ד"ר ישראל הנדלר וסיון נבות. "החיבור שנוצר בין ההורים ליילוד שלהם ברגע הלידה הוא קריטי"

ד”ר ישראל הנדלר וסיון נבות, חלוצי הניתוח הקיסרי הצרפתי בישראל

"אנחנו רוצים לחבר את העולם הרגשי-המשפחתי של תינוק ומשפחה שבאים לעולם אל תוך הפרוצדורה הרפואית הנפוצה ביותר בעולם"

מוגש מטעם ד”ר ישראל הנדלר וסיון נבות
עודכן: 30.08.21, 13:44
קצת עלינו
ד”ר ישראל הנדלר, רופא נשים, מומחה להיריון בסיכון, אולטרסאונד ומיילדות, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב.
סיון נבות, פיזיותרפיסטית, בעלת תואר שני בפיזיותרפיה מאוניברסיטת חיפה, מומחית בטיפול מנואלי ברצפת האגן ודופן הבטן. נציגה בלעדית של שיטת גיארם בישראל.

איך הגעתם לשיטת הקיסרי הצרפתי – לידה בטנית?
"במסגרת העיסוק של סיון בשיקום דופן הבטן ורצפת האגן היא נחשפה לשיטת גיארם – שיטה לחיזוק הבטן ורצפת האגן בעזרת נשיפות אל תוך מנשפית ייעודית. מנשפית גיארם משמשת גם במהלך לידה רגילה לצורך נשימה נכונה במהלך הצירים וללחיצה נכונה. ב-2014, במהלך כנס העוסק בשיטת גיארם ובשימושים שלה, פגשה לראשונה את ד”ר בנדיקט סימון, רופאה גינקולוגית צרפתייה, אשר דיברה על השימוש במנשפית גיארם במהלך ניתוח קיסרי, לצד טכניקה ייחודית שבה היא מבצעת את הניתוחים הקיסריים, טכניקה בשם FAUCS, המבטיחה פגיעה פחותה בדופן הבטן והחלמה קלה יותר למנותחת, פיזית ונפשית. בבסיס השיטה הזו שני עיקרים: הראשון – הפיכת היולדת והמלווה שלה לחלק פעיל ובלתי נפרד מהלידה. השני – הטכניקה הכירורגית השונה המאפשרת פחות פגיעה בדופן הבטן ולכן פחות כאב ויותר ניידות לאחר הניתוח, אשר בזכותם האם יכולה להמשיך את החיבור לתינוק ולאימהות גם מיד אחרי הניתוח.
החיבור של שני עקרונות אלו מאפשר ליולדת ולמלווה שלה לחוות לידה בטנית פעילה ולהתחבר ליילוד במהלך הניתוח. לאחר שסיון הציגה את הניתוח לכמה רופאים בישראל והם דחו אותו בתואנות שונות ולא ראו את היתרון בו, פגשה סיון את ד”ר הנדלר במפגש אקראי ובו הייתה התלהבות משותפת מהתהליך והשיטה. בעקבות זאת יצרה סיון קשר עם ד”ר סימון, ושניהם נסעו להשתלם בטכניקה בצרפת. לאחר שרכשו את ההבנה ואת הטכניקה במשך כמה חודשים, החלו לבצע אותה בישראל.
אז איך מייצרים סיכוי אופטימלי לחיבור בין משפחה ליילוד בניתוח קיסרי?
החיבור שנוצר בין ההורים ליילוד שלהם ברגע הלידה, בשעה הראשונה וביממה הראשונה לחיים, הוא קריטי להתפתחות הרגשית של היילוד, ליכולת שלו לייצר קשרים חברתיים ולהפחתת חרדת נטישה. חיבור טוב משפר את הסיכוי לקשר טוב עם ההורים ולסיכוי גבוה יותר להצליח בהנקה.
כדי שיתקיים סיכוי אופטימלי לחיבור טוב צריכים להתקיים כמה תנאים: מינימום חרדה וסטרס סביב ההליך הניתוחי – על כך אמונה סיון נבות, שעורכת היכרות עם היולדת טרם הניתוח, מדריכה לקראתו גם לקראת הפרוצדורה הרפואית וגם בהדרכה לשימוש במנשפית.
ביום הניתוח סיון צמודה ליולדת החל מקבלתה אל חדר הניתוח ועד תומו. סיון נמצאת כדי לתווך את כל המידע הרפואי בזמן אמת ליולדת ולמלווה שלה ונמצאת כדי לסייע עם החיבור הראשוני לתינוק, כולל עזרה בהשמת היילוד עור לעור על אמו, בהנקה, בחיבור הראשוני בין המלווה לתינוק ובתיווך רצון היולדת אל מול אנשי הצוות השונים בחדר הניתוח.
היולדת לוקחת חלק פעיל בלידה – על ידי שימוש במנשפית גיארם – בדומה ללחיצות בלידה וגינלית, ויכולה לראות כיצד היא יולדת את התינוק שלה, בניגוד לחוויה בניתוח הרגיל שבו היא פסיבית לחלוטין כאשר לוחצים על הבטן שלה מאחורי מסך כדי להוציא ממנה את התינוק.
ההליך הניתוחי עצמו – ההליך הניתוחי שונה בתכלית מהטכניקה המקובלת כיום. מלבד העובדה שהחתך העורי והחתך הרחמי מבוצעים באותו המקום כמו בניתוח הרגיל, שכבות הביניים נחתכות בצורה שונה תוך שמירה על המבנים האנטומיים ומינימום תזוזה של איברי הבטן והאגן. נוסף על כך, הניתוח נעשה ללא הכנסת קטטר לשלפוחית השתן, ותפירת העור בסיום הניתוח מבוצעת על ידי תפר תת עורי נמס, ומעליו דבק המייתר את השימוש בשטיפות חוזרות של הפצע ובחבישה.
מיד לאחר הניתוח היולדת יכולה לאכול ולשתות, להיניק את התינוק, והקימה הראשונה מהמיטה נעשית מיד לאחר שלוש שעות מתום הניתוח. רמת הכאב לאחר הניתוח אינה מגבילה בתפקוד. השחרור הביתה נעשה בדרך כלל 48-36 שעות לאחר הניתוח.
היכן ניתן ללדת היום בשיטת הקיסרי הצרפתי?
"ניתן לעבור את התהליך המופלא של הקיסרי הצרפתי והלידה הבטנית יחד עם סיון נבות וד”ר הנדלר בבית החולים האנגלי בנצרת ולאחרונה גם בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק. במערכת הציבורית הניתוח מבוצע בתנאים מסוימים במרכז הרפואי שמיר".
מהו האני מאמין המקצועי שלכם ?
לחבר את העולם הרגשי-המשפחתי של תינוק ומשפחה שבאים לעולם אל תוך הפרוצדורה הרפואית הנפוצה ביותר בעולם. אפילו המצאנו מושג משלנו שקראנו לו “פסק זמן רגשי” על משקל “פסק זמן רפואי” שקיים בחדר הניתוח. “פסק הזמן” הרפואי מיועד בעיקרו למנוע טעויות בזיהוי, ובמהלכו, רגע לפני הניתוח מזכירים לכל הצוות שבחדר מי המטופל, איזה ניתוח הוא עומד לעבור ושניתנות לו התרופות הנכונות. “פסק הזמן הרגשי” שאנחנו המצאנו, נועד להציג לצוות את המשפחה שבאה ללדת, כולל שמות האחים שבבית, על מנת ליצור חיבור רגשי ואמיתי בין הצוות למשפחה החדשה שנוצרת בחדר.”
מזמינים אתכן/ם להיכנס לקהילת הפייסבוק “קיסרי צרפתי מידע וייעוץ” כדי לקרוא סיפורי לידה ולשאול את כל השאלות שעולות אצלכן/ם”.

שם העסק: ד”ר ישראל הנדלר; סיון נבות, פיזיותרפיסטית
כתובת: הברזל 9 א’, רמת החייל, תל-אביב
טלפון: 054-5886083
אימייל: dr.hendler@gmail.com
אינסטגרם: KEISARI_ZARFATI@

מאפרת: לינה קצפ
פורסם לראשונה: 13:07, 30.08.21
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.