1. את הטקסט הרפואי העתיק ביותר שנכתב על ידי אישה כתבה אישה יוונייה
שמה היה מטרודורה והיא חיה ביוון בערך בין 200 ל־400 לספירה. היא הושפעה עמוקות מעבודתו של הרופא היווני היפוקרטס וסיקרה בכתביה את כל תחומי הרפואה הקשורים למחלות נשים. היא גם פיתחה טכניקות וטיפולים כירורגיים שנתפסו כמהפכניים בתקופתה.
2. עד סוף המאה ה־19 נשים לא הורשו להיכנס לבתי ספר לרפואה בבריטניה
בעקבות זאת נוצר פער מעמדי ומגדרי בטיפול. אלה שיכלו להרשות לעצמם טיפול שניתן על ידי רופאים שהוכשרו באוניברסיטה טופלו על ידי גברים, ואילו אלה שידם לא הייתה משגת נאלצו להסתפק במיילדות, במטפלות בצמחי מרפא ובמכשפות.
קראו עוד:
3. אבל אישה יצירתית אחת מצאה דרך לעקוף את המחסום הזה
מרגרט אן בלקלי היא אחת הרופאות המפורסמות ביותר בהיסטוריה שבילתה חלק גדול מחייה לבושה כגבר. בלקלי נולדה באירלנד בסוף המאה ה־18, וכדי להגשים את חלומה ולעסוק ברפואה היא החליטה לאמץ פרסונה גברית לחלוטין. וזה לגמרי עבד לה. בשנת 1812 היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת אדינבורו כד"ר ג'יימס בארי ושירתה כמנתח צבאי בריטי ברחבי האימפריה. סודו של "הילד חסר הזקן" נשמר יותר מ־40 שנה, ורק ביום מותה ב־1865, כשפשטו את בגדיה, התגלה כי ד"ר בארי היה אישה. על בטנה התחתונה אף התגלו סימני מתיחה, מה שמרמז על האפשרות שהיא עברה לידה. "הגרדיאן" תיאר את חייה של אן בלקלי כ"הונאה עילאית", אך הודה שהיא הייתה מנתחת מבריקה.
4. האישה הראשונה שהתקבלה ללימודי רפואה בארצות הברית הצליחה לעשות זאת כי הסטודנטים חשבו שמדובר במתיחה
הייתה זו אליזבט בלקוול (1821־1910), שהייתה גם האישה הראשונה שסיימה תואר ברפואה בארצות הברית ב־Geneva Medical College, בית ספר לרפואה בניו יורק, בשנת 1847. לפני כן נדחתה מועמדותה מכתריסר בתי ספר לרפואה בארצות הברית, וגם אופן קבלתה לא עשה חסד עם כישוריה. באותם ימים החליטה הפקולטה לאפשר לגוף סטודנטיאלי שכלל גברים בלבד להצביע אם לאפשר לה להשתתף בלימודי הרפואה. רוב הסטודנטים, שהיו משועשעים מהרעיון, השיבו בחיוב לשם ההלצה, ואולם עד מהרה ה"בדיחה" הפכה למציאות פורצת דרך.
בלקוול גברה על כל עמיתיה הגברים וסיימה בראש הכיתה. אבל גם ההישג הזה לא פתח לה דלתות בארצות הברית, והיא הפליגה לאירופה, שם השתלמה במרפאות בפריז ובלונדון. היא קיוותה להיות מנתחת, אבל נטשה את החלום הזה לאחר שאיבדה את ראייתה בעין אחת בעקבות זיהום שנדבקה בו מתינוק שבו טיפלה.
עשר שנים לאחר סיום לימודיה היא פתחה בית חולים לנשים ולילדים בניו יורק יחד עם אחותה, ד"ר אמילי בלקוול, שהייתה האישה השלישית שסיימה תואר ברפואה.
5. נשים שחורות נאלצו להמתין 20 שנה נוספות כדי לנפץ את תקרת הזכוכית הזאת
רק 20 שנה לאחר בלקוול הצליחה אישה שחורה בשם רבקה לי קראמפלר (1831־1895) להגשים את חלומה להיות רופאה ובכך פרצה את הדרך לדור שלם של נשים שחורות. הישג מרשים נוסף נזקף לזכותה כשב־1883 שיתפה את הידע הרפואי שלה ברפואת נשים וילדים ב"ספר דיונים רפואיים", שהיווה אבן דרך נוספת בהיותו אחד הספרים הראשונים שנכתבו על ידי רופאה. אגב, למרות הגזענות הבלתי פוסקת שספגה המשיכה קראמפלר לטפל בעבדים משוחררים לאחר מלחמת האזרחים.
רבקה לי קראמפלר
6. הבובה האנטומית שהצליחה להציל נשים ויילודים רבים בעולם הומצאה על ידי אישה
אנג'ליק מרגריט לה בורסייה דו קודרי (1712־1790) הייתה מיילדת צרפתייה שכתבה ספר על מיילדות ופיתחה את בובת המיילדות הראשונה (הידועה בשם "מכונה") ובכך גם הפכה לחלוצת הסימולציה ברפואה. באמצעות הבובה, שהייתה מדויקת מבחינה אנטומית, היה אפשר לדמות מקרים מורכבים בזמן הלידה בסביבה בטוחה ובכך לשכלל את יכולותיהן של המיילדות לנהל לידה מורכבת ולהציל נשים ויילודים רבים.
הבובה של דו קודרי. מוצגת היום במוזיאון Flaubert להיסטוריה של הרפואה ברואן, צרפת
7. כל גבר ואישה שמסיימים לימודי סיעוד מתחייבים ב"שבועת נייטינגל"
זאת לזכרה של אישה ענקית בשם פלורנס נייטינגייל (1820־1910). נייטינגל, שכונתה "הגברת עם העששית", הייתה אחות, סופרת וסטטיסטיקאית שחוללה מהפכה במקצוע הסיעוד.
היא נולדה באיטליה למשפחה בריטית מיוחסת, ומגיל צעיר נמשכה אל מקצוע הסיעוד חרף התנגדותם הנחרצת של בני משפחתה שראו בו עיסוק נחות. עקשנותה הובילה אותה לגדולות. היא למדה בגרמניה על החידושים בתחום הרפואה ויצרה את התשתית המקצועית ללימודי הסיעוד בבית ספר שהוקם ב־1860 בבית החולים סנט תומאס בלונדון במטרה להכשיר נשים וגברים למקצוע.
"שבועת נייטינגל", שאותה נושאים כל אח ואחות שסיימו את לימודיהם, נכתבה לצורך הנצחתה. גם יום האחות הבינלאומי נקבע בתאריך הולדתה - 12 במאי.
8. שינוי בחוק ההשכלה בארצות הברית הביא לעלייה דרמתית במספר הרופאות
ב־1972 זינק מספר הנשים שהתקבלו ללימודי הרפואה בארצות הברית ביותר מ־22%. הסיבה לכך נעוצה בשינוי בחוק ההשכלה הגבוהה, שמנע ממוסדות חינוך במימון פדרלי להפלות מועמדות על בסיס מגדר. שלוש שנים מאוחר יותר, ב־1975, חוק נוסף, חוק שירות הבריאות הציבורי, המשיך את הקו הזה ואסר על כל אפליה על רקע מין בכל מוסדות חינוך הבריאות במימון ממשלתי.
9. מאחורי מבחן אפגר, שמכירה כל יולדת, עומדת אישה
ציון אפגר הוא כלי להערכת בריאות היילוד והוא משמש את הצוות הרפואי בחדר הלידה לזיהוי יילודים הניצבים בפני סכנת חיים או הזקוקים לטיפול רפואי בהקדם. מאחורי הכלי הכל כך חשוב הזה ניצבת אישה בשם וירג'יניה אפגר (1909־1974), רופאה מנתחת ומרדימה אמריקאית.
אפגר הייתה האישה הראשונה שהפכה לפרופסורית מן המניין בקולג' לרופאים ולמנתחים של אוניברסיטת קולומביה. שם גם הייתה אחת מתוך תשע נשים בכיתה של 90 סטודנטים. בשנת 1953 היא הציגה לעולם את "מבחן אפגר", כלי שפיתחה להערכת בריאותם של יילודים, תוך מתן ציון לפי קצב הלב, תנועותיהם, צבעם, הנשימה והעצבנות שלהם דקה לאחר יציאתם לאוויר העולם.
10. יש לא מעט נשים ישראליות ששברו את תקרת הזכוכית במדע הרפואה
הידועה שבהן היא פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. יונת, שהחלה את עבודתה כמדענית צעירה במכון ויצמן על שימוש בקרני רנטגן לפענוח מבנה הריבוזום, נאלצה להתמודד עם עמיתים ספקנים שהתייחסו למחקרה כחסר סיכוי. אך התעקשותה ונחישותה להמשיך ולחקור את התחום הביאו להתקדמות אדירה בתחומי הרפואה והתרופות ואף לזכייתה בפרס נובל.
הנה עוד כמה נשים ברפואה בישראל שחשוב להכיר:
- ד"ר בת שבע יוניס גוטמן - רופאת נשים שהייתה מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, חלוצה בתחום הטיפול וברפואת התינוקות בארץ ומייסדת טיפת חלב וההסתדרות המדיצינית העברית.
- ד"ר שושנה שקופ־פרנקל - בשנת 1936 היא הייתה לכירורגית הראשונה ולמנתחת הפלסטית הראשונה בארץ ישראל.
- ד"ר הילית כהן - עשתה היסטוריה והפכה למנתחת הלב הראשונה בישראל ב־2015 וכיום היא מנתחת בכירה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
