הבייבי בום הראשון המתועד בישראל החל לאחר מלחמת העולם השנייה.

בייבי בום: תופעת הלוואי (החיובית) של מלחמות ומשברים לאומיים

שיעור הילודה הגבוה בישראל נובע לא רק מהתרבות הישראלית המעודדת ילודה, אלא גם מגורמים אחרים המשפיעים עליו באופן דרמטי. קצת קשה לראות את זה עכשיו, אבל ההיסטוריה מראה שלאחר משברים גדולים מגיעה שמחה גדולה לא פחות - בדמותם של אלפי תינוקות רכים. תופעת ה"בייבי בום" – קווים לדמותה

מוגש מטעם חברת או-מד מדיקל בע"מ
פורסם:
מיד עם פרוץ המלחמה, באחד מביקוריו בעוטף עזה, האיץ ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בחיילי הסדיר והמילואים להתחתן ולהביא חיים חדשים לעולם. הבקשה של בנט אינה תלושה מהמציאות: ההיסטוריה מראה כי לאחר כל מלחמה גדולה מגיע גל ילודה גדול לא פחות – תופעה אשר זכתה לכינוי המוכר "בייבי בום".
מדובר בתופעה הישרדותית־אבולוציונית בבסיסה, הנובעת מהאיום הקולקטיבי והפגיעה בביטחון. המלחמה מעוררת את תחושת הצורך הקיומי, ואצל חלק מהאנשים זה מתבטא בעלייה בחשק המיני, ברצון להרחיב את המשפחה, וברמה הרוחנית - גם במשמעות המיוחדת של תחושת ניצחון החיים על המוות.

ההיסטוריה של התופעה

המונח "בייבי בום" הוטבע לראשונה בעקבות גל הילודה המסיבי בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. אחד מילדי הבייבי בום המפורסמים ביותר, אגב, הוא נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה. חשוב לציין שהתופעה והעלייה בילודה יוחסו לתקופה שבין השנים 1946 ל־1964, אך כיום התופעה מיוחסת לתקופה המיידית והקצרה שלאחר מלחמה או משבר, ולא לטווח זמן כה ארוך.
הבייבי בום הראשון המתועד בישראל החל לאחר מלחמת העולם השנייה, עליית ניצולי השואה ומלחמת העצמאות. מלחמת יום הכיפורים ב־1973 תרמה גם היא את שלה, וקצב הילודה שלאחר המלחמה הזו עלה משמעותית. גם לאחר מלחמת המפרץ ב־1991 התרחש בייבי בום וגם הקורונה, באופן לא מפתיע, הובילה לבייבי בום.
2 צפייה בגלריה
בייבי בום
בייבי בום
כשאדם חש בסכנת חיים, הרצון לחיות מתעצם.
(צילום: שאטרסטוק)

המגע הפיזי – צורך אנושי בסיסי

בעת מלחמה הצורך במגע אנושי מתגבר, כיוון שמגע של אדם אהוב גורם לנו להרגיש בטוחים ומוגנים. הצורך הזה בא לידי ביטוי כאמור ביחסים פיזיים, אך למעשה הוא נובע ממקום רגשי עמוק. כשאדם חש בסכנת חיים, הרצון לחיות מתעצם – ואחד הביטויים לכך הוא בעלייה בחשק המיני וברצון להרחיב את המשפחה.
בישראל ההבדל בין העורף לחזית מטושטש והאוכלוסייה האזרחית כולה מרגישה "מגויסת". בזמנים כאלו, ובעיקר במלחמה הנוכחית, תחושת הלכידות הלאומית מתעצמת, ורבים רוצים לעשות מעשה שיחזק את העם. תחושה זו מובילה זוגות רבים להתחתן ולהרחיב את המשפחה – ולכן אף על פי שהמלחמה עדיין לא הסתיימה, כבר ניתן לשער שבעוד כשנה נראה גל חדש של תינוקות.

אתגרי הבייבי בום

התופעה המבורכת הזו מביאה איתה גם כמה אתגרים מערכתיים משמעותיים. כך למשל בתי החולים, שבעוד פחות משנה יצטרכו להיערך לכמות גדולה יותר של לידות. אמנם יש עוד זמן, אך גם מערכת החינוך צריכה להביא בחשבון את השלכות התופעה ולהיערך לקליטתם העתידית של ילדים רבים לגנים ולבתי הספר. ואם נלך עוד יותר רחוק, מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה יידרשו אף הן לספק שירותים לדור הבייבי בום.
תוסיפו לזה את שיעור הילודה הגבוה יחסית בישראל (גם בשגרה) ואת התרבות הישראלית־יהודית המעודדת הרחבה של המשפחה – וקיבלתם מצב שבו המערכות והשירותים בישראל יצטרכו להתמודד באופן כמעט תמידי עם התופעה. אך אל דאגה, עם ישראל חזק ויודע להתמודד עם אויביו, וגם עם המשמעויות של התופעות הנלוות של המלחמה, וביניהן הבייבי בום.
הכתבה באדיבות חברת או-מד מדיקל בע"מ, יצרנית ומשווקת מכשיר הוֶרְטִיקָה לטיפול עצמאי ביתי בהפרעות זקפה
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button