בשבועות האחרונים לא מעט אנשים מסתובבים אדומי עיניים עם טישיו מקופל בכף היד

ד"ר, אני רק שאלה: מה עושים עם הנזלת האלרגית?

אף סתום ואודם לחמיות? התעטשויות רבות וצריבה בעיניים? ברוכים הבאים למועדון הנזלת האלרגית העונתית. למה זה קורה, איך מאבחנים והאם יש טיפול יעיל לתופעה המציקה? ד"ר עמוסי מסביר

פורסם: 07.04.21 , 07:44
עמוס א'. בן 13, מזה שבועיים מסתובב עם אף סתום ואודם לחמיות, התעטשויות רבות וצריבה בעיניים. הוא מתאר טקס ממושך של קינוח אף כל בוקר. ללא חום או שיעול. ללא ירידה בפעילות. ממשיך את שגרת יומו, רק עם טישיו. מעברו ידוע על אטופיק דרמטיטיס, "אסטמה של העור" שחלפה בגיל שנתיים. האם בשנים קודמות סבל מנזלת באביב או בסתיו? לא ממש. ניסיתם לתת לו משהו להקלה? לא, נראה לנו שהוא די מסתדר. באנו כי זה לא משתפר.
עוד טורים של ד"ר עמוסי:

נראה שמדובר בנזלת אלרגית המבשרת את בוא האביב. באמת?! פערה האם שתי עיניים. Welcome to the club, נזלת אלרגית היא תופעה שכיחה ביותר אצל ילדים ומבוגרים צעירים. היא לא מסוכנת אם כי גם לא ממש פשוטה לטיפול, מציקה ועקשנית.
אחוז הלוקים בנזלת אלרגית עונתית נע בין 15 ל-40 אחוז תלוי על מה מסתמכים - דיווח של המטופלים או אבחון של הרופאים
בשבועות האחרונים לא מעט אנשים מסתובבים אדומי עיניים עם טישיו מקופל בכף היד. אחרי המצות בסופר והפריחה שמסביבנו בהחלט ניתן לומר שזה אחד ממבשרי האביב. על פי מחקרים שונים, אחוז הלוקים בנזלת אלרגית עונתית נע בין 15 ל-40 אחוז תלוי על מה מסתמכים - דיווח של המטופלים או אבחון של הרופאים.

מה זו נזלת אלרגית?

אז מה קורה באפם של אותם מתעטשים, ומה ניתן לעשות עם זה? בתגובה לאלרגן ספציפי מן הבית או מן החוץ מתחילה סערה דלקתית/אלרגית בריריות האף. בדרך כלל מדובר באבקנים הקשורים לפריחה העונתית, אך זה בהחלט יכול להיות גם מחולל ביתי דוגמת קרדית אבק הבית או שיער חיות המחמד.
החומר המוביל את החגיגה הוא היסטמין, שיחד עם חבריו מגדיל את חדירות כלי הדם, מה שמתבטא בבצקת מקומית, חום, אודם והפרשה מוגבר
אותם אלרגנים מזוהים על ידי נוגדנים ספציפיים מסוג IgE, שנקשרים לתאי פִּיטוּם (mast cells) המצויים אצל כולנו ברקמות החיבור השונות, שבתגובה שופכים חומרי תדלוק לכל האזור. החומר המוביל את החגיגה הוא היסטמין, שיחד עם חבריו מגדיל את חדירות כלי הדם, מה שמתבטא בבצקת מקומית, חום, אודם והפרשה מוגברת. עם הזמן, התהליכים האלרגיים האלה מערבים גם את מערכת החיסון, מה שהופך את המהלך להשתוללות אלרגית/חיסונית.
קראו עוד:

הופעה של נזלת אלרגית אופיינית בגילאים הצעירים, בעשורים השני עד הרביעי לחיים. נדיר למצוא אנשים מבוגרים מגיל 40 עם נזלת אלרגית, וכשמופיע מטופל מעל גיל 40 עם נזלת כרונית יש לחשוב על גורמים אחרים. החפיפה הזו בין תהליך אלרגי לשפעול מערכת החיסון מזכיר מאוד מהלך של אסטמה, ואכן כ-40% מהלוקים בנזלת אלרגית יאובחנו במהלך חייהם עם אסטמה.

איך מאבחנים?

האבחנה של נזלת אלרגית היא קלינית בעיקרה. כבר בשיחה עם מטופל, המספר על נזלת מימית שקופה המלווה בהתעטשויות וגירוי בעיניים - ניתן להבין שזו האבחנה. בנוסף, תיאור של מופע מחזורי, המוכר אצל בני משפחה נוספים, ותגובה טובה לתרופות אנטי היסטמיניות ותרסיסים סטרואידליים לאף, והאבחנה מבוססת. האבחנה המוחלטת, המדעית והלא נחוצה היא מעבדתית. על ידי תבחינים עוריים או בדיקות דם לגילוי נוגדנים ספציפיים לאלרגנים שונים. היא לא נמצאה מדויקת יותר מהאבחון הקליני, וכמובן שהיא יקרה ומסורבלת הרבה יותר.

האם אפשר לטפל?

הטיפול שנמצא כטוב יותר לנזלת אלרגית הוא תרסיס המכיל סטרואידים מקומיים להתזה באף. המילה סטרואידים מרתיעה לא פעם את המטופלים ולכן חשוב לומר שמדובר בטיפול מקומי ללא תופעות הלוואי המוכרות לרעה משימוש ממושך בסטרואידים דרך הפה או בהזרקה. טיפול אפשרי נוסף הוא ממשפחת התרופות האנטיהיסטמיניות, שאת חלקן ניתן לקנות בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא. ניתן לשלב בין שני הטיפולים, ולהמשיך אותם כמה שבועות ללא דאגה. חשוב במקרה של מופע חריג בעוצמתו או במשכו לשתף את רופא המשפחה כדי לוודא שלא מפספסים גורם אחר לנזלת.
קיים טיפול נוסף, טיפול אימונולוגי, השמור למיעוט המטופלים שלא הגיבו לטיפולים הקודמים. כדי להתחיל טיפול זה חשוב לזהות את האלרגן הספציפי שמחולל את הסערה האימונית, על פי תבחין עורי או סרולוגי. משזוהה סוג האלרגן, חושפים אליו את המטופל במינונים הולכים וגדלים מספר פעמים בשבוע למשך מספר חודשים, בתהליך הנקרא דסנסיטיזציה (desensitization) - במהלכו הגוף מאבד את הרגישות לאלרגן. טיפול אימוני זה, אם הוא מצליח, מספק הגנה גם שנים לאחר סיומו.
האבחנה היא שלב גדול בריפוי. ההבנה שמדובר במצב מאוד שכיח ולא מסוכן מקלה מאוד על כל הסביבה
אז מה עושים עם עמוס המנוזל? ראשית מספרים לו ולהוריו על האבחנה. מניסיוני זה שלב גדול בריפוי, ההבנה שמדובר במצב שכיח ולא מסוכן מקלה מאוד על כל הסביבה. בהמשך מציעים לו תרסיס סטרואידי לשימוש יומי לפני השינה ומזמנים אותו לביקורת בעוד שבוע לשמוע על התגובה. בהמשך ניתן להוסיף אנטיהיסטמין. יש להסביר לו שהנזלת לא אמורה להגביל אותו בפעילות היומיום. הכי חשוב זה לחכות לל"ג בעומר, שלפחות מבחינת המצילים בחוף, מסמל את תחילת הקיץ.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.