דליה קרון וריטה זילבר: "כשהטיפולים מסתיימים את לא חוזרת לנקודת ההתחלה. דברים משתנים"

לחזור לחיים שאחרי: "ההחלמה מסרטן אינה משהו שנגמר"

אחרי שהן החלימו מסרטן, ריטה זילבר ודליה קרון הבינו שלא כל כך פשוט לחזור לחיים, אז הן החליטו להקים עמותה שתציע תמיכה נפשית ופיזית ותאפשר למחלימים לשוב חזקים מתמיד לחיים החדשים שמחכים להם

פורסם: 21.08.21, 12:30
בסיום הטיפול השישי והאחרון של הכימותרפיה, אחרי שמונה שעות של אינפוזיה שבהן החומר מטפטף לגוף טיפה אחר טיפה שמרגישים כל אחת ממנה, ואחרי סדרה של טיפולים קשים, ניתוחים, פרוצדורות מורכבות שיש להן גם היבטים נפשיים, הוציאו מגופי את המחט ואמרו לי משהו כמו: 'ביי, צאי לחיים'", כך מתארת דליה קרון, בת 65, אם לשניים וסבתא לחמישה מקריית אונו, שאובחנה לפני כשנתיים עם סרטן השחלות, את נקודת הסיום של המסע הרפואי שלה להחלמה.
אלא שאז היא גילתה שהמסע הרפואי אולי הסתיים, אבל הדרך להחלמה רק מתחילה. גם ריטה זילבר מפתח תקווה, בת 71, אם לשלושה, סבתא ל־16 נכדים ונינה, מחלימת סרטן, גילתה שבסופו של מסע היא רק מתחילה את דרכה להחלמה מהטראומה שהותירה בה המחלה. מתוך החוויה האישית שלהן הבינו השתיים שהחזרה המלאה לחיים מהרגע שבו מתבשרים על ההחלמה דורשת הרבה יותר מאשר סימון וי על סיום הטיפולים. היא דורשת ליווי, תמיכה, עיבוד של התהליכים והמצבים שבהם עומדים והמשך טיפול לגוף ולנפש. מכאן בדיוק הגיע הרעיון שלהן להקמת עמותת "שני — בית למבריאים", שתדאג בדיוק לשלב הזה, השלב שאחרי ההחלמה, ותציע תמיכה נפשית וטיפולים משלימים למחלימים.

המודל הצרפתי: האל מרפא, רק צריך לעזור לו

"הרעיון של העמותה פשוט מתבקש, נכון ומדויק לכל מי שעובר את הדרך הזאת", אומרת קרון. "ההחלמה אינה משהו שנגמר. כל הזמן עולים דברים מהעבר, אין ודאות לגבי העתיד, ההתמודדות ממשיכה להיות מורכבת. יש צורך גדול במערכת תומכת של אנשי מקצוע שתבין את השפה ואת הקשיים המיוחדים של המצב הזה. המסע שלי כנראה עוד לא הסתיים כי כל פעם מתגלים עוד דברים. כבר עברתי אבחון נוסף ומחזור טיפולים נוסף, אבל מה שכבר עברתי חיבל למשל בזהות הנשית שלי. עברתי כריתת רחם, שחלה וחצוצרות. השיער נעלם. זה קשה נפשית. אחרי משבר גופני צריך לשקם גם את הנפש. קיבלתי טיפול רפואי נפלא שאני סומכת עליו ויודעת שהיה הכי טוב שיכולתי להשיג, אבל נשארתי עם מטען. באופן אישי אני יודעת, מבינה ומכירה בכך שטיפולים משלימים עוזרים מאוד, והתחלתי לצרוך אותם באופן פרטי. אבל מדובר בהון תועפות שצריך לגייס אותו אחרי תקופה שבה לרוב לא עובדים או עובדים הרבה פחות מהרגיל".
דליה קרון: "מה שעברתי חיבל למשל בזהות הנשית שלי. עברתי כריתת רחם, שחלה וחצוצרות. השיער נעלם. זה קשה נפשית. אחרי משבר גופני צריך לשקם גם את הנפש. קיבלתי טיפול רפואי נפלא, אבל נשארתי עם מטען"
קרון היא מאמנת אישית וחונכת מאמנים בתחילת דרכם במכללת רידמן. זילבר היא מדריכת טיולים לחו"ל, מדריכת סיורים ב"יד ושם", עורכת מסעות לפולין ומורה לברידג'. במידה מסוימת העובדה שזילבר היא מדריכת טיולים הצילה את חייה. "לפני שלוש שנים וחצי", היא מספרת, "בארוחת ערב בבית חב"ד בווייטנאם, ניגש אלי בחור ואמר לי: 'אני רופא. כשתחזרי לישראל, לכי להיבדק. הצבע שלך והיציבה שלך לא מוצאים חן בעיניי. זה היה קצת מוזר אבל שמעתי בקולו. ניגשתי לרופא שלי ותוך פחות משבוע נותחתי בשל סרטן מתקדם בשחלות. עברתי 22 טיפולים, והרגשתי שקרה לי נס. ניצלתי והחיים יפים. ואז התברר שיש עוד משהו, ושוב עברתי טיפולים. במהלך תקופת הטיפולים לא התנהלתי כרגיל כמובן. עבדתי פחות ונפגשתי פחות עם אנשים. כשהטיפולים מסתיימים את לא חוזרת לנקודת ההתחלה. דברים משתנים. בנקודה הזאת התחלתי להרגיש שזה לא לעניין שאין תמיכה מערכתית שלוקחת בחשבון את המצב הנפשי של המחלימים. הרגשתי שגם אישה חזקה, פעילה ומאמינה כמוני זקוקה לכזה דבר".
אבל יש גופים שונים שמעניקים תמיכה כזאת, לא?
"הפעילות הקיימת מתמקדת בעיקר בתמיכה בזמן הטיפולים. לאחר הטיפולים יש סדנאות קצרות, לא משהו ארוך טווח כמו שאנחנו רוצות להקים. המטרה שלנו היא להציע טיפולים מתמשכים במהלך חצי השנה שלאחר הטיפול האחרון. כשעושים תהליך פעמיים בשבוע יש אפשרות לעכל, להבין, להפנים, להגיע לתובנות שלדעתי הן הכרחיות אחרי החלמה מסרטן. צריך אורך נשימה כדי להגיע לתוצאות, להתחזק, להפנים את מה שלמדת על עצמך ועל החיים - על אורח החיים, על סדרי עדיפויות, על מה חשוב לך בחיים. יש עבודה מדהימה של שיקום לאחר הטיפולים במקרים של סרטן אצל ילדים וסרטן השד, אבל יש עוד הרבה סוגי סרטן, ושם זה פחות קיים".
4 צפייה בגלריה
החלמה מסרטן, ריטה זילבר ודליה קרו
החלמה מסרטן, ריטה זילבר ודליה קרו
אין תמיכה מערכתית שמביאה בחשבון את המצב הנפשי של המחלימים
(צילום: יונתן בלום)

הרעיון להקים מרכז שייתן מענה לתקופה של ההחלמה שאחרי ההחלמה לא עלה במוחה של זילבר מעצמו. היא שמעה מחברה על מקום כזה בצרפת שהוקם לפני שלוש שנים על ידי שלושה רופאים יהודים. המרכז שוכן באזור יפהפה בפריז, משתרע על פני 9,000 מ"ר ומציע טיפול נפשי קבוצתי ופרטני, סדנאות בנושאים שונים, טיפולי רפואה משלימה וסיוע למשפחות. "המרכז נקרא 'רפאל', כי הם מאמינים שבסופו של דבר האל מרפא, רק צריך לעזור לו", מסבירה זילבר. "החלטתי שאני רוצה להקים מרכז כזה בארץ, צנוע יותר ומותאם לצרכים שלנו כישראלים. ידעתי שאני צריכה מישהו שיעשה את זה איתי, וחברה משותפת הכירה בין דליה וביני. אנחנו משלימות אחת את השנייה".
במה הצרכים של הישראלים שונים מאלה של הצרפתים?
"בארץ עובדים יותר שנים מאשר בחו"ל, והזמן הפנוי מועט יותר. אנחנו גם יותר משפחתיים, אנשים צריכים לאסוף את עצמם כדי לתפקד כהורים, ובעיקר כסבא וסבתא, כי הרבה לוקים במחלה בגיל השלישי. שתינו נשים עובדות בגילאי פנסיה. זה יותר שכיח בארץ".
כבר יש לכם מקום פיזי למרכז?
"לשמחתי כן. כבר התחלנו בהקמת המרכז ליד מחלבה בנחלים, במרכז הארץ, והוא יהיה בגודל של כ־150 מ"ר. יש סיפור מעניין בקשר למחלבה הזאת. אני נותחתי לפני פסח, ובשבועות הגיעה אלי אחת השכנות והביאה לי עשרה יוגורטים שקיבלה מבעל המחלבה. התברר שהוא מחלק יוגורטים כאלה בחינם למתמודדים עם סרטן מפני שהם אמורים לסייע בתהליך ההחלמה. התרגשתי מאוד, יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו על התוכנית שלי. הוא ענה לי מיד שאני יכולה להפסיק לחפש מקום. 'את אצלי', הוא אמר".

עולם ירוק רגוע: "זה פשוט מקום שמעלה חיוך"

השתיים מספרות שהתכנון כרגע הוא להתחיל בארבעה ימי פעילות שבועיים שבכל אחד מהם יוצעו ארבע פעילויות לפחות - ומשם לצמוח. כל מי שירצה להשתתף בפעילויות יעבור אינטייק ראשוני שבו תותאם לו תוכנית מדויקת על פי הצרכים, המצב והרצונות שלו. המטרה היא ליצור מגוון של אפשרויות שיענו על היבטים שונים בהחלמה. במרכז יוצעו שיעורי תנועה וספורט כמו יוגה, פילאטיס וזומבה, טיפולי רפואה משלימה פרטניים כמו שיאצו, רפלקסולוגיה ודיקור, וטיפולים בתחום הנפש כמו אימון, טיפול באמנות וטיפולים פסיכולוגיים.
"מעבר לטיפולים אנחנו רוצות להציע הרצאות ופעילויות בתחומים רחבים יותר שנוגעים גם להחלמה כמו תזונה ותעסוקה", מסבירה קרון. "אנחנו מתכננות להתייחס גם לתחום המיניות והדימוי העצמי ולהציע טיפול או סדנאות בהקשר הזה. אנחנו כאילו נפלטנו מאיזה מעגל וצריך לייצר מעגלים חדשים. יש הרבה בלבול ומצוקה בהקשר הזה במהלך ההתמודדות. אני למשל מצולקת בכל הגוף. זה עושה משהו. כרגע אני לא בזוגיות, אבל אולי ארצה זוגיות בהמשך. איך מתקשרים את זה החוצה? אני מושלמת בעיני עצמי אבל אולי לא שלמה בעיני אחרים. יש כאן עולם ומלואו".
"השיער הוא נקודה מעניינת", מוסיפה זילבר. "השיער אמנם גדל אבל הוא לא חוזר לעצמו. אנשים לא מזהים אותנו לפעמים. אני עדיין לא החלפתי את התמונה הישנה שלי בווטסאפ שבה יש לי שיער שופע. עוד לא התרגלתי לאני החדשה. אני מבינה שלא מזהים אותי, אבל זה מכעיס אותי. גם תחום התעסוקה מעלה שאלות רבות בתקופה הזאת. אנשים צריכים להחליט אם הם רוצים לפרוש מהעבודה, לשנות את העיסוק הקודם או לחזור אליו במינון נכון. שום דבר לא ברור מאליו. צריך לזקק את הכיוון הרצוי ולהחליט איך מיישמים אותו, וגם כאן נציע עזרה".
נקודה נוספת שיש לה חלק בתרומה לחיזוק המחלימים היא סביבת הטיפולים. המרכז ממוקם באזור ירוק, פסטורלי, כפרי ושקט שמלווה ברחשים של פכפוך מים, דגים קטנים שמשכשכים בבריכה וחיות משק שמסתובבות בשטח. "זה פשוט מקום שמעלה חיוך", אומרת זילבר. "גם לזה יש חשיבות - לצאת מהכותרת של המחלה ומהמחלקה האונקולוגית לעולם של טבע ורוגע". "לטבע יש השפעה לטובה על ריפוי", מוסיפה קרון. "יש מכונים בבתי החולים שמציעים טיפולים משלימים, אבל העלויות גבוהות וזה נעשה בתוך בית החולים. לי קשה לחשוב שאני עומדת לקבל טיפול, נפלא ככל שיהיה, בבניין שיש עליו שלט עם המילה 'סרטן' או 'אונקולוגיה'. זה לא הולך ביחד. כל ביקור בבית החולים מעורר חששות ורגשות מחדש. החוויות האלה נצרבות עמוק מאוד. קשה לי להגיע לבית החולים אפילו בשביל בדיקת דם, לא כל שכן להיות במצב רוח מתאים לקבל טיפול משלים".
טיפולים מהסוג שהעמותה מתכוונת להציע, שעולים אלפי שקלים בחודש, יוצעו במסגרת המרכז בעלות נמוכה משמעותית כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף בהם, והסדנאות יועברו בחלקן ללא תשלום, בתרומה. וזו רק ההתחלה, או כפי שמנסחת זאת זילבר: "אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל החזון שלנו הוא לפתוח מקום כזה בכל עיר גדולה.

כבר לא אותו האדם שהייתי לפני שחליתי

בישראל חיים רבבות אנשים המוגדרים "מחלימים מסרטן" או ברמיסיה, ובכל שנה מתווספים אליהם אלפים נוספים. ממחקר שערכו פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, ופרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם, בקרב מחלימי סרטן עולה שרבים מהם מדווחים על קשיים שונים שאיתם הם מתמודדים לאחר ההחלמה:

5 תובנות להחלמה שלאחר ההחלמה

  1. דברו ושתפו. הסתרה והשתקה דורשות כוחות שחבל לבזבז. שיתוף אחרים יעזור גם לכם וגם לסביבה כי אנשים יוכלו להתייעץ איתכם וללמוד מהניסיון שלכם.
  2. פנקו את עצמכם בדבר קטן אחד בכל יום.
  3. הפסיקו לקרוא לסרטן "המחלה".
  4. זכרו: בסרטן לא נלחמים. זו לא מלחמה, זו התמודדות, ואפשר גם להצליח בה ולהבריא.
  5. היעזרו באנשי מקצוע מתחום הנפש ובטיפולים משלימים.
בית חם
בימים אלה קרון וזילבר עסוקות בגיוס מימון מגופים שונים ותרומות לעמותה לצורך הפעלת המרכז, שאמור לתת מענה ל־500 מחלימים וצפויים לעבוד בו כ־25 מטפלים מקצועיים מנוסים ומומחים בתחומם. למידע ולפרטים נוספים: פייסבוק: שני - בית למבריאים. טלפון: 3975900־054 (ריטה), 6647940־054 (דליה)
איפור: קארינה צ'פקי ל"סולו"
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.