אחד הסרטונים קורעי הלב שעלו לאחר 7 באוקטובר, נראתה הדוגמנית ג'סיקה אלטר ביום הולדתה, ליד קברו של בן שמעוני, בן זוגה שנרצח במסיבת הנובה. היא עונדת לראשה זר פרחים, מניחה על הקבר עוגת קרם שעליה נרות היוצרים את המספר 28, בוכה ומניחה את ראשה על השיש הקר. בתיאור הסרטון כתבה: "אם כבר לחגוג אז רק איתך. אוהבת אותך. לנצח".
ג'סיקה לומדת לחיות מחדש
(כתבת וידאו: אביב וינברגר)
מאז השבת ההיא השתנה דף האינסטגרם של אלטר, מצילומי דוגמנות שלה לסרטונים ותמונות שלה ושל שמעוני - אחד מגיבורי הנובה, מי שחילץ מבלים משטח המסיבה ושילם על כך בחייו. "כשזה קרה הייתי בשנה האחרונה של לימודי המשפטים", היא מספרת. "עזבתי את הלימודים, את העבודה, לא מצאתי עניין בחיים היומיומיים. לא הבנתי מי אני, מה קורה איתי, מה אני עושה הלאה. בלבול גדול".
כיום משהו השתנה. אלטר חזרה לספסל הלימודים כדי לסיים את התואר, נחושה להוכיח לעצמה שהיא מסוגלת, שהיא יכולה להרים את עצמה. "הבנתי שאני לעולם לא אהיה אותה ג'סיקה, וזה בסדר. לא כל מה שנשבר צריך להיבנות בחזרה אותו הדבר. אני לומדת לחבק את ג'סיקה החדשה ולשמור על הניצוצות של מי שהיא הייתה לפני, ולא לוותר על החלומות שהיו לה", היא אומרת.
בן שמעוני ז"ל, בן 31 במותו, היה בן הזוג של אלטר במשך שש שנים אינטנסיביות. "הכרנו בירושלים", היא מספרת. "הייתי סלקטורית בבר שהוא היה שותף בו, 'מונאקו'. הייתי בת 21, אחרי פרידה, והוא היה גם אחרי פרידה. נהיינו חברים טובים, ומהר מאוד נעשינו זוג ועברתי לגור בדירה שלו באשקלון. היינו דבק, לא נפרדים. לכל מקום הולכים ביחד, אפילו לסופר. באותה שבת זה היה מוזר וחריג שלא הלכתי איתו למסיבה. הוא לא האמין שאני לא באה".
שמעוני, שהכיר את אזור המסיבה ברעים היטב משירותו הצבאי, נהפך למלאך המושיע של מבלים רבים. הוא חילץ אנשים מהתופת לבאר שבע, סבב אחרי סבב. בסבב השלישי והאחרון היו איתו ברכב אופיר צרפתי, רומי גונן וגאיה חליפה. ג'סיקה הייתה איתו על קו הטלפון לאורך כל הנסיעה הזאת. היא שמעה הכול. את קור הרוח של בן שואל "מה זה, מחבלים?", את הצרחות המבועתות "בן, תיסע", ואז את צרורות הירי ואת השקט. "לא הבנתי מה קורה", היא משחזרת את הרגע ההוא. "צרחתי. המשכתי להתקשר אליו שוב ושוב. אחר כך קיוויתי שאולי הוא מתחבא. לא ידעתי מה לעשות, מלא מחשבות בראש, המוח מצייר תסריטים ואני בחוסר אונים".
"כיום אני אוהבת ורוצה את החיים. אני רואה סרטונים ומזדעזעת מאיך שדיברתי, עם בחירה בייאוש. איך העזתי?"
גופתו של בן נמצאה אחרי חמישה ימים של חיפושים מורטי עצבים. "אנשים אומרים לי שמדינה שלמה התפללה עליו. הקסם שלו, המתיקות שלו, הגבורה שלו - כולם הרגישו את זה", היא אומרת. חליפה נרצחה, צרפתי נרצח וגופתו נחטפה והוחזרה בעסקה, ורומי גונן נחטפה וחזרה הביתה אחרי 471 ימים בשבי חמאס.
ההתמודדות של ג'סיקה עם האובדן הייתה חשופה לעיני כול. מהסרטון הראשון שהעלתה ב־8 באוקטובר ובו היא מתחננת לעזרה, ועד היום, כשחשבון האינסטגרם שלה מונה יותר מ־71 אלף עוקבים. "בהתחלה השתמשתי ברשתות כדי לחפש אותו, הייתי אובדת עצות, ולימים זה התברר ככלי טיפולי. הייתי מעלה סרטונים כדי לפרוק. החום והאהבה עשו לי טוב. תוך כדי השיתופים גיליתי על עצמי דברים, כמו בטיפול פסיכולוגי".
+
לחצו לצפייה >
"אני ובן היינו דבק, לא נפרדים"
(צילום: ניב מאיו)
היית בטיפול?
"לא, ואני לא מתגאה בזה. היה לי נוח להדחיק, לא היה לי אומץ לפתוח את הדברים. עכשיו אני נמצאת בנקודה שאני רוצה, ברוך השם".
את אדם מאמין?
"תמיד הייתי באמונה, אבל לא ככה. האמונה עשתה לי טוב, אני מוצאת בה נחמה גדולה".
את שומרת שבת?
"כן, אבל בלי לצאת בהצהרות. כיום, ברוך השם, אני בנקודה שבה אני אוהבת ורוצה את החיים ומאמינה שיהיה טוב. זה לא היה ככה. אני רואה סרטונים ומזדעזעת מאיך שדיברתי, עם בחירה בייאוש. אני מסתכלת על עצמי כחצופה, איך העזתי? אני צריכה לבחור בחיים כי אף אחד לא יעשה זאת בשבילי. אנשים יכולים לחבק ולעטוף, אבל בסוף את צריכה לקחת אחריות על עצמך".
"לא רציתי להישאב לזוגיות מתוך מקום חלש"
אלטר (30) נולדה בירושלים לאב בריטי ואמא ישראלית, השנייה מבין ארבעה ילדים. הוריה נפגשו בלימודי רפואת שיניים בבריטניה, התאהבו ועלו לארץ. היא למדה בתיכון בויאר וחלמה להיות רופאה. בצבא שירתה כמדריכת אימון גופני בשלדג.
לפני שנה נכנס לחייה בן זוגה הנוכחי, מריוס (33). "הייתי בהפרשת חלה של הרבנית קוק ושר פיטנס", היא מספרת. "קיבלתי שם ברכה מיוחדת לזוגיות. באותו ערב הלכתי למסיבת יום הולדת שלא תכננתי ללכת אליה, ושם הכרנו. אמרו לי שיש לרבנית סגולות מטורפות, אבל לא האמנתי שבאותו יום אכיר מישהו".
"זה לא מובן מאליו שמריוס מנגב לי את הדמעות כשאני בוכה על בן. אני לא מוחקת את העבר. אני לא צריכה להוריד את התכשיטים שבן נתן לי, ובן הוא עדיין שומר המסך שלי במחשב"
הוא ידע מי היא. "התחלנו לדבר", היא מספרת. "אמרתי לו שאני לא רוצה שום דבר רומנטי, שאני מאוהבת בבן ושאשמח שנהיה רק חברים טובים". הוא לא נרתע והיה שם בשבילה. "הרגשתי שיש מולי מישהו שלא בא לנצל את המצב שלי, והיו מקרים כאלה בעבר. הייתי מחוזרת מאוד אחרי 7 באוקטובר אבל לא בטחתי בכלום ובשום דבר, ולא רציתי להישאב לזוגיות מתוך מקום חלש".
+
לחצו לצפייה >
"הבנתי שאני לעולם לא אהיה אותה ג'סיקה"
(צילום: ניב מאיו)
כשהוא טס לחו"ל לכמה שבועות, היא הרגישה משהו שלא הרגישה מזמן: געגוע למישהו שהוא לא בן. אז ידעה שמתפתח פה סיפור אהבה.
איך זה היה להתאהב אחרי אובדן כזה?
"זו אהבה שונה לגמרי, אין בה את התמימות. אני אוהבת היום בלי להניח שהכול מובן מאליו, ודווקא בגלל זה, בעוצמה גדולה מאוד. הגעתי לקשר הזה בוגרת יותר, מחושבת וגם מפוחדת. מפחדת להיפגע שוב, לפגוע, לא לתת את מה שהוא צריך או להחסיר ממנו, מפחדת שהוא לא יוכל להכיל שיש עוד מישהו בתמונה, שבן עדיין נוכח בחיים שלי. זה היה התנאי: מישהו שיהיה ראוי לי ולבן. הוא מכיל את זה בצורה מדהימה. זה לא מובן מאליו שהוא מנגב לי את הדמעות כשאני בוכה על בן. אני לא מוחקת את העבר. אני לא צריכה להוריד את התכשיטים שבן נתן לי, ובן הוא עדיין שומר המסך שלי במחשב".
אחד הגורמים שחיברו ביניהם, היא מספרת, הוא הקושי שאיתו הם מתמודדים. "הוא היה לוחם ביחידה מובחרת ונפצע בצבא לפני 7 באוקטובר. הוא בשיקום פיזי ואני בשיקום רגשי, ומצאנו שפה משותפת. הוא הבין ותמך והכיל אותי ואני אותו".
בן זוגה, לדבריה, אוהב את בן בלי שהכיר אותו. "שואלים אותו אם לא קשה לו להיות עם מישהי שעדיין אוהבת את האקס שלה, והוא עונה שכל עוד ממנו אני לא מחסירה כלום, אז זה לא מפריע לו. הוא נותן לבן מקום בתוך החיים שלנו".
משפחתו של בן שמעוני הייתה שם כדי לתת את ברכת הדרך. "הם יודעים ומפרגנים. הם תמיד אמרו לי 'תדאגי לעצמך'. הם רוצים שיהיה לי טוב, ואין לי ספק שגם בן היה רוצה".
שנתיים וחצי אחרי, ג'סיקה יודעת שהיא לא מוחקת את העבר כדי לחיות בהווה. "יש ימים של קושי אמיתי, אבל מותר לאהוב שוב. מותר לחיות. מותר לבחור בטוב".
- איפור ושיער: מיכל לסמן
