, אבל הייתי חייבת כי יש פה יישובים שלא פונו ושמרו על רציפות לימודית בתנאים קשים תחת אש. בחודש וחצי הקמנו מוסדות חינוך ארעיים, כשגננות ומורות נוסעות תחת אש כדי להגיע. היינו בקשר עם פיקוד הצפון וחישבנו מסלולי הסעות עם מערכות כיפת ברזל כדי לשמור על ביטחונן. גם אני נשכבתי שלוש פעמים על הכביש, ופעם כמעט נפגעתי מכטב"ם".
קיבלת את "אות שירות המדינה" השנה. מה היו נימוקי הפרס?
"שקיימנו פעילות חינוכית ועוגן לחיזוק החוסן הלאומי. לא היה לי זמן להתרפק על זה, וזה תמיד מרגש שמוקירים אותך, אבל לא בשביל זה אני קמה בבוקר".
מתי מונית למנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך?
"בשנת 2007, ואין שנה שדומה לקודמתה, בעיקר מאז 7 באוקטובר. אני כל הזמן חושבת איך לעזור לתלמידים שפונו או שנשארו ולמדו תחת אש, ולתת להם את המענה החינוכי והרגשי כדי להתגבר על המשבר. קראנו לשנה הזאת 'שנה של צמיחה', כי השנה נפעל לא רק לשיקום הקהילה, אלא גם לצמיחתה".
