אם אתם מתלבטים, גשו בבקשה להתלבט עם הרופא שלכם. ד"ר דורון עמוסי

למה חיכית שבועיים, באמת חשבת שאם תתעלמי זה יעבור?

ד"ר דורון עמוסי, רופא משפחה, על הדילמה שאין אחד שלא חווה לפחות פעם בחיים: הרגע הזה שבו אתה מרגיש לא טוב, וצריך להחליט האם זה דורש בירור רפואי – ולמה זה יכול לעלות לכם בחיים

עודכן: 28.04.21 , 00:05
אהלן, פנוי לשיחה? אני מקבל הודעת ווטסאפ באמצע ארוחת הערב. זה יכול לחכות עשרים דקות? בטח, אין לחץ היא עונה לי. דנה כ', בת 53, חברה לאימוני השחייה, ספורטאית מוכשרת ועתירת קילומטרים. לפני ארבע שנים עברה בירור לבבי נרחב בשל פרפור עליות וטופלה בצריבה מוצלחת. במהלך הבירור התגלתה גם מחלה קלה בעורקי הלב, ממנה היא בחרה להתעלם. דנה מספרת שבשבועיים האחרונים בכל אימון עצים היא מרגישה כאב בחזה שחולף עם הורדת הקצב. כאילו שנתפס לי שרירי בחזה. ומה השאלה? מה לעשות. צריך לעשות בירור במאמץ, למרות שהסיפור מדבר בעד עצמו ולמעשה את צריכה צנתור. למה חיכית שבועיים? לא יכולתי לחשוב שאני חולה. חשבתי שאם אתעלם זה יעבור. אני מבקש מדנה להימנע מכל אימון ולקחת טבליה של אספירין כל יום עד גמר הבירור.
עוד טורים של ד"ר עמוסי:
עומר ד', בן 48, רופא ילדים. שנתיים אחרי אוטם שרירי הלב עם צנתור מוצלח וחזרה לפעילות רגילה. במהלך חופשה בניו יורק חש אי נוחות בבית החזה. התלבט נורא אם זו תעוקת חזה או סתם מתח בו היה שרוי. החליט לצאת למבחני מאמץ יומיים כדי להוכיח לעצמו שזו לא תעוקה. הוא רץ כל בוקר 10 ק"מ בקצב תחרות במטרה לאמוד את מצב ליבו.
סטיב ו', בן 58. מזה עשר שנים בטיפול לאחר אירוע של פרפור מהיר שטופל בהיפוך חשמלי בחדר המיון. מאז הוא מרגיש טוב וקצב ליבו סדיר. הוא מגיע לביקור במרפאה עם תור שהוזמן לפני שלושה ימים. מה שלומך? אני מרגיש ממש לא טוב בשבועיים האחרונים. הדופק משתולל לי. אני מרגיש שהלב יוצא מהמקום עם כאב ברור משמאל. לעיתים קשה לי לנשום. כאילו שיש לי מים בריאות. ולמה לא פנית לבדיקה קודם? לא יצא לי. כל יום חשבתי שמחר זה יעבור. ברור לך שאתה ממשיך מפה למיון. ברור. אני בודק אותו. באמת מפרפר מהר. 126 פעימות בדקה. איני מתרשם מנוזלים בריאות. לחץ הדם טוב. אני מכין לו מכתב הפניה. צריך לוודא שהלב שלו עמד בעומס. אק"ג, בדיקות דם וצילום חזה.

2 צפייה בגלריה
כאבים בבית החזה התקף לב
כאבים בבית החזה התקף לב
כשההרמוניה משתבשת והגוף משדר מצוקה
(צילום: shutterstock)

אדם חי ומכיר את גופו מן הנשימה הראשונה, ביציאה מרחם אימו. רוב הזמן הגוף, הנפש והעולם חיים בהרמוניה. אוויר נכנס לריאות ומחמצן את הדם, שמוזרם בנחת על ידי פעולת הלב דרך העורקים החלקים והגמישים אל כל אברי הגוף. מזון הנכנס מהפה עובר דרך מערכת העיכול ומזין את כל תאי הגוף, והשאריות מופרשות מהגוף בצורה חלקה ומחזורית. העצמות והמפרקים נושאים אותנו בקלות, מרגע היוולדנו, עם משקל ועומס שהולכים וגדלים, בדיוק לצרכינו. האחד יעבוד בישיבה השני יישא משקלים, ושניהם יצלחו את משימות יומם ללא קושי. העור והשיער מכסים את גופנו ושומרים עלינו מן העולם שבחוץ. המוח קולט ומעבד את כל הגירויים ומוציא אל הפועל מחשבות תוך ניצוח על כל שאר מערכות הגוף.
לפעמים ההרמוניה משתבשת והגוף משדר מצוקה. כאב ונפיחות בבטן, המשתחררים אחרי יציאה. כאב ברכיים שמופיע אחרי מאמץ חריג וחולף אחרי מנוחה. קוצר נשימה המופיע בחשיפה לאבק ומשתפר בכניסה למרחב מוגן. אדמומיות כואבת של העור לאחר חשיפה לשמש החולפת לאחר ימים ספורים. כאב ראש ביום חם בו לא שתית מספיק, כאב המגיב טוב למים ומנוחה.

כיצד נבדיל בין שיבוש קל שיחלוף לבד ובין צורך בהתערבות?

עם השנים כל אחד, על פי אישיותו וסקרנותו, מכיר את גופו ויודע לזהות תופעות החורגות משיווי המשקל עם תנודותיו הרגילות. אחד ייבהל ויפנה לרופא מיד עם הופעת כאב גרון או עליית חום ואחר יפנה יממה אחרי שהתוספתן התנקב בבטנו, מפני ששלושה ימים חשב שמדובר בגזים. כולם יודעים לזהות מתי ההרמוניה משתבשת. השאלה היא איזו פרשנות כל אחד נותן לכאב הבטן, לקושי בנשימה או קצב הלב שהפך לא סדיר. כיצד נבדיל בין שיבוש קל שיחלוף לבד ובין צורך בהתערבות?
אז מה קרה לדנה, עומר וסטיב. אנשים בוגרים ורציניים המודעים היטב לגופם ומחלתם. דנה הספורטאית, מומחית לא רשמית לפיזיולוגיה של המאמץ, עומר שהוא בכלל רופא, וסטיב, יזם ההייטק האנליטי המכיר היטב את משמעות הפרפור שלו. שלושתם הבינו שהם חולים, שמשהו לא בסדר, אך לא פנו לעזרה.
מה קורה שם באותה נקודה בה אתה מרגיש לא טוב, וצריך להחליט האם זו תופעה מוכרת או שזה משהו הדורש בירור. למה ההחלטה הזו כל כך קשה, כל כך חמקמקה?
מה קורה שם באותה נקודה בה אתה מרגיש לא טוב, וצריך להחליט האם זו תופעה מוכרת או שזה משהו הדורש בירור. למה ההחלטה הזו כל כך קשה, כל כך חמקמקה? כל אחד מהשלושה ידע שמה שהוא מרגיש דורש התייחסות, ועדיין הם התמהמהו עם הפנייה לקבלת עזרה. נראה שמדובר בהחלטה מסובכת. לא פעם אנו מוצאים הסברים פתלתלים לתחושותינו. מתח נפשי, צרבת, שינוי בתזונה או עייפות. הסברים שיכולים לעלות לנו בחיים.
אם אתם מתלבטים, גשו בבקשה להתלבט עם הרופא שלכם, או אם זה מסובך אז עם אמא או עם בן הזוג. נסו להתגבר על הפחד, ההכחשה והבושה והפכו את הדיון מדיאלוג עצמי לדיאלוג עם מישהו חיצוני. גלגלו אליהם את האחריות. השיפוט שלנו על עצמנו לא תמיד מוצלח, ושווה לשתף מישהו נוסף בהתלבטות. אל תישארו עם זה לבד, זה עלול להיות מסוכן.

פרסום ראשוני: 21:45 , 27.04.21
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.