בכל שנות עבודתי לא הייתה אצלי המתנה של שלושה שבועות לתור

המון עבודה, מעט חולים: ימים קשים ומוזרים עוברים על רופאי המשפחה

שנה וחצי לתוך המגפה, ד"ר עמוסי נזכר שבחורפים שעד לשנת 2020 חדר ההמתנה שלו ראה הרבה יותר חולים קשים מאשר בשנה האחרונה, אז למה דווקא עכשיו המטופלים צריכים לחכות, באופן חסר תקדים, שלושה שבועות בתור לבדיקת רופא?

פורסם: 31.08.21, 09:31
דוקטור עמוסי שלום, ביצעתי בדיקה סרולוגית פרטית לקורונה ויצאתי חיובי, להתחסן במנת החיסון השלישית? אודה על תשובתך, פראנץ ק'. פראנץ היקר, הנחיית משרד הבריאות היא להתחסן במנה השלישית באמצעות תרכיב פייזר, ללא קשר לתוצאות הבדיקה הסרולוגית, שלא מבוצעת כשגרה. בברכת בריאות טובה, ד"ר עמוסי. ככה נראה המענה הדיגיטלי שלי בשנה וחצי האחרונה. ברור, נקי, ממלכתי. חוזרים לחיים, לא?
שלום קארין, מדבר ד"ר עמוסי. ראיתי שאת חיובית לקורונה. ארצה לעשות לך "קבלה רפואית לחולה קורונה בקהילה". איך את מרגישה? ללא כל תלונה? ממש כלום? שיעול, חום, כאב שרירים או אובדן חוש טעם? מדדתי 37.7 מעלות ביום שלפני הבדיקה ואולי כאב שרירים קל, אני לא בטוחה. טוב, אטלפן שוב בעוד עשרה ימים לבצע "שחרור חולה קורונה". לא, אינך צריכה לעשות בדיקה חוזרת. ברור שאת שומרת על בידוד, איזו שאלה.... בברכת חוזרים לחיים, ד"ר עמוסי.
החודשים האחרונים במרפאה קשים. קשים ומוזרים. עומס לא מובן של פניות. פניות פשוטות, יומיומיות. אחד רוצה אישור מחלה, שני רוצה לשנות את המינון של התרופה לדלקת פרקים. זו רוצה הפניה לטיפול רגשי לילד, ואחר רוצה העתק של ההפניה ל-MRI ראש שעדיין לא מימש, וכעת היא לא בתוקף.

עומס גדול, בלתי נתפס ממש

המון עבודה, מעט חולים. התור לרופא משפחה, אצלי במרפאה, ואצל רבים מעמיתי בכל הארץ, הוא מעל לשלושה שבועות. מצב אבסורדי. אדם המתעורר עם כאב בטן קשה יחכה שלושה שבועות? כמובן שלא. מוצאים פתרונות. שומרים תורים למקרים דחופים ובעיקר עובדים כמו משוגעים. ומי שלמרות הכול לא מצליח להיכנס, פונה למחלקות לרפואה דחופה, מוקדים וחדרי מיון, שגם שם מורגש העומס הלא מובן הזה.
בימים שאחרי הגל השלישי ומבצע החיסונים המוצלח קיוויתי שהלחץ ירד, אבל התבדיתי. העומס גדול, בלתי נתפס ממש. אין סוף פניות, עם לא הרבה אנשים חולים. בכל שנות עבודתי לא הייתה אצלי המתנה של שלושה שבועות לתור. האם אלה ערוצי התקשורת הרבים והזמינים שיש היום למטופלים עם המרפאה, או שזו המצוקה והחרדה הציבורית בשל הקורונה? ההסבר לא ממש חשוב, ועובדה היא שהעומס במרפאות הראשוניות הוא כבד.
לאחרונה החל גם הגל הרביעי, כינויה של העלייה הנוכחית בתחלואה, ונוספו קבלות ושחרורים של חולי קורונה קלים, אם ניתן לקרוא להם חולים. אותם חולים, עימם אני משוחח בטלפון, שלושה עד ארבעה ביום, חווים מחלה ויראלית המאופיינת ביום עד יומיים של חום נמוך, שיעול וכאבי שרירים, עם או בלי פגיעה בחוש הריח, שלרוב חולפת עד השחרור. חלקם אסימפטומטיים, ללא כל תלונה. כולם מצייתים להנחיות הבידוד בהבנה.
העולם נמצא במצב חירום כבר למעלה משנה וחצי. הגבלות והקלות המשתנות בקצב שקשה לעקוב אחריו, שלא לדבר על להבין. אצלי במרפאה, מאז ההיערכות למחלה בתחילת 2020, דרך החולה הראשון, גלי התחלואה השונים ומבצעי החיסונים, לא ראיתי שינוי מהותי במצב התחלואה. אני מתכוון לשינוי ברור, כזה שלא מצריך סטטיסטיקאים ומודלים בכדי לזהות. ברור לחלוטין שבחורפים שעד 2020 חדר ההמתנה שלי ראה הרבה יותר חולים קשים מאשר בשנה האחרונה. בחורפים עד 2020, חדר המתנה היה מלא באנשים חולים, עם או בלי חום, ודילמות קליניות יומיומיות מי לאשפוז ומי לטיפול בבית.
אז מה קורה פה? אם איני מרגיש את התחלואה הקשה במרפאה, מדוע העומס הזה? מדוע אני, בדיוק כמו רבים מהמטופלים, מותש?
היום קל יותר. מי שחולה נשאר בבית ומגיע למרפאה רק לאחר בדיקת PCR, ועד אז לרוב הוא משתפר. החולים הקשים יותר מתאשפזים. אני עוקב אחר רשימת המאושפזים שלי כל יום, ואיני יכול להצביע על עלייה גורפת במספר האשפוזים או הפטירות במרפאה בשנה האחרונה. בבית החולים התמונה שונה, ונשמע שהטיפול בחולי הקורונה הקשים מאתגר. לא פעם המהלך שלהם לא צפוי עם נסיגה נשימתית מהירה וצורך בסיוע נשימתי וטיפול נמרץ. חשוב לזכור שהם, אותם חולים קשים, הם המיעוט. רוב החולים חווים מחלה קלה ומטופלים בקהילה.
אני כותב את הדברים בחשש גדול. חשש גדול בהבעת עמדה השונה מהנרטיב הנוקשה והמהודק שמועבר פה. האם אני מכחיש קורונה, מילת גנאי המוצמדת לכל מי שסוטה מהקו בו מאופיינת המגפה? חלילה. אני רואה את הדיווחים המבהילים מאתרי החדשות, ושומע את המומחים באולפנים, ולא יודע כיצד להסביר את הפערים בין אותם דיווחים למה שאני חווה, אבל איני יכול שלא לתאר את מה שאני רואה, יום יום בשטח.
אז מה קורה פה? אם איני מרגיש את התחלואה הקשה במרפאה, מדוע העומס הזה? מדוע אני, בדיוק כמו רבים מהמטופלים, מותש? האם זו המחלה שמכה בנו, או שאלו צירי הלידה בדרך לחיים נורמליים? צירי לידה בדמות הגבלות ואיסורים, ומציאת הדרך הנכונה לחיים לצד הנגיף.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.