שתף קטע נבחר

ילדה בת 8, וכבר נתפשת כאובייקט

מה תחשוב תלמידה שסולקה כי לבשה מכנסיים שחשפו את ברכיה? האם תתייחס אל גופה באופן רגיל? על המסר הנורא של קוד הצניעות בבתיה"ס

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כל קיץ עולה לכותרות אחת התופעות הבעייתיות ביותר של ההדתה בחינוך, והיא הניסיון לכפות קוד צניעות על תלמידות בתי הספר הממלכתיים – או בשם המכובס "קוד לבוש". במקרים רבים מדי קוד הלבוש בבתי הספר מזיק לילדינו ופוגע בתמימותם.

 

 

קוד הלבוש הינו למעשה חלק בתקנון בית הספר המתייחס לנורמות הלבוש הנהוגות. באופן טבעי, ישנם קודי לבוש שונים לבתי ספר חילוניים, דתיים וחרדיים. ואכן, ההמלצה הפורמלית של משרד החינוך היא שבתי הספר צריכים לקבוע את קוד הלבוש המתאים להם בשיתוף הקהילה.

 

בפועל, בבתי ספר חילוניים רבים מדי מנהיגה ההנהלה קוד לבוש שפוגע בבנות, ובסופו של דבר מזיק גם לבנים. הוא מתמקד בקביעת אורך המכנסיים שמותר ללבוש, והוא בעייתי משתי סיבות: הראשונה – במקרים רבים קוד הלבוש אינו שוויוני מבחינה מגדרית, וקובע למשל שאורך המכנסיים הקצרים של הבנות צריך להיות ארוך יותר מזה של הבנים. השנייה – גם אם קוד הלבוש שוויוני, הרי שאכיפתו אינה שוויונית, והוא לרוב נאכף נגד הבנות ולא נגד הבנים.

 

 

במקרים רבים מדי גם אם קוד הלבוש נראה שוויוני על הנייר, מבחינה מעשית הוא אינו כזה. הוא אמנם קובע כי גם על הבנים וגם על הבנות ללבוש מכנסיים באורך הברך, אך לא ניתן למצוא מכנסיים כאלה לבנות בחנויות, וכך יוצא שרק הבנות נאלצות ללבוש בגדים ארוכים כדי לשמור על הכללים.

 

לכולנו חם בקיץ, וכולנו רגילים לראות ברחוב ילדים וילדות הולכים בבגדים קצרים בדרכם לבית הספר, לחוג או לבקר חברים. לכן אין דבר יותר מכמיר לב מלראות כתבה בטלוויזיה שבה מרואיינות ילדות ונערות, לבושות בבגדים רגילים לחלוטין, שאינן מצליחות להבין מדוע מדדו להן בסרגל את אורך המכנסים, ומדוע הן ננזפות ונשלחות הביתה.

 

הפגיעה במקרה הזה היא כפולה: ראשית נפגעות הילדות עצמן. אני אם לשלוש בנות. נסו לחשוב מה נצרב בתודעתה של ילדה בת 8 או 9, שעודנה רחוקה מבגרות מינית, והיא כבר נתפשת כסוג של אובייקט מיני שיש להסתירו? מה תחשוב נערה שנשלחת לביתה, כי לבשה מכנסיים שחשפו את ברכיה? האם תתייחס אל גופה באופן רגיל, או תרצה להסתירו ולהתבייש בו?

 

הפגיעה השנייה היא בבנים: היחס המפלה לבנות מלמד אותם שהגוף של הבנות לא שייך רק להן, אלא הוא נחלת הכלל, ומותר לאחרים להתערב ולהעיר לגביו. ומה שמותר לדמויות סמכויות – מורה, מנהלת – בסופו של דבר יהיה מותר גם לחבר לכיתה.

 

טורים נוספים של מיכל שליו-רייכר:

 

העצב על כך מתחלף בזעם, כאשר אנו מבינים שדווקא המחנכים והמורים, בחסות משרד החינוך שמעלים עין, מזיקים כל כך לילדינו שנמצאים תחת חסותם.

 

לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר הורים שלא מסכימים ליישר קו עם המגמה המדאיגה ויוצאים למאבק שאליו חברו השבוע גם מובילי דעה. קמפיין "קצר ולעניין", בהובלת הפורום החילוני ושדולת הנשים שעלה השבוע, קרא לראשות וראשי רשויות להצטלם במכנסיים קצרים. ואכן, עשרות ראשי רשויות וחברי מועצה הצטרפו לקמפיין. באופן מפתיע, רבים אחרים בחרו שלא לנקוט עמדה.

 

אך זה לא די. צריכה לצאת קריאה ברורה לגבי קוד הלבוש בבתי הספר הממלכתיים, ועליו לעמוד בשלושה עקרונות: א. קוד הלבוש ייקבע בשיתוף מלא של תלמידות ותלמידים, מורות ומורים, אימהות ואבות. ב. קוד הלבוש יהיה שווה מבחינה מגדרית, ובר יישום. ג. קוד הלבוש לא ייאכף בצורה פומבית שתבייש את התלמידים.

 

באיראן, ילדות מגיל 9 נחשבות נשים ולכן עליהן לכסות את כל גופן. בבית שמש, חרדי קיצוני ירק על ילדה בת 8. אם לא ניזהר, נגיע לשם.

 

  • מיכל שליו-רייכר היא נשיאת הפורום החילוני

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים