במקום צפייה בעוד מהדורת חדשות - שחקו איתם

להיות הורים: איך לעזור לילדים לבנות חוסן נפשי בימים קשים

אחרי הנזקים הרבים שגרמה הקורונה לנפש הילדים, הגיעה המלחמה. חמישה צעדים פשוטים שיעזרו לילדים, וגם לכם, להתמודד טוב יותר עם אי הוודאות והפחדים במצב הנוכחי

עודכן:
להיות הורים בישראל של התקופה הנוכחית זו משימה לגמרי לא פשוטה גם בלי מלחמה. אז בטח כשאנחנו כל כך לחוצים ודואגים לביטחון הפיזי והנפשי של הילדים זה מעורר אצל הורים רבים תחושות קשות של חוסר תקווה וחוסר אמון.
גם אם אנחנו כהורים לא אומרים את זה מפורשות, הילדים שלנו מומחים לסימנים דקים וקוראים את הבעות הפנים ושפת הגוף שלנו. במילים פשוטות, אחד האתגרים הגדולים של הורים לילדים בימים אלה הוא מצד אחד להיות קשובים לרגשות שלנו, ומצד שני - לווסת אותם כשאנחנו ליד הילדים. כן, אנחנו בתפקיד ואין לנו אפשרות לפרוש, כך שמדובר באתגר מאוד גדול.
חוסן בימי מלחמה
למרבה הצער, לא הצטיינו במדינת ישראל בוויסות רגשי בתקופת הקורונה וכיום אנחנו רואים עלייה בבעיות התנהגות של ילדים וגם הרבה התנהגויות מסכנות כמו שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה ועוד. אבל כדאי לדעת שמאחורי ילד עם מצוקה יש הורה עם מצוקה. האתגר הוא ויסות הורי, והדרך לעשות את זה היא לתת כלים להורים עצמם, ולעתים גם טיפול.

משוועים לשליטה

אין ספק, עברנו חוויה מטלטלת והנפש שלנו מתקשה להתמודד ולא מסוגלת להכיל את המידע והמראות. אנחנו משוועים לשליטה ולכן נדבקים למסכים יום ולילה, בטוחים שעכשיו יגידו ויסבירו למה כל זה קרה. אבל זה לא עוזר. להפך - הטראומה רק הולכת ומתעצמת ואנחנו לא באמת נרגעים. אין לנו שליטה על האירועים שקורים ומכל הנפש שלנו הולך ומתמלא והסטרס עולה על גדותיו.
"כדאי לדעת שמאחורי ילד עם מצוקה יש הורה עם מצוקה. האתגר הוא ויסות הורי, והדרך לעשות את זה היא לתת כלים להורים עצמם, ולעתים גם טיפול"
החדשות הטובות הן שאפשר לעצור את זה. ברגע שתבינו כהורים שלראות חדשות כל היום רק מחליש אתכם ומעמיק את הטראומה, ולא מאפשר לכם להיות הורים רגועים ומלאי ביטחון, ולילדים שלכם להיות רגועים ומלאי ביטחון, יגיע החוסן. אז מה כדאי שתעשו עכשיו?

1. הגבילו את הצפייה בחדשות

אפשר, וצריך, להתעדכן בחדשות ובהנחיות בבוקר ובערב, אבל באמצע להשתדל כמה שפחות. במקום זאת, לכו לשחק עם הילדים. הוכח במחקרים שכשאנחנו משחקים עם הילדים וצוחקים איתם זה מגביר מאוד את החוסן האישי. מלאו את הזמן המשותף שלכם בטוב במקום בחדשות מלחיצות.

2. העירו את מערכת הרגיעה של הגוף

אנחנו נולדים עם שתי מערכות בגוף: מערכת אחת היא המערכת הסימפתטית, שזו מערכת החירום, ההישרדות. ויש לנו עוד מערכת, ששכחנו אותה, המערכת הפרא-סימפתטית - מערכת ההרגעה של הגוף. אם תסתכלו על תינוקות, תגלו שהם יודעים להרגיע את עצמם. הם לוקחים נשימות עמוקות, מכניסים את הגוף למצב של רגיעה ואז נרדמים. אבל כחברה מערבית אנחנו כל הזמן בסטרס. מערכת ההישרדות, זאת שמאותת לגוף "סכנה, לחץ", נמצאת כל הזמן בעוררות ואנחנו לא מטפחים מספיק את מערכת הרגיעה והיא רדומה. לכן צריך להעיר את כיפת הברזל של הגוף – את המנגנונים של הגוף שיעזרו לנו להירגע. זה לא פשוט כי לא לימדו אותנו, אבל יש הרבה שיטות: נשימות, פעילות גופנית, תזונה תומכת ועוד.

3. צרו שגרה בצל המלחמה

זה לא פשוט עכשיו, אבל דווקא בתקופה הלחוצה הזאת כדאי לשבת מול היומנים של כולם ולתכנן את הלו"ז. אם הילדים לא לומדים כמתוכנן, נסו לתכנן לוח זמנים שדומה ללוח הזמנים של הגן או בית הספר. למשל, אם במערכת יש שיעור ספורט ושיעור אמנות, שלחו את הילדים לשחק למטה במקום שיעור ספורט והחליטו על זמן יצירה במקום שיעור אמנות. מעבר לזה תכננו מתי יושבים לאכול ומתי הולכים לישון. ככל שאנחנו מתכוננים יותר מראש, כך יהיה שקט יותר בבית והביטחון יגבר.

4. הקשיבו לילדים ועודדו אותם

אם הילד או הילדה אומרים שהם מפחדים, אל תפטרו אותם ב: "מה יש לפחד?". כך הם נשארים לבד עם הרגש המאיים והתוצאה עוד יותר גרועה כי הם מתחילים לפקפק במה שהם מרגישים. אז תקשיבו להם, תגידו להם שזו באמת תגובה נורמלית, הסבירו להם שגיבורים אלה אנשים שמתמודדים עם הפחדים שלהם והעבירו להם מסר שיכול להרגיע כמו למשל "יש לנו התראה".
"אפשר, וצריך, להתעדכן בחדשות ובהנחיות בבוקר ובערב, אבל באמצע להשתדל כמה שפחות. במקום זאת לכו לשחק עם הילדים. הוכח במחקרים שכשאנחנו משחקים עם הילדים וצוחקים איתם זה מגביר מאוד את החוסן האישי"
חשוב גם להסביר להם שפחד הוא רגש שנועד לשמור על החיים שלנו, גם אם הוא לא נעים. הפחד שמתעורר בא להזהיר אותנו. אם הפחד מוגזם ומלווה אותם כל היום, כדאי לשקול להיעזר באיש מקצוע.

5. עזרו לילדים להבחין בין מה שמותר להרגיש ולעשות גם עכשיו - ומה לא

גם בשעת חירום חשוב לשמור על גבולות בסיסיים שישמרו על כל בני הבית. יש חוקים ששומרים עליהם גם בשגרה וגם בחירום. מותר לכעוס, להאשים, להביע אכזבה ופחד, אבל אסור לגלות אלימות, לסכן או להסתכן, להתעלם מהנחיות ועוד.
עם זאת, אם הם פתאום מרטיבים, מגמגמים או מרביצים, חשוב לברר עם איש מקצוע מה זה אומר מבחינה רגשית.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, ממייסדי "אמפטיה" - הפורום הפסיכולוגי לייעוץ, הדרכה וטיפול להורים
פורסם לראשונה: 15:26, 26.10.23
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button