צריך לטפל במחלה בשלב מוקדם מאוד, לפני שהמוח עובר את הניוון

שיעור מוחות: פריצות הדרך החדשות בטיפול באלצהיימר, פרקינסון ו־ALS

המחלות הניווניות של מערכת העצבים נותרו עד כה כמעט חשוכות מרפא. האם המהפכה האמיתית בטיפול בהן תתרחש בעשור הזה? ולמה הבשורה המהפכנית באמת היא התובנה הבאה: זיהוי מוקדם הוא המפתח לריפוי

פורסם: 16.02.21 , 08:31
כשלושה עשורים לאחר שאובחנה מחלתו, השחקן מייקל ג'יי פוקס, אחד מחולי הפרקינסון המפורסמים בעולם, הודיע בנובמבר האחרון שהוא פורש מעולם המשחק - בפעם השנייה. כשהמחלה אובחנה אצלו ב-1991 היה פוקס בן 29 בלבד, והרופא שאבחן אותו אמר לו שיהיה בר מזל אם יוכל להמשיך לעבוד עשר שנים נוספות. פוקס הנחוש המשיך לעבוד במרץ, אך בשנת 2000, לאחר שתסמיני מחלתו הלכו והתגברו, הוא נאלץ להודיע על פרישתו מהסיטקום "ספין סיטי" שבו כיכב אז. למרות זאת, גם לאחר פרישתו הוא לא ויתר לחלוטין על משחק, וחזר להופיע בתפקידי אורח בסדרות כמו "האישה הטובה" ו"השורד המיועד".
ההודעה האחרונה שלו על הפרישה החוזרת ממשחק מעציבה במיוחד, מפני שההידרדרות במצבו הפעם איננה רק פיזית אלא גם קוגניטיבית - בזיכרון לטווח קצר, מה שמקשה עליו לשנן ולזכור טקסטים. "בהיעדר תרופה כימית, מחלת הפרקינסון תקפיא אותי, תמנע ממני תנועה והבעות פנים ותהפוך אותי לאילם. אהיה נתון לגמרי לחסדי סביבתי", אמר בריאיון ל"ניו-יורק טיימס" עם פרישתו. ולמרות הכל, המסר שלו הוא עדיין מסר של תקווה.

7 צפייה בגלריה
מייקל ג'יי פוקס
מייקל ג'יי פוקס
"בהיעדר תרופה כימית, מחלת הפרקינסון תקפיא אותי". מייקל ג'יי פוקס בספרו החדש על החיים לצד הפרקינסון
לספרו החדש, ספר זיכרונות שיצא לאור בארצות הברית בנובמבר האחרון, הוא קרא No Time Like the Future: An Optimist Considers Mortality ("אין זמן כמו העתיד: אופטימיסט מביא בחשבון את העובדה שהוא בן תמותה", בתרגום חופשי). "אופטימיות היא תקווה מושכלת", הוא כותב. "נתנו לך משהו, קיבלת והבנת אותו, ואתה חייב להעביר אותו הלאה". את המסר האופטימי הוא מעביר לא רק במילים אלא במידה רבה גם באמצעות הקרן שהקים לפני 20 שנה, שעד היום מימנה מחקרים על פרקינסון בסך יותר ממיליארד דולר, ואף מצהיר בספר כי "בחיפוש אחר תרופה לפרקינסון אנחנו בטוחים שאנחנו חוד החנית".

על סף שינוי דרמטי: "זה יהיה עשור המהפכה"

נכון להיום מחלת הפרקינסון שממנה סובל פוקס איננה ניתנת לריפוי. כמוה גם יתר המחלות הנוירודגנרטיביות - מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כמו אלצהיימר, הנטינגטון ו-ALS. מחלות אלה גורמות לירידה הדרגתית ביכולת התפקוד של העצב, ובמקביל מופיעים בהדרגה תסמינים נוירולוגיים שונים שמחמירים עם הזמן ופוגעים בתפקודים היומיומיים, כמו יכולת התנועה, שיווי המשקל וכושר הדיבור, ובסופו של דבר הם גורמים לחוסר תפקוד מוחלט.
במשך עשורים דומה היה שהתחום הזה קופא על שמריו, כשעוד ועוד טיפולים שנתלו בהם תקוות גדולות נכשלו. לכל היותר נרשמה הצלחה בפיתוח טיפולים שמפחיתים את תסמיני המחלה או מעכבים אותם, אבל אינם משפיעים על התקדמות המחלה עצמה או על תוחלת החיים של החולים. ואולם בשנים האחרונות, בין היתר הודות לקרנות של אנשים כמו פוקס שחלו והחליטו לפעול כדי לקדם את התחום ואת הפעילות של עמותות חולים שונות, מחקרים רבים מאוד שמצטברים על מחלות אלה מובילים לתובנות חדשות ולהבנה גוברת של המנגנונים שבבסיסן, וכפועל יוצא מכך - לפיתוח בדיקות מתקדמות, תרופות וטיפולים חדשים, שפותחים צוהר לתקווה ולאופטימיות הן בקרב הרופאים והחוקרים והן בקרב החולים ובני משפחותיהם.
פרופ' ניר גלעדי: "מחלות מערכת העצבים הניווניות מתחילות שנים רבות לפני שהן מאובחנות. ברוב המקרים מדובר ב-10-20 שנה, ואפילו ב-30 שנה קודם. התובנה הזאת מובילה אותנו לכיוון של זיהוי מוקדם כדי להתערב בשלבים שבהם יש יותר סיכוי להצליח למנוע את המחלה. זו מהפכה חשיבתית"
"מה שקורה בשנים האחרונות בתחום הוא מהפכה במלוא מובן המילה הן בהבנת המחלות והן בטכנולוגיות החדשות שמתפתחות, שלדעתי יביאו בעשור הקרוב לשינוי דרמטי בכל מה שנוגע לבריאות המוח", אומר פרופ' ניר גלעדי, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים איכילוב. "זה יהיה עשור המהפכה במחלות האלה".
אחת התובנות החשובות היא שאסטרטגיות מניעה וטיפול מוקדם הן קריטיות לטיפול במחלה. ממש לאחרונה חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון זיהו גורם התפתחות למחלות אלה שלא היה מוכר עד כה: התאמת יתר של מערכת העצבים האנושית להימצאות באטמוספרת חמצן, ושל ההתמודדות המתמדת עם נגזרות חמצן פעילות (רעלנים שמיוצרים בגופנו בתהליך הפקת האנרגיה).
7 צפייה בגלריה
 פרופ' ניר גלעדי
 פרופ' ניר גלעדי
"זה יהיה עשור המהפכה במחלות האלה". פרופ' ניר גלעדי
(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)

במחקר, שפורסם בכתב העת Redox Biology בספטמבר האחרון, תואר המנגנון, שנמצא בגנים האחראים על הגנת הגוף מפני נזקי חמצן. החוקרים, בראשות פרופ' סטס אנגל מהמחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית, זיהו שכבת הגנה ייחודית למערכת העצבים האנושית המסייעת לה להתמודד עם נגזרות החמצן הפעילות, שמאפשרת למוח שלנו לבצע פעילויות מורכבות ומגוונות תוך צריכת כמויות עצומות של חמצן ללא חשש להרעלה עצמית. אלא שליתרון זה, שהחוקרים מכנים "התאמה מושלמת", או "התאמת יתר לתנאי שגרה", יש נקודת תורפה בדמות אובדן גמישות ושבירות של מערכת העצבים המתבטאים במערכת בקרת איכות החלבונים.
תפקוד תקין של מערכת זו תלוי ביכולת הגוף להתחדשות עצמית, אלא שעם הגיל כושר ההתחדשות העצמית של הגוף יורד, וכך נחשף האופי השברירי של מערכת העצבים, שבא לידי ביטוי בשכיחות גבוהה של מחלות ניוון עצבים. לדברי פרופ' אנגל, הנטייה לפתח מחלות ניוון עצבים חרוטה בגנים האנושיים, כאשר תוחלת החיים הגבוהה מגדילה את הסיכון ללקות בהן. "התובנה הזאת מובילה למסקנה שטיפולים יעילים למחלות ניווניות של מערכת העצבים צפויים להתבסס בעיקר על אסטרטגיות מניעה המכוונות לחיזוק נקודות השבירות של מערכת העצבים", הוא מסביר.

מהפכה חשיבתית: צריך לטפל במחלה בשלב מוקדם מאוד

גם לדברי פרופ' גלעדי, התובנה החשובה ביותר בבסיס הפיתוחים החדשים היא שמחלות מערכת העצבים הניווניות מתחילות שנים רבות לפני שהן מאובחנות. "ברוב המקרים מדובר ב-10-20 שנה, ואפילו ב-30 שנה קודם", הוא מסביר. "התובנה הזאת מובילה אותנו לכיוון של זיהוי מוקדם כדי להתערב בשלבים שבהם יש יותר סיכוי להצליח למנוע את המחלות האלה. זו מהפכה חשיבתית, ולמעשה היא דומה למהפכה שקרתה בתחום האונקולוגיה. אם בעבר טיפלנו בסרטן השד כשלאישה היה גוש בגודל של חמישה ס"מ והתוצאה הייתה שנשים רבות מתו, היום אנחנו מאתרים את הגוש כשהוא בגודל של מילימטר אחד, ואחוז גבוה של הנשים שורדות. אנחנו מאמינים שגם בתחום המחלות הנוירודגנרטיביות זה בדיוק אותו דבר - צריך לטפל במחלה בשלב מוקדם מאוד, לפני שהמוח עובר את הניוון".
פרופ' סטס אנגל: "הנטייה לפתח מחלות ניוון עצבים חרוטה בגנים האנושיים כשתוחלת החיים הגבוהה מגדילה את הסיכון ללקות בהן. התובנה הזאת מובילה למסקנה שטיפולים יעילים צפויים להתבסס בעיקר על אסטרטגיות מניעה המכוונות לחיזוק הנקודות השבירות של מערכת זו"
לדבריו, התובנה הזאת הובילה לשלושה כיווני מחקר ופיתוח חדשים: "האחד הוא פיתוח בדיקות הדמיה מתקדמות המזהות שינויים מוחיים מוקדמים ביותר, שנים לפני אבחון המחלה ולפני הופעת התסמינים. חלק מההדמיות האלה כבר נמצאות בשימוש קליני. הכיוון השני הוא סמנים ביולוגיים בבדיקות מעבדה - סמנים ב-DNA, בדם או בנוזל השדרה, וכן טסטים ביולוגיים שונים. לדוגמה, בתחום הפרקינסון - בדיקת חוש ריח, כאשר הרעיון מבוסס על העובדה שכ-15-20 שנה לפני הופעת הסימנים המוכרים של המחלה מופיעה פגיעה בחוש הריח. הכיוון החשוב השלישי הוא שלצד הניסיון להמשיך לפתח טיפולים שיפחיתו את התסמינים, יש היום הרבה מאוד טכנולוגיות חדשות בשלבי מחקר שונים שמנסות לטפל בגורם המחלה עצמו, וחלקן מהוות פריצות דרך מרשימות".
לפניכם כמה מהפיתוחים המרכזיים בשלוש מהמחלות הנוירודגנרטיביות הקשות ביותר - פרקינסון, אלצהיימר ו-ALS.

פרקינסון: 145 טכנולוגיות חדשות

נכון להיום עדיין לא קיימת תרופה למחלה אלא רק תרופות המקילות על התסמינים. ואולם לדברי פרופ' גלעדי, המחקר בתחום הפרקינסון הניב בשנים האחרונות תוצאות מדהימות. "יש כיום בפיתוח 145 טכנולוגיות חדשות, שלפחות שליש מהן מתמקדות בסיבת המחלה ולא בתוצאה", הוא מסביר. אחד המנגנונים המרכזיים בבסיס המחלות הנוירודגנרטיביות, שבשנים האחרונות התברר שהוא משותף לכולן, הוא יצירת משקעים של חלבונים בעלי מבנה מרחבי משובש - כשמשקעים אלה מצטברים בתאים וגורמים לתהליך ההרסני של מות התאים.

7 צפייה בגלריה
רעד פרקינסון ידיים
רעד פרקינסון ידיים
פרקינסון. נכון להיום עדיין לא קיימת תרופה למחלה אלא רק תרופות המקילות על התסמינים
(ShutterStock)

אף על פי שעדיין לא ידוע אם הצטברות החלבונים היא הסיבה הראשונית למחלות אלה או שהיא תוצאת לוואי של סיבות ראשוניות אחרות, כיום כבר ברור שחלבונים אלה ממלאים תפקיד בהתקדמות המחלה, ולכן חוקרים רבים בתחום זה מתמקדים בניסיון לעכב את הצטברות משקעי החלבונים ולהמיס את האגרגטים שנוצרו. במקרה של פרקינסון זהו החלבון אלפא-סינוקלאין. הצטברות משקעי האלפא-סינוקלאין קשורה לתהליך המוביל למוות של תאים באזור "החומר השחור" במוח האמצעי, שבתורו גורם לירידה בשחרור המוליך העצבי דופמין במוח, ובעקבות זאת לבעיות המוטוריות ולתסמינים המוכרים במחלת הפרקינסון.
פריצות הדרך בתחום:
1. עירוי נוגדנים נגד החלבון אלפא-סינוקלאין
אחד הפיתוחים המרכזיים על בסיס מנגנון זה שנמצאים כיום במחקר הוא התרופה BIIB094 של חברת ביוג'ן, שמבוססת על מתן עירוי של נוגדנים כנגד החלבון אלפא-סינוקלאין. "באיכילוב אנחנו המרכז הראשון מחוץ לארצות הברית שנותן את הטיפול הזה במסגרת מחקר שנקרא Reason", מסביר פרופ' גלעדי. "אנחנו נמצאים היום בשלב 2 של המחקר, שבו נבדקת בעיקר הבטיחות של התרופה, והוא כולל יותר מ-300 חולים שחלקם כבר מקבלים את הטיפול שנתיים וחלקם אפילו שלוש שנים. הטיפול ניתן כעירוי לווריד פעם בחודש, ונכון לעכשיו הרושם הוא שהטיפול בטוח".
2. תרופה להפעלת האנזים הפגוע
טיפול נוסף שנחקר כיום במרכז לחקר הפרקינסון באיכילוב הוא תרופה הניטלת דרך הפה של חברת סאנופי ג'נזיים. "התרופה מפעילה את האנזים הפגוע בחולי פרקינסון על רקע מוטציה בגֵן GBA", מסביר פרופ' גלעדי. "המחקר באיכילוב ובמרכזים נוספים בארץ הוא חלק ממחקר בינלאומי רב מרכזי שמתבצע ביותר ממאה מרכזים רפואיים בכל העולם, והוא נמצא לקראת סיום השלב השני, כשאנחנו כבר מתחילים להתארגן לשלב השלישי". הגן GBA מקודד אנזים בשם גלוקוצרברוזידאז. אנזים זה נחוץ כדי לפרק משקעים שומניים מתאים מסוימים באיברים וברקמות שונים בגוף. מתברר שבחולי פרקינסון שיש להם מוטציה בגן הזה פעילות האנזים נפגעת, מה שיכול להוביל לפגיעה בתאים ואף למותם. על ידי הפעלת האנזים הפגוע התרופה מפחיתה את הצטברות המשקעים השומניים בתאים ואת הפגיעה בהם.
3. נגיף שנושא DNA תקין
בנוסף לתרופה הפומית איכילוב הוא חלק ממחקר על טיפול חדשני, מחקר שלב 1 שנערך במספר קטן מאוד של מרכזים בארצות הברית, שבמסגרתו מזריקים נגיף שנושא את ה-DNA התקין של ה-GBA אל תוך המוח של המטופל כשהנגיף אמור להביא את הגן התקין לתאים החולים. "מדובר בנגיף מסוג אדנו-וירוס שיודע לשאת את ה-DNA ולהכניסו לתוך התאים", מסביר פרופ' גלעדי. "זה מרגש מאוד. עד לפני שנה-שנתיים זה היה בבחינת מדע בדיוני, ועכשיו אנחנו נותנים את הטיפול לחולים".
4. תרופה בעירוי
התפתחות מעניינת נוספת היא טכנולוגיית הולכה שפיתחה החברה הישראלית נוירודרם, שמאפשרת לשפר את יעילות הטיפול הקיים. כיום הטיפול העיקרי והנפוץ בחולי פרקינסון הוא התרופה לבודופה, שמפצה על החוסר בדופמין האופייני למחלה ומאיטה את התקדמותה. ואולם לדרך נטילתה - דרך הפה - יש חיסרון משמעותי כי היא מתפרקת בדם במהירות. נטילתה דרך הפה לא מאפשרת שמירה על רמה קבועה בדם, ולכן מאיצה את התפתחות הנזקים לשרירים והסיבוכים המוטוריים.
בנוירודרם הצליחו להפוך את המולקולה של התרופה לנוזלית ובו זמנית פיתחו משאבה זעירה שהחולה נושא על גופו ובאמצעותה ניתן להזליף את התרופה דרך צינורית דקיקה מתחת לעור. פיתוח זה מאפשר החדרה רציפה וקבועה של התרופה לדם, ובכך למנוע את תופעות הלוואי שלה ולתת לחולים מינון גבוה יותר שלה לאורך זמן. "הרעיון הוא שנוכל בעתיד לטפל בפרקינסון כמו שמטפלים היום בסוכרת", מסביר פרופ' גלעדי. "נזריק את התרופה מתחת לעור, ונגיע ליעילות הרבה יותר גבוהה וליכולת טיפול טובה ומדויקת יותר".

אלצהיימר: טכניקה שמעוררת את גלי הגמא

התפיסה השלטת בעשורים האחרונים בתחום הייתה שהצטברות משקעים דביקים של החלבון בטא עמילואיד ושל חלבון בשם טאו היא הגורמת למותם של תאי העצב במוחם של החולים, לפירוק התקשורת בין התאים ולאובדן הזיכרון. על בסיס התפיסה הזאת הושקעו מיליארדי דולרים במחקרים בניסיון קדחתני למצוא תרופה למחלה, למרבה הצער עד כה ללא הצלחה. בעוד שבמחלות אחרות אפשרויות הטיפול הולכות ומשתפרות, הרי שבמה שנוגע לאלצהיימר לא נמצא טיפול למחלה עצמה, וגם הטיפול בתסמינים מוגבל ביעילותו. "מבין המחלות הנוירודגנרטיביות, אלצהיימר היא המאתגרת והמתסכלת ביותר מבחינת היכולת שלנו לנסות למצוא תרופה או טיפול שיהוו פריצת דרך בטיפול במחלה", מודה פרופ' גלעדי.
7 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
התרופה הראשונה שהבטיחה לטפל במחלה ולא רק בתסמיני האלצהיימר - נדחתה על ידי ה-FDA
(צילום: Shutterstock)

לאחרונה חווה תחום האלצהיימר טלטלה לא פשוטה נוספת כשהתרופה שבה נתלו התקוות הגדולות ביותר - למעשה התרופה הראשונה עם הבטחה לטפל במחלה עצמה ולא רק בתסמינים - נדחתה על ידי ה-FDA. התרופה, שנקראת Aducanumab, מבוססת על נוגדן שיכול להיקשר ולנקות צורה רעילה של החלבון בטא עמילואיד בתאי העצב במוח.
מפתחת התרופה, חברת ביוג'ן האמריקאית, חקרה את התרופה המבטיחה במשך כעשור. במרץ 2019 הכריזה החברה שהיא עוצרת את המחקר על התרופה לאחר שניתוח הביניים של נתוני החולים הניב ממצאים מאכזבים, ואולם שמונה חודשים מאוחר יותר, באוקטובר 2019, הודיעה שהיא מגישה שוב בקשה ל-FDA לאישור התרופה. זאת לאחר שנתונים מאחד משני המחקרים שלא נכללו בניתוח הביניים הראו שלאחר 78 שבועות של טיפול בתרופה, חלה ירידה של 22% בהידרדרות הקוגניטיבית בקרב המשתתפים שקיבלו מינון גבוה יותר לעומת קבוצת הפלצבו.
"הממצאים הוכיחו שהתרופה אכן מצליחה לנקות את המוח מעמילואיד, אבל לא מצליחה לשפר את התפקוד המנטלי, וכי הסיבה לכך נעוצה בכך שהיא ניתנת מאוחר מדי, אחרי שכבר 80% מתאי המוח התנוונו", מסביר פרופ' גלעדי. "כדי להציל את החולים חייבים לטפל בהם מוקדם ולמנוע את הסיבוך. לכן, למרות שהתרופה לא אושרה, אני מאמין שהניסיון הזה ידחף מאוד את נושא האבחון המוקדם ואת הטיפול המניעתי".
פריצת הדרך בתחום: חשיפה לגלי אור וקול
על הרעיון של טיפול מוקדם מבוססת גם טכניקת טיפול חדשה שפותחה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) ועושה שימוש בחשיפה לגלי אור וקול. בניסוי בעכברים שעברו הנדסה גנטית כדי לפתח אלצהיימר הצליחו חוקרים להסיר באמצעות טכניקה זו, המכונה GENUS, משקעי עמילואיד ממוחותיהם של העכברים ולשפר ליקויים קוגניטיביים הדומים לאלה שקיימים בבני אדם חולי אלצהיימר. טיפול בלתי פולשני זה, הפועל על ידי עירור גלי מוח המכונים גלי גמא, צמצם במידה ניכרת את משקעי העמילואיד במוחם של עכברים אלה כאשר הפלאקים נוקו בשטחים גדולים של המוח, כולל אזורים קריטיים לתפקודים קוגניטיביים כמו למידה וזיכרון. אצל חולי אלצהיימר נמצא שפעילות גלי הגמא משובשת, וכי לשיבוש זה יש תפקיד חשוב בפתולוגיה של המחלה.
במחקר קודם שערכו החוקרים, ב-2016, הם גילו שלחשיפת עכברים עם אלצהיימר להבזקי אור בתדירות של 40 הבהובים בשנייה למשך שעה ביום, הייתה השפעה מועילה על שחזור גלי הגמא במוחם, והיא הובילה להפחתת משקעי הבטא עמילואיד וכן לצמצום חלבון הטאו. עוד נמצא כי הטיפול עורר את פעילותם של תאי מיקרוגלייה, תאי חיסון במוח המהווים חלק ממערכת הפינוי ומנקים פסולת, וכן שינויים בכלי הדם שסייעו לפינוי העמילואיד. החוקרים בדקו גם את השפעת החשיפה להבזקי האור על יכולותיהם הקוגניטיביות של העכברים. הם מצאו שלאחר שבוע של טיפול שיפרו העכברים את ביצועיהם באופן ניכר כשניווטו במבוך שדרש מהם לזכור נקודות ציון מרכזיות. הם גם היו מסוגלים לזהות טוב יותר אובייקטים שפגשו בעבר.
במחקר ההמשך שילבו החוקרים יחד עם הבזקי האור גם גלי קול בתדר דומה. להפתעתם, הם גילו שלטיפול המשולב הייתה השפעה גדולה עוד יותר וכי התוצאות השתפרו משמעותית. רובדי העמילואיד צומצמו בחלק גדול הרבה יותר של המוח, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית, שם מתרחשים תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר, וגם תגובת תאי המיקרוגלייה הייתה חזקה בהרבה. בעקבות ההצלחה הודיעו החוקרים באוגוסט האחרון על מחקר קליני בבני אדם שיבחן אם הטיפול יכול למנוע את התקדמות הפתולוגיה במחלה בחולים שכבר מראים סימנים להצטברות משקעי עמילואיד בבדיקות הדמיה אך יכולתם הקוגניטיבית עדיין תקינה.

ALS : שדה הניסויים של התרופות בתחום

ALS - Amyotrophic Lateral Sclerosis היא הקשה ביותר מבין המחלות הנוירודגנרטיביות, ואף על פי כן מתברר שהיא נחשבת דווקא למחלה "אטרקטיבית" לפיתוח תרופות. "יש לכך כמה סיבות", מסביר ערן עובדיה, מנכ"ל חברת אימוניטי פארמה שמפתחת תרופה ל-ALS. "ראשית, במקרה של ALS אין כיום שום תרופה שניתן לתת לחולים ושמחפה על הנזק באופן יעיל. זאת בשונה מפרקינסון, למשל, שבה יש תרופה שמפצה על החוסר בדופמין האופייני למחלה ויכולה להקטין את הנזק. באופן אבסורדי לכאורה עובדה זו מהווה יתרון מבחינת פיתוח תרופה, משום שכאשר כבר יש תרופה שעובדת אין זה אתי למנוע אותה מהחולים, כך שקשה לבצע מחקר שבו קבוצת הפלצבו לא מקבלת תרופה.
"סיבה מהותית שנייה היא שבמחלות הנוירודגנרטיביות קשה למדוד את השפעת התרופה על החולים. הקושי גדול במיוחד באלצהיימר, משום שהנזק מנטלי ולא פשוט למדוד את התקדמותו, וכמובן שהבדיקה בחיות מעבדה פחות חד משמעית. לעומת זאת, ב-ALS מצבו הקליני של החולה הרבה יותר מדיד, וקל יותר להשוות בין חולה שקיבל תרופה לחולה שלא קיבל אותה.
7 צפייה בגלריה
ALS. עשרות רבות של ניסויים בעולם, וכ-30-40 תרופות בשלבי ניסוי קליני מתקדמים
ALS. עשרות רבות של ניסויים בעולם, וכ-30-40 תרופות בשלבי ניסוי קליני מתקדמים
ALS. עשרות רבות של ניסויים בעולם, וכ-30-40 תרופות בשלבי ניסוי קליני מתקדמים
(צילום: shutterstock)

"הסיבה השלישית נעוצה בתהליך האישור. מאחר ש-ALS היא מחלת יתום, והיא קטלנית, היא מאפשרת 'הנחות רגולטוריות' שאי אפשר לקבל ביחס לפרקינסון ולאלצהיימר. למעשה, תחום ה-ALS הפך בשנים האחרונות לשדה הניסויים של תרופות למחלות הנוירודגנרטיביות הגדולות. ברגע שמקבלים אישור לתרופה ל-ALS, הסיכוי להעביר אותו גם למחלות אחרות הרבה יותר גדול. זה סוג של דלת כניסה. לכן יש היום עשרות רבות של ניסויים ב-ALS בעולם, וכ-30-40 תרופות בשלבי ניסוי קליני מתקדמים".
נכון להיום שתי התרופות היחידות שאושרו לטיפול ב-ALS הן רילוטק ואדרבון. רילוטק (רילוזול), שכבר אושרה בשנות ה-90, היא התרופה הראשונה שהוכחה כמאיטה את התקדמות המחלה בכמה חודשים. היא פועלת למניעת השחרור של גלוטמט (חומצת אמינו המשמשת כמוליך עצבי במוח) בתאי המוח ובכך מפחיתה את ריכוזו. אחת הבעיות ב-ALS היא שיש הפרשה עודפת של חומצת אמינו זו, ובעקבות זאת היא גורמת למות התאים.
התרופה השנייה, אדרבון, פועלת על ידי הורדת העקה החמצונית, שגם היא אחד המנגנונים מחוללי הנזק ב-ALS, ולמעשה בכל המחלות הנוירודגנרטיביות, שכן הסטרס החמצוני פוגע במסלולי האיתות שמעבירים הוראות לתאים, וכתוצאה מכך מואצים תהליכים הגורמים למותם של תאי העצב. התרופה נקשרת לרדיקלים החופשיים, ובכך מונעת מהם לפגוע בתאים ומעכבת את מות תאי העצב. התרופה, שמאושרת כיום בארצות הברית וביפן, נמצאה כבעלת השפעה חיובית קטנה בהאטת קצב ההחמרה של המחלה, אך קיימת מחלוקת בספרות על מידת יעילותה, ובמחקרים נמצא שהיא יעילה רק בחולים בשלבי המחלה הראשונים.
פריצות הדרך בתחום:
1. תרופה המבוססת על תאי גזע
אחת מאסטרטגיות הטיפול החדשניות שנחקרות כיום היא תרופות המבוססות על תאי גזע. דוגמה לכך היא הטיפול שמפתחת החברה הישראלית בריינסטורם. בשונה מתאים בוגרים אחרים ברקמות הגוף, שתפקודם כבר נקבע, לתאי הגזע יש יכולת להתפתח ולהפוך לכל סוג של תא בתהליך ההתמיינות. הטיפול של בריינסטורם מבוסס על תאי גזע של החולה שמגדלים אותם במעבדה וגורמים להם להפוך לתאי תמיכה לתאי עצב המפרישים תרכובות שמעודדות גדילה והישרדות של רקמות עצבים. לאחר מכן מזריקים את התאים לתעלת עמוד השדרה של המטופל בתקווה שיתמכו בתאי העצב הפגועים ויסייעו לתפקודם. לאחר שהטיפול הראה יכולת להאט את התקדמות המחלה באנשים עם התקדמות מהירה של המחלה במחקר שלב 2, החלה החברה במחקר שלב 3 כדי לאשש את הממצאים באוכלוסייה גדולה יותר של חולים, והתוצאות אמורות להתפרסם בחודשים הקרובים.
7 צפייה בגלריה
מנטה מוח
מנטה מוח
אחת מאסטרטגיות הטיפול החדשניות שנחקרות כיום היא תרופות המבוססות על תאי גזע
(צילום: Shutterstock)

2. תרופה סינרגטית
טיפול נוסף שנמצא כעת במחקר הוא התרופה PrimeC של חברת נוירוסנס, שמבוססת על שילוב של שתי תרופות מאושרות FDA, שכל אחת מהן מטפלת במנגנון פתולוגי אחר של ALS, ואשר עובדות סינרגטית. מנגנון אחד הוא הגנה על תאי העצב המוטוריים מפני דלקתיות, שהיא אחד הגורמים העיקריים להתפשטות המחלה. המנגנון השני הוא הפעלה של אנזים שמתבטא באופן מועט מדי בתאים אלה ומשפיע על תפקודם באופן שיוצר ניוון ומוות שלהם. לאחר שהמחקרים הפרה-קליניים של החברה הראו תוצאות מצוינות, נוירוסנס הגישה בקשה לפטנט בינלאומי ואף קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום. החברה מנהלת כעת שני ניסויים קליניים מקבילים, בארצות הברית ובישראל, ובספטמבר האחרון הודיעה כי בניתוח הביניים של מחקר שלב 2a שנערך באיכילוב ב-15 חולים, התרופה הייתה בטוחה ונסבלת היטב, וכי נצפתה מגמה להאטת התקדמות המחלה. על פי ההודעה, המחקר אמור להימשך עד מרץ 2021.
3. תרופה לגירוי קולטן sigma-1
תרופה נוספת שכבר נמצאת בשלבי מחקר מתקדמים היא פרידופידין של פרילניה, שפותחה במקור על ידי חברת טבע לטיפול במחלת הנטינגטון. התרופה פועלת על ידי גירוי של חלבון שנקרא קולטן sigma-1 במוח, שיכול לשפר את הישרדות התאים, למנוע לחץ תאי ונזק לתאי העצב שנגרמים במגוון מחלות נוירודגנרטיביות, להגן עליהם מפני התנוונות ואולי אף להחזיר את התפקוד העצבי. היא כבר נבדקה בחולי הנטיגנטון בשלב 2, ונמצא כי אף על פי שהיא לא שיפרה משמעותית את התפקוד המוטורי של החולים, היא כן הצליחה לשפר את יכולת התפקוד הכולל שלהם.
4. תרופה שחודרת לתא הפגוע
לאחרונה הודיעה גם חברת אימוניטי פארמה, אף היא חברה ישראלית, על תוצאות ביניים מבטיחות בניסוי קליני שלב 2 בתרופה שלה, IPL344, האטת התקדמות המחלה ב-50% ויותר לעומת קצב התקדמותה לפני הטיפול, הן במדד התפקודי והן במדד הנשימתי. לדברי עובדיה, "התרופה פועלת על ידי כך שהיא חודרת לתא הפגוע ומפעילה את המסלול הביולוגי של ה-Akt - מסלול שאחראי על הגנת תאי הגוף מפני תהליכים הרסניים המעורבים בהתקדמות מחלת ה-ALS, בהם התנוונות ומוות של תאים, תהליכי דלקת ויצירת צברים של חלבונים בעלי מבנה מרחבי משובש".
  • הכותבת היא בעלת דוקטורט (‭PHD.‬) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.