בימים אלה יוצאת משפחת אשל בגיוס המונים לצורך הקמת פארק ביישוב שלהם, צור יצחק. "הפארק אמור להשתרע על ארבעה וחצי דונם ויכלול שבילים דינמיים, ארבעה בתי עץ למשחקי ילדים, עגלת קפה, פינות פיקניק, ערוגות קהילתיות לגידול ירקות ועשבי תיבול ומאה עצי פרי שיהיה אפשר לקטוף מהם ולאכול", מסבירה שרון אשל. "אנחנו מגייסים עכשיו במימון המונים ארבעה מיליון שקל להקמת הפארק, שהוא בעצם הרחבה לפארק קיים, שהקמנו לפני שנה על שמה".
מי מימן את הפארק הקיים?
"הצלחנו לממן אותו ממכירות של יין 'שרדונה רוני', שהשקנו בשיתוף יקב רמת נגב. רצינו שהיין שהיא הכי אהבה יהיה מחובר למקום שעליו היא שמרה ושבו היא נפלה".
איך השתנו החיים שלך מאז שרוני נהרגה?
"היה לי בית שמח ומלא צחוק, היום כבר לא. עצוב לי שהילדים שלי צריכים לראות את ההורים שלהם בוכים ושבורים. כמה שאנחנו מנסים להחזיר את הבית לשגרה, זו לעולם לא תהיה אותה שגרה".
"לשלוח את יעל לצבא שהפקיר את רוני היה נורא קשוח. האמון שלנו בצה"ל נשבר, אבל היא מאוד התעקשה"
מתי הבנתם שיש אירוע חריג בשבת ההיא?
"התעוררנו לאזעקות, פתחנו טלוויזיה ומיד הבנו שקורה משהו חריג בעוצמתו. ניסינו להתקשר לרוני ולא התרגשנו כשהיא לא ענתה, הנחנו שהיא בחמ"ל. ב־6:40 קיבלתי ממנה סמס: 'אני בסדר, לא לדאוג לי', ועניתי: 'אני אוהבת אותך, תשמרי על עצמך'. הייתי רגועה, חשבתי שהיא מוגנת בחמ"ל, אבל כשראינו שאנשים נחטפים, התחלנו לדאוג".
לקח זמן עד שהודיעו לכם שהיא נהרגה.
"היא הוגדרה נעדרת 34 יום. זיהו אותה באמצעות שש בדיקות DNA, אבל זה לא סיפק אותנו. התעקשנו לדבר עם הצוות שזיהה אותה ועם הרב הראשי, והם הסבירו לנו שהזיהוי ודאי".
איך הרגשת כששמעת הקלטה שלה מדווחת על פלישת המחבלים לבסיס שלה?
"מצד אחד אימה גדולה על מה שהילדה שלי עברה שם, מצד שני גאווה גדולה על איך שהיא ניהלה את האירוע. היא פעלה בקור רוח, נתנה דיווח מדויק לכוחות בשטח, ובזכותה ניצלו הרבה אנשים".
בתך השנייה, יעל, משרתת כמש"קית ת"ש בצנחנים. בטח לא היה פשוט לשלוח אותה לצה"ל.
"לשלוח את יעל לצבא שהפקיר את רוני היה נורא קשוח בשבילנו. האמון שלנו בצה"ל נשבר, אבל היא מאוד התעקשה. אם הייתה לי ברירה, היא לא הייתה מתגייסת. אחרי שילדה אחת נהרגה בגלל הזנחה ויוהרה של הצבא, איך אפשר לסמוך עליהם? בני הצעיר אלון כבר אמר שהוא רוצה ללכת לקרבי. חי בסרט, כי אני לא אחתום לו".
הקלטה של רוני אשל לפני ה-7 באוקטובר: "אי אפשר להשאיר את התושבים"
בימים אלה אתם ממשיכים להיאבק על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
"הקמנו את 'מועצת אוקטובר' עם משפחות שכולות נוספות, כדי למנוע את 7 באוקטובר הבא. חייבים לתקן את המדינה, ואי אפשר לתקן אם לא יודעים מה התקלקל. לא נסכים לשום ועדה ממשלתית, כי לא הגיוני שהנחקרים ימנו את החוקרים".
תכף יום כיפור. מי צריך לבקש ממך סליחה?
"יש רשימה ארוכה מאוד: ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, אלוף פיקוד דרום הקודם והנוכחי, מפקד אוגדת עזה, מח"ט החטיבה הצפונית והמג"ד של גדוד 414. לצערי אף אחד מהם לא ביקש מאיתנו סליחה".
ממי את היית רוצה לבקש סליחה?
"מרוני, שלא שמרתי עליה, שלא התעקשתי מספיק כשראיתי את העוולות שעושים לה. רציתי להתלונן, וכל פעם היא עצרה אותי. אני מצטערת שלא השארתי אותה בבית, מבחינתי שתיכנס לכלא, רק שלא תחזור לבסיס הנוראי הזה. היא מאוד אהבה את התפקיד והרגישה משמעותית, אבל היא שנאה את הבסיס, והיום אנחנו מבינים למה".
