מחקר בריטי מצא ש-98 אחוז מאיתנו מאמינים שאנחנו שייכים ל-50 אחוז הנחמדים יותר באוכלוסייה

נדיבות לב תהפוך אתכם לאנשים מאושרים יותר – אם תצליחו לגבור על הטרולים בדרך

לא קל לנהוג בנדיבות לב, אבל הפסיכולוגיה החיובית מראה שזה מתגמל. מה הקשר בין נדיבות לב כלפי אחרים לרמת האושר הפרטית שלנו ואיך להישאר על המסלול שעושה אותנו מאושרים יותר?

נעמה קמינר-מבורך
פורסם:
השנים האחרונות הוכיחו עד כמה המציאות עולה על כל דמיון. זה התחיל בקורונה שסגרה אותנו בבית, והמשיך באירועים שהתוו מציאות סוריאליסטית, קיצונית ובלתי נתפסת. בכל פעם שנראה שאנחנו לקראת רגיעה, מגיע גל נוסף של אלימות, חוסר ודאות והסלמה במצבנו האישי, החברתי והפוליטי.
כאדם שמגדל ילדים אל תוך המציאות הכאוטית הזאת, אני שואלת את עצמי לא פעם, האם אנחנו נותנים להם מספיק כלים על מנת לחיות בשלום בעולם שכזה? אולי אנחנו צריכים ללמד אותם להיות לוחמים משופשפים יותר? ללמוד אותם לצעוק חזק יותר? או דווקא להקפיד על ערכים ודרך ארץ כדי לשמור על שפיות? אני מודה שהתשובה משתנה מדי יום, בהתאם למציאות ההפכפכה.
עוד תובנות וכלים לחיים בראי הפסיכולוגיה החיובית:
אבל עובדה אחת מסתמנת כדרך נכונה להתנהל בתוך המציאות המאתגרת - להיות נדיבי לב. אם אתם מגחכים עכשיו וחושבים לעצמכם, "כנראה שהיא לא חיה בישראל - אם זה מה שהיא חושבת", אני מציעה לכם להמשיך לקרוא (זה לא יהיה ארוך) ולפתוח את הראש והלב. על הדרך תוכלו להבין את מידת ההשפעה העצומה שיש לנדיבות הלב שלנו על איכות חיינו, ועל ההתנהגות של האחרים: על התגובות שלהם, ועל מידת השמחה שהם חווים.
המחקרים מראים שהתנהגות פרו-חברתית מעלה את מפלס האושר באופן מובהק יותר מאשר התמקדות באושר האישי שלנו וכי אנשים מאושרים יותר פועלים באופן פרו-חברתי יותר. זהו עיקרון המשוב החיובי של התנהגות פרו-חברתית
נחמדות וטוב לב נתפסות שתיהן כטובות וערכיות בחברה שלנו, אך הן שונות זו מזו:
נחמדות היא התנהגות חברותית ידידותית ונעימת מזג, וטוב לב היא התחשבות אלטרואיסטית ברווחה של הזולת. למרות ההבדלים, הפסיכולוגיה החברתית כוללת את שתיהן תחת קטגוריה של התנהגויות "פרו-חברתיות": פעולות והתנהגויות רצוניות לטובת הזולת, שלא מבוססות על אינטרס ותועלת אישית. התנהגויות פרו-חברתיות יכולות להיות הושטת עזרה לזולת, מתן מחמאה לאחר, תרומה וצדקה, וכל אלה מיוזמה אישית ללא ציפייה לגמול מיידי או מוחשי.
המחקרים מראים שהתנהגות פרו-חברתית מעלה את מפלס האושר באופן מובהק יותר מאשר התמקדות באושר האישי שלנו וכי אנשים מאושרים יותר פועלים באופן פרו-חברתי יותר. זהו עיקרון המשוב החיובי של התנהגות פרו-חברתית.
מכאן ברור ששווה לנו לתרגל התנהגויות כאלה למען האושר שלנו. שווה לנו לנהוג בנדיבות לב (נחמדות, טוב לב ואדיבות) וכך להיות מאושרים יותר.
והנה עובדה מעניינת: רובנו מחשיבים את עצמנו כטובים לאחרים, מחקר בריטי מצא ש-98 אחוז מאיתנו מאמינים שאנחנו שייכים ל-50 אחוז הנחמדים יותר באוכלוסייה. אם זה היה נכון, היינו עסוקים רוב הזמן בעזרה לזולת, מרגישים מאושרים יותר ורק רוצים להמשיך ולסייע לאחר (עיקרון המשוב החיובי של התנהגות פרו-חברתית)
האמת היא שלא קל לנהוג בנדיבות לב: נניח שעשינו החלטה להיות טובים ונחמדים יותר לבני הזוג, אבל על הבוקר הוא זורק לחלל האוויר הערה שמרגישה כמו ביקורת, אנחנו עונים בכעס ומתפתח ויכוח לא נעים והופ - אנחנו כבר לא כל כך נחמדים כמו שתכננו להיות. נשמע מוכר?
אז למרות שאנחנו תופסים את עצמנו כטובים לאחרים, ומלאים בכוונות טובות, לרוב אנחנו מפסיקים לנהוג בנדיבות לב כשאחרים לא נוהגים כלפינו באופן דומה, ואז נקלעים לספירלה של שליליות (שמבטלת את המשוב החיובי של התנהגות פרו-חברתית). זה יכול לקרות כי מישהו חתך אותנו ברמזור אך לעיתים נדיבות הלב שלנו אף מאותגרת בכוונה תחילה: מסתבר שיש ביננו כאלה שחווים הנאה גדולה מלהטריד ולהרגיז אחרים, המטרילים.
3 צפייה בגלריה
זהירות טרול
זהירות טרול
כשבעה אחוזים מאוכלוסייה ניתן לסווג כ"מטרילה"
(איור: Alexander Pavlov/shutterstock)
אלו אנשים הפועלים בצורה תוקפנית, טורדנית ואגרסיבית במרחב הווירטואלי. הם עושים זאת במכוון וסופגים הנאה מלהטריל, לעצבן אותנו באופן שמאתגר את נדיבות הלב שלנו, וכך פוגעים בפידבק החיובי של התנהגות פרו-חברתית. מחקר בארה״ב משנת 2020 מצא שכשבעה אחוזים מאוכלוסייה ניתן לסווג כ"מטרילה", אז לא פלא שאנחנו מתעצבנים מהתגובות המרגיזות והמקניטות שלהם ברשתות החברתיות.

שלוש אסטרטגיות שיעזרו לנו לנהוג באדיבות לב

כדי לשמר את הכוונות הטובות שלנו, ולנהוג בנדיבות לב עלינו לשמר את עיקרון המשוב החיובי של התנהגות פרו-חברתית ולהימנע ככל הניתן מהפרעות. איך עושים את זה?
הנה שלוש אסטרטגיות שיעזרו לנו לנהוג באדיבות לב, ולא לתת לאחרים להסיט אותנו מהמסלול החיובי שעושה אותנו מאושרים יותר :
1. הפעילו את המשוב החיובי: להתחיל את היום בהחלטה שאנחנו מתייחסים לאחרים בטוב לב ונחמדות (נדיבות לב) ולגבות את ההחלטה במעשה טוב, Act of Kindness מהר ככל האפשר. כשאנחנו ״מצמידים״ להחלטה מעשה שיתמוך בה, אנחנו מחזקים את עוצמתה ברמה הקוגניטיבית ומאפשרים המשך יישום שלה במהלך היום. למשל: תנו למישהו להיכנס במקומכם לנתיב בכביש וחייכו אליו (מבטיחה שתקבלו חיוך בחזרה). כשמישהו מגיב באופן שעלול לשבש את ההחלטה שלכם לנהוג באדיבות, חשוב לזכור שהתגובה שלכם משפיעה על המשוב החיובי. אם נשמור על ההחלטה שלקחנו לנהוג בנדיבות לב, לא ניתן לתגובה של הצד השני לשבש אותה.
3 צפייה בגלריה
נדיבות לב
נדיבות לב
להתחיל את היום בהחלטה שאנחנו מתייחסים לאחרים בטוב לב ונחמדות
(צילום: Olinda/shutterstock)
2. הימנעו מהטרולים: לכל אחד מאיתנו יש אנשים שמטרילים אותו במרחב הפיזי או הווירטואלי, ונהנים לשבש את המשוב החיובי של ההתנהגויות הפרו-חברתיות שלנו. זיהוי של אנשים ומצבים כאלה יכול לשמור על המשוב החיובי שלנו. אם נזכור לשמור מרחק, להתרועע איתם פחות, ולהזכיר לעצמנו שהם מסכנים את המשוב החיובי, נוכל להגן על עצמנו מפני ההטרלה שלהם בצורה טובה יותר, ולשמור על המשוב החיובי של ההתנהגות הפרו-חברתית ונדיבת הלב שלנו.
בפועל, לעיתים אין לנו יכולת לתפוס מרחק מאדם כזה (קולגה בעבודה, בן משפחה) ואז כדאי להזכיר לעצמנו לפני המפגש לשמור לפחות על ״מרחק מנטלי״ ממנו, כלומר להתנהל באופן פרקטי וניטרלי עד כמה שניתן, ולהגן על עצמנו מפני ההשפעות שלו (מאתגר, אבל מאוד עוזר). כשמדובר ברשתות החברתיות, אפשר להחליט שלא נכנסים למרחבים, קבוצות ופורומים שבהם נמצאים אנשים שמטרילים אותנו.
3. אתחלו מחדש את המשוב החיובי: יש ימים שבהם לא רק קשה לנו לשמור על המשוב החיובי שלנו, אלא שאנחנו מחריבי המשוב החיובי של אחרים. ימים מבאסים שבהם נדיבות הלב של מישהו אחר בעיקר מעצבנת אותנו. כשזה קורה, אנחנו יכולים לעצור, להגיד סליחה ולהתחיל מחדש את המשוב החיובי. אם נשתמש בדוגמת הזוגיות מלמעלה, אחרי שהגבנו לצד השני בכעס, נוכל לעצור ולומר: ״סליחה, הגבתי קצת בכעס״. ההודאה הקצרה הזאת היא כשלעצמה יכולה לאתחל מחדש את המשוב החיובי ביניכם. זו פעולה קטנה אבל עם אפקט גדול.
אז לא, אין לנו אפשרות לשלוט על המציאות, אבל אנחנו יכולים להתנהל במרחבים האישיים שלנו בנדיבות לב. אני מתרגלת זאת עד כמה שניתן: מנופפת לשלום לשומר בכניסה לבית הספר, מברכת לשלום (תמיד) עובדי ניקיון כשאני עוברת לידם, מסמנת לנהגים אחרים להיכנס לפניי למסלול (לא תמיד), ורוב הזמן מנסה לשמור על משוב חיובי בזוגיות שלי. זה לא תמיד מצליח, אבל המשוב החיובי על ההתנהגויות הללו מביא אל היומיום שלי אנשים מחייכים, אדיבים, שאומרים תודה.
מוזמנים לנסות (לפחות עשר פעמים, אחרת זה לא נחשב) ולספר לי על החוויות שלכם.
נעמה קמינר־מבורך היא בעלת MA בפסיכולוגיה חיובית, יועצת לאנשים ואירגונים איך לייצר ולשמר מערכות יחסים טובות וחיוביות. מרצה בארגונים ובחברות ציבוריות בנושאים של חוסן אישי, קבלת החלטות , חמלה ככלי להצלחה ומיינדפולנס, מובילה סדנאות למנהלים על ניהול קשוב ואפקטיבי.
נעמה קמינר מבורך
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button