ברצון שלהם לשנות את העולם, באנרגיות, בתחושה שהכל פתוח, הם דומים למתבגרים לאורך כל ההיסטוריה

דור המיקס: הצצה לעולמם המורכב של המתבגרים החדשים מדור ה-Z

הם מזדהים עם חדי הקרן, מאוכזבים מהרס כדור הארץ, נוטים יותר לדיכאון ומעדיפים לבטא רגשות באימוג'י. הכירו את בני דור ה-Z - המתבגרים החדשים שאתם לא מצליחים להבין

פורסם: 14.01.21 , 16:19
כשהם נולדים אתם קונים מדריך לגידול תינוקות. אתם לומדים שבגיל שלושה חודשים הם מושיטים יד לתפוס עצמים, בשבעה הם זוחלים, ובשנה הולכים. אתם מתכוננים לכל שלב - שוטפים רצפות בשלב הזחילה, מזיזים זכוכיות בשלב ההליכה, מצטיידים בסבלנות בשלב ה"למה?". ואז הם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם מגלים שמדריכי ההכנה לא ממש עושים את העבודה. הם כן מדברים על מרד ועל הגדרת הזהות, על השתוללות ההורמונים ועל משבר שינוי הגוף. אבל אין שום עמוד שבו הם מזהירים שהילד יחליט יום אחד שהוא טבעוני, יודיע פתאום שהוא הולך להקים קומונה עירונית במקום ללמוד באוניברסיטה או שיחליט לצאת יום אחד עם בנים ואז עם בנות, ושוב עם בנים.
אתם לא יודעים אם אתם אמורים להרים גבה או לכוון אותו אל החיים שחשבתם כ"נורמליים", לא יודעים אם אתם צריכים להסביר לו את החיים או לתת לו להסביר לכם, אין לכם מושג אם מדובר בהתבגרות תקינה או שיש מקום לדאגה. אבל העניין הוא שזה לא "גיל ההתבגרות", ומצד שני גם אין מקום לדאגה. אתם באמת לא מבינים משהו. המתבגר שלכם לא עובר שלב, הוא עבר דור. ואתם, בני דור ה־X, פשוט לא מבינים את בני דורו.
נכון, אתם רוצים לומר שאתם צעירים, מגניבים ומפרגנים, לא מציבים להם שום התנגדות, נותנים להם רוח גבית ושאתם בני אותו הדור. אבל זו טעות. אתם בני דור ה־X והם בני דור ה־Z. או כפי שמסבירה ד"ר נטע ארנון־שושני, סוציולוגית, ד"ר למגדר וחוקרת מיניות מסמינר הקיבוצים, "כדאי להגדיר מחדש קודם מהו דור". לדבריה, כיום המונח דור אינו מתייחס יותר לטווח הזמן של 25 שנה כבעבר, אלא ל־15 שנה בלבד, ולכן לא רק שאתם בני דור שונה מילדיכם, למעשה מבחינה דורית אתם לא ההורים אלא הסבים של הילדים שלכם (כשביניכם וביניהם נמצאים המילניאלז — דור ה־Y). ואתם, וגם אנחנו, לא באמת מבינים עד הסוף את הילדים שלנו.
אז מי הם הילדים שגדלים בביתנו, מהם המונחים שבאמצעותם הם חושבים, מהן התפיסות שלהם, במה הם מאמינים, מה הם יודעים, ומה נחשב נורמטיבי עבורם ומה נחשב חריג, ואיך נוכל להבין אותם טוב יותר? הנה כמה מהמאפיינים הבולטים שחוקרים מתחומי מדעי הרוח והחברה מסמנים עליהם איקס:

1. הם מזדהים עם חדי הקרן ולא עם העדר

הדור המשוכלל הזה נגמל מהרצון של מתבגרים בדורות אחרים להיות "כמו כולם". הם יודעים, מבינים ומפנימים שאנשים מגיעים במגוון צורות, צבעים ומידות, והם שואפים, כל אחד בדרכו, למצוא את הדרך להיות הוא עצמו. "הדור הזה מעלה על נס את הייחודיות. הם לא רוצים להיות קונפורמיסטים אלא ייחודיים", מסבירה ד"ר ארנון־שושני.
"ולא מדובר רק באיזו הכרזה שמתבטאת בסממנים חיצוניים כמו קריעת מכנסי ג'ינס, נזם באף או צביעת השיער בוורוד, הילדים האלה באמת לוקחים על עצמם לקבל אנשים עם מגוון סוגים של חריגויות. הם סובלניים מאוד לשונות ולמגוון. הם מקבלים אנשים עם נטיות מיניות אחרות, עם מבנה גוף אחר או מרקעים אחרים. הם לא רק מקבלים, אלא קושרים את עצמם לפריפריאליות דרך תנועות נוער כמו 'קרמבו' שמשלבות ילדים עם ובלי צרכים ומיוחדים, או תנועת הנוער של איגי שיוצרת מרחב לנוער גאה".
"זה דור מאוד גמיש, והוא יודע, בעיקר בזכות הרשת, שהמציאות מרובת פנים ורבת רבדים", מחדדת ד"ר הגר צמרת, כלכלנית וסוציולוגית ממכון ואן ליר. "הם מזדהים עם חדי הקרן ולא עם העדר כולו".
"כילידים דיגיטליים הם חיים בשני עולמות במקביל. הם יושבים איתנו בסלון, אבל נמצאים גם עם החברים. הם נמצאים בכיתה אבל גולשים בנייד. האתגרים שלהם הם לדעת מתי להפריד ואיך לחבר ביניהם"

2. הם דוגלים בפלואידיות מגדרית ומינית

בני דור ה־Z לא מרגישים חובה לבחור בזהות מינית מוגדרת. עבורם מגדר הוא קשת רחבה שכל אחד יכול למצוא בה את מקומו בלי שהביולוגיה תקבע זאת. הם מאמינים שרפרטואר המגדרים אינו מתמצה בשניים (זכר ונקבה) ושמגוון הנטיות המיניות גם הוא גדול יותר מגיי או סטרייט. הם כופרים בצרות האופקים של דורות העבר, שידעה לספור רק שני מינים ושני סוגים של נטיות מיניות. הם מקדמים עולם שבו יש מגוון של זהויות מיניות, והם נעים בתוכו בחופשיות, כפי שבני הדורות שלפני ידעו לנוע רק בין אופנות או סלנגים. עבורם מגדר אינו מתמצה בשאלה אם נולדת כזכר או נקבה, וגם משיכה מינית היא קשת ולא מתחמים מוגדרים.
בני דור ה-Z לא מרגישים חובה לבחור בזהות מינית מוגדרת. עבורם מגדר הוא קשת רחבה שכל אחד יכול מצוא בה את מקומו בלי שהביולוגיה תקבע זאת
"כמו שדור ה־Y הכניס את הלהט"בים אל המיינסטרים, הדור הזה מכניס אל מרכז השיח את הנון־בינאריות", מסבירה ד"ר אילנה ברגר, מנהלת המרכז למיניות וזהות מינית מגדרית. "עבורם תחת מטריית הבחירה המגדרית יש אופציות רבות: טרנסג'נדר, ג'נדר־קוויר או נון־בינארי, ג'נדר פלואיד וכן הלאה. כמו כן, תחת מטריית המיניות יש גם להט"בים וגם א־מיניים, פנסקסואלים (שיכולים לאהוב כמה בני זוג) ופוליאמורים (מערכת יחסים שיש בה יותר מזוג).
סקר שנערך על ידי מכון וויליאמס לחקר להט"בים בקליפורניה, מראה שכ־30% מהצעירים שם מזדהים כנון־בינאריים, וכ־60% דורשים מממשלות לייצר מין שלישי שכזה בתעודות הזהות. הדור הזה מפיץ את התפיסה שהחוויה האישית ולא המין הביולוגי (ברמה הגנטית, ההורמונלית והפיזיולוגית) היא שאמורה לקבוע עבור האדם את המגדר שלו".

3. הם חיים בשני יקומים במקביל

הם בני הדור הראשון שנולדו לתוך עולם מקוון תמיד ושיחקו במכשירים ניידים כבר בילדות המוקדמת. התפקוד שלהם בעולם הזה הוא זה שהקנה לבני הדורות שקדמו לו את המונח "מהגרים דיגיטליים". הרבה מהאפיונים האחרים שלהם קשורים לזה ואחד מהם הוא חיים כפולים. "כילידים דיגיטליים הם חיים בשני עולמות במקביל", מסבירה ד"ר שלי גפן, מומחית ביחסים לצד המסכים ומנחת סדנת השותף לחיים.
רבים מהם מסרבים לאכול חיות ומקפידים על צמחונות או על טבעונות. יש שמבקרים בחנויות יד שנייה ומסרבים לממן חברות שמעסיקות ילדים בחלקים עניים של העולם
"מציאות אחת שלהם היא המציאות של בית הספר, החוגים, תנועות הנוער והמפגש עם ההורים. המציאות השנייה מתקיימת בעולם הווירטואלי. הם יושבים איתנו בסלון אבל נמצאים גם עם החברים. הם נמצאים בכיתה אבל גולשים בנייד. האתגרים שלהם הם לדעת מתי להפריד, איך לחבר ולמה לתת לחלחל מכאן לכאן ולמה לא.
"גם משבר הגדרת הזהות שלהם הוא משבר כפול. כמו כל המתבגרים לאורך ההיסטוריה, גם הם צריכים לבחור ולעצב את זהותם כבוגרים בעולם הרגיל - באמצעות בחירות של לבוש, התנהגות, דעות ואמירות. אבל בניגוד למתבגרים שקדמו להם, הם צריכים לעצב גם את הזהות הדיגיטלית שלהם - איזו תמונת פרופיל להעלות, מה לספר על עצמם, מי החברים שלהם ואיך לעשות זאת במרחב המוזר שבו לא ברור אם צריך לשמור על פרטיות או לחשוף אותה, ואם להיות נאמנים לאמת או לזייף אותה. גם כאן, ההפרדה, החלחולים והניסיון להבין איפה אני בין העולם הווירטואלי לחיצוני הם אתגר עבורם".

4. הם מאמצים ייצוגים של שונות

גם אידיאל הגוף שלהם שונה ומושפע מהמפגש עם הייצוגים המרובים שמציעה הרשת. לכך יש השפעה כפולה. יש ביניהם שמאמצים את הייצוגים שמלמדים שאפשר להיות שונים - הם יכולים ללבוש חולצות בטן גם אם הם מלאים וללכת עם גופיות חשופות שרוול שיציגו בעיות עור בלי לחתור להסתיר אותן. אבל אחרים מאמצים דווקא את דימויי הגוף הנוקשים. "לעובדה שהרשת מלאה ייצוגים שונים יש אפקט כפול", אומרת ד"ר גפן.
"כל הסקרים הגדולים שנערכו על בני נוער בארצות הברית, הראו שהם נוטים יותר ללקות בדיכאון, כמו גם באנורקסיה והפרעת פרפקציוניזם"
"מצד אחד, לעתים נדמה שכולם יפים וטוב להם ויש לחץ להיראות מאוד טוב. מהצד השני, יש גם ייצוגים של דמויות כמו נטע ברזילי או אסתי גינזבורג (שהופיעה בפרסומת לאולווייז שמנמנה ואוכלת בתאוותנות המבורגר), ויש קבוצות כמו 'שמנמנות מאושרות'. לעתים זה באמת נותן להם לגיטימציה להיות שונים ולא להתבייש בגוף שונה - להיות נוכח ולתת לעצמי מקום. אבל ישנו כאמור האפקט ההפוך, הפוטושופ והתמונות של נשים חטובות ללא גרם מיותר שמציגים מודלים בלתי אפשריים של גוף, שעלולים, כבעבר כן היום, לפגוע בביטחון ובדימוי האישי שלהם".

5. הם נלחמים על ערכים מתוך המערכת

כל מי שמגדל בן דור Z יודע שזה דור שאכפת לו. רבים מהם מסרבים לאכול חיות ומקפידים על צמחונות או על טבעונות. יש שמבקרים בחנויות יד שנייה ומסרבים לצרוך עוד מחומרי הגלם של הכדור או לממן חברות שמעסיקות ילדים בחלקים עניים של העולם. אחרים בוחרים את השמפו שלהם על פי השאלה אם נוסה על בעלי חיים. הם לא מקימים מפלגות, חותמים על עצומות או מרימים שלטים, אבל הם פוליטיים מאוד בצורות החיים שלהם.
"ברצון שלהם לשנות את העולם, באנרגיות, בתחושה שהכל פתוח, הם דומים למתבגרים לאורך כל ההיסטוריה", מזכירה ד"ר ארנון־שושני. "אבל הצורות שבהן הם מבטאים זאת שונות. הם מאמצים את הכלים של החברה הקפיטליסטית והצרכנית שלתוכה נולדו, ובמקום להתנגד לה רותמים אותה לצרכיהם. אחת מהדרכים שבה הם מקדמים את ערכיהם היא צרכנות אתית. מעבר להקפדה על קניית מוצרים שהם שלמים עם דרך ייצורם, אם משהו מרגיז אותם הם נכנסים לרשת, מחרימים את אותה חברה לא ערכית ומביאים לסגירתה. את חרמות הצרכנים אמנם הם למדו מדור ה־Y, שהיו אלה שהביאו לסגירת חברות בגדים שביישו שמנים (כמו אברקומבי ופיטץ' שהצהירו שאינם מייצרים בגדים במידות גדולות כי אינם רוצים שאנשים מכוערים ילבשו את בגדיהם), אבל הם ממשיכים ומעצימים את הטרנד".
"מבנה ההזדמנויות שלתוכו נולדו הוא כזה שבו רק מי שיהיה מצוין ישרוד. אי אפשר יותר להיות ממוצע. הם גדלים בשיח ה'התקבלות' - יש להם בחינות קבלה לכל דבר, לבית הספר, לחוג, לגן, והם צריכים להצטיין בכל דבר שהם עושים"

6. הם מג'נגלים בין קהילות

בחיים שלהם ברשת בני דור ה־Z מתחברים לקבוצות שדומות להם. עבורם קבוצת השייכות היא כבר מזמן לא הילדים מהשכונה, מהתיכון או מתנועת הנוער. הם מתחברים לקבוצות של אנשים שחולקים איתם עניין ומטרות, והם שייכים בו זמנית לכמה קהילות. "הם כל הזמן מוצאים לעצמם קבוצות של דומים להם, שם הם מרגישים בנוח. הם מעמיקים את השייכות ואת ההגדרה שלהם דרך חיבור לאנשים שמאמינים באמונות דומות, מתעניינים באותם דברים, חולקים איתם ערכים או שהם עוקבים אחר מודלים להערצה והשראה", אומרת ד"ר גפן.
"הם כל הזמן צריכים להגדיר מי בקהילה שלהם ומי לא. בכל עולם דיגיטלי שבו הם חיים (אינסטגרם, פייסבוק, ווטסאפ) הם צריכים להחליט למי הם מספרים ולמי לא, למי הם מראים ולמי לא, למי הם בוחרים להשתייך ומי לא מקבל אותם. הם חיים ללא הרף בתוך הגדרה של קבוצות שייכות וקבוצות הדרה. וזאת כמובן כשבסביבה הקרובה להם המציאות עשויה להיות שונה. השייכות לכמה קהילות מתרגלת אצלם את התובנה שבכל אחת מהחברות שהם שייכים אליה, הם חולקים קבוצה אחרת של אמונות, ואולי בשל כך הם הרבה יותר דיאלוגיסטיים מקהילות אחרות".

7. הם נוטים יותר לדיכאון

נראה שבגלל האופק החסום שהם רואים כשהם מסתכלים על העולם, על שוק העבודה ובכלל, או מסיבות אחרות — הם גם נוטים יותר להיכנס לדיכאון. "כל הסקרים הגדולים שנערכו על בני נוער בארצות הברית, הראו שהם נוטים יותר ללקות בדיכאון, כמו גם באנורקסיה ובהפרעת פרפקציוניזם", אומרת ד"ר צמרת. "גם שיעור ההתאבדויות בקרבם והנטייה שלהם להזיק לעצמם גבוהים יותר, ואפילו אלה שאינם לוקים במצבי הנפש האלה חוששים יותר ללקות בהם". מדוע? אחת ההשערות היא שהמסכים לא עושים להם טוב ואולי גורמים להם לחוש יותר בודדים. ד"ר צמרת סבורה שזה דור שלא ניתנה לו ההזדמנות ליצור התקשרות מספקת בינקותו, ושהוא הקדים ללכת למסגרות חינוכיות שאין בהן קשר של אחד על אחד. מעבר לכך, ייתכן שהמצב נובע מכך שהם חיים בלחצים גדולים יותר כי העולם שהם צריכים להשתלב בתוכו הוא עולם תחרותי מאוד.

8. הם מאוד תחרותיים ופרפקציוניסטיים

בני דור ה־Z חושבים שהם צריכים להיות עשירים כמו מארק צוקרברג או מצליחים כמו אריאנה גרנדה. בעיניהם מי שאינו בשיא ההצלחה הוא כישלון ולהיות בינוני זה להיות אפס. "מבנה ההזדמנויות שלתוכו נולדו הוא כזה שבו רק מי שיהיה מצוין ישרוד", מסבירה ד"ר צמרת. "אי אפשר יותר להיות ממוצע. הם גדלים בשיח ה'התקבלות' — יש להם בחינות קבלה לכל דבר, לבית הספר, לחוג, לגן, והם צריכים להצטיין בכל דבר שהם עושים, כולל אחרון תחביביהם".

9. הם מבוגרים מילדות

במובנים רבים הילדים האלה מזמנים את הבגרות לתוך הילדות. "הם נתנו פרשנות הפוכה למושג Kidults", מסבירה ד"ר ארנון־שושני. "המושג הזה נטבע על בני דור ה־Y שנטו להאריך את הילדות אל תוך הבגרות כשהם ממשיכים להתגורר אצל ההורים (כי אין כסף לדירה), לא מתמידים במקום עבודה (כי אין שכר ואופק תעסוקתי), ומאריכים את שנות הרווקות (כי הקפיטליזם הפך גם את הזוגיות לסחורה שצריכה לעורר ריגוש במקום רגש). בני דור ה־Z הפכו את הכיוון - במקום להפוך את הבגרות לילדות, הם הופכים את הילדות לבגרות. הנגישות למידע גורמת לכך שהם לא צריכים לחכות. הם לומדים ומתאמנים, הם חושבים ביזנס, הם מפתחים אפליקציות, מקימים חברות והופכים לשפים בשנים שבהם אנחנו הדרכנו קבוצות בצופים או השתתפנו בהצגת סוף שנה של בית הספר".
"בני דור ה־Y נטו להאריך את הילדות, להתגורר אצל ההורים ולא להתמיד בעבודה. בני דור ה־Z הפכו את הכיוון - הם הופכים את הילדות לבגרות. הם חושבים ביזנס, מפתחים אפליקציות, מקימים חברות והופכים לשפים בשנים שבהם אנחנו הדרכנו קבוצות בצופים"

10. הם פחות אמפתיים (אבל יותר מעורבים)

התקשורת הדיגיטלית משפיעה באופן מורכב על הרגשות. "המסכים מרחיקים אותנו מאחרים, מפחיתים סיטואציות חברתיות ומחליפים רגשות באימוג'י", אומרת ד"ר גפן. "כששולחים סמיילי עם דמעה לחברה במשבר במקום לבוא לפגוש אותה, ואת הסמיילי הזה שולחים אחר כך גם למישהו בעבודה שהתבטלה לו פגישה ולמישהי שלא מצאה חנייה, הרגשות נשחקים. בסופה של הדרך כמובן לא רק החברה מרגישה לא מסופקת מהסמיילי, גם השולח שוכח מה ההבדל בין החוויות ומה באמת מרחב אפשרויות הקרבה שיש כשמסתכלים למישהו בעיניים ולא רק מעבר למסך.
"מצד אחד, מחקרים מראים שהדור של היום פחות אמפתי, פחות רגיש ופחות רואה את האחר, וגם יותר אדיש לבריונות. אבל יש גם צד אחר, המסכים לא רק מקהים, אלא גם מעוררים דרמות - בוויזואליה צבעונית, בדרמה, בסרטונים — והילדים מתעוררים לחוש חיבור והזדהות. כך שהפלטפורמות השונות לחיבור יוצרות גם הזדהות, שיתוף ומעורבות חברתית, ואף מעוררות התנדבות ואקטיביזם".

11. הם מאוכזבים מהנזקים האקולוגיים שיצרו הדורות הקודמים

בני דור ה־Z הפכו את עניין השמירה על הכדור לדחוף ובהול, והם מאשימים את הדורות הקודמים שלא עשו משהו קודם לכן. הם קוראים לפעולה מיידית לשמירה על הכדור ומאוכזבים מאיתנו שלא עשינו יותר. המושג Yeah Boomer (או Ok Boomer), שהם המציאו, מקפל בתוכו את התפיסה שדור הבייבי בומרז, שהיה כנראה הדור הכי צרכני וחזירי שחי על כדור הארץ והגזים יותר מכל קודמיו במשיכת היתר שלו, הוא שאשם בכך. רק לאחרונה השתמשה בביטוי הזה קלואי וובריק, פוליטיקאית בת 25, שנאמה בפרלמנט בניו זילנד על פחמן דו־חמצני, והגיבה בזלזול ובהאשמה לשאילתה מחבר פרלמנט מבוגר מדור הבייביבומרז במילים: "אוקיי, בומר". ובעיקר הם חוששים שאולי לא יהיה להם עולם טוב או בטוח מספיק לגדל בו את ילדיהם.
3 צפייה בגלריה
גרטה טונברג אקלים איכות סביבה ועידת האקלים של האו"ם מדריד
גרטה טונברג אקלים איכות סביבה ועידת האקלים של האו"ם מדריד
ני דור ה־Z הפכו את עניין השמירה על הכדור לדחוף ובהול. גרטה טונברג
(צילום: AP)

אז אם הם יוצאים מהבית בלבוש של בני המין השני, אם הם לוחצים עליכם להיפטר כבר מהניילונים ולקחת לסופר תיק בד, אם הם מודיעים שהחליטו להתמסר לפרויקט חברתי ולדחות את הלימודים, או אם הם מודיעים שפתחו במרתף עסק למכירת מקרונים בצבעי הקשת — תדעו שזה "הנורמלי החדש". הם בני הדור שקיבל על עצמו עולם במצב קשה, והוא מפלס לעצמו בחן, בדיאלוג, בסובלנות ובגמישות דרך לעבר הלא נודע.
האם יש לנו במה לצייד אותם לדרך? קשה לדעת. רק לקוות שהחום שנתנו להם יפצה על ההתחממות הגלובלית, שהכבוד שאנחנו רוחשים להם לא יגרום להם להתבלבל עם מגוון גדול מדי של זהויות, שהרצון שלנו להצטיין בתור הורים לא יזין את התחרותיות שלהם, שהעובדה שאנחנו השארנו להם את האות האחרונה באלפבית לא תכביד עליהם יותר מדי.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.