ספר: כשגבע מחליטה שהיא מחליטה מה ללבוש!

וההורים שלה מחליטים מיד בדיוק את ההפך ומודיעים לה שלא, לא תוכל ללבוש את שמלת החלומות שלה לגן. אריאנה מלמד תוהה "למה, בעצם?" ומוסיפה עוד כמה תהיות לגבי הספר "שמלת החלומות של גבע"

אריאנה מלמד עודכן: 10.01.07, 22:01

גבע היא ילדה שלא מוצאת מה ללבוש בבוקר כשהיא הולכת לגן. בארון דווקא יש המון בגדים, אבל גבע רוצה דווקא שמלה של מלכה-פיה-נסיכה-רקדנית. אי לכך נוצרת בעיה. אין כמו ספר מאויר לילדים, שמכיל בתוכו גם נצנצים המודבקים לטקסט וגם שמלה (אמיתית. בורוד-מזעזע. בדיוק במידות של ברבי), כדי לפתור את הבעיה. אבל רגע, לפני שניכנע לפיתוי של ז'אנר "ספרי הבעיות שחייבים לפתור באיורים חמודים ובטקסט דידקטי להחריד" – מה הבעיה, בעצם?

מה גבע רוצה?

"שמלת החלומות של גבע" הוא בעיני ספר עצוב על ילדה שמביעה רצון פשוט אחד, מכמיר לב וממש לא קשה לביצוע. היא רוצה שמלה של מלכה-פיה-נסיכה-רקדנית, כזאת שאולי לא ראתה מעולם בארון הבגדים של אמא, אבל ודאי ראתה עשרות כמוה כצרכנית תרבות זעירה, שמלות של בובות ושל נסיכות ופיות באגדות שבספרים, בקלטות, בטלוויזיה ובמחזות הזמר לילדים.

שמלת החלומות של גבע ספר ילדים (איור: גלית מובשוביץ)

השמלה הזאת, בגרסת הקרינולינה המנופחת, מככבת בגני הילדים בפינת התחפושות ובפורים, ובאמת לא ברור אם הילדות הנרגשות בתוכה הן נסיכות או כלות או זמרות אופרה או מלכת הדבורים, העיקר שטוב להן בתוכה. והנה, לגבע אין שמלה כזאת בכלל.

תראו מה יש לה במקום זה: אמא ואבא מאד מוכשרים בענייני סמכות הורית. קריאה ביקורתית בספר מבהירה שהוא בעצם נועד להם, שהוא מדבר על גבע אך ורק כמושא עקיף לרצונות ולדרישות שלהם.

בעיקר של אמא, כי היא מסייעת לה להתמודד עם השפע בארון הבגדים ו"נעלבת בשביל הסרבל" שגבע לא אוהבת, מתפלאת כשהיא לא רוצה מכנסיים שפעם אהבה, מתגלה כמי שדמיינה שגבע תהיה ילדה שלא יעניינו אותה גינדורים, ובצר לה היא פונה להסברים הגיוניים: "זה מאד לא נוח ללכת עם שמלה כזו, שמלה של חלומות, לגן, בגלל החול והמשחקים, והקור והחברים, וזה פשוט לא מתאים, ובכלל, אין לה שמלה כזאת עדיין, אז בינתיים היא צריכה לבחור משהו אחר מהארון, וכדאי שתעשה זאת מהר, כי ממש עוד מעט המפגש מתחיל והיא תאחר".

הרעיון של אמא

גבע, ילדה למופת, מתרצה לבסוף – עד הפעם הבאה. למחרת גבע אומרת לא ולא ולא על כל בגד המוצע לה, ו"רק אחרי שכנועים, בקשות ולבסוף איומים ("אם לא תחליטי עכשיו, את תלכי לגן בפיג'מה"), הסכימה גבע ללבוש מכנסיים וחולצה...", וכך נולד במוחה של אמא הרעיון הגאוני - לבחור בגדים בערב!

ובערב שלמחרת היה לאמא רעיון חדש – להפריד בין בגדים אהובים לכאלה שלא, ולתת את אלה שלא לילדים אחרים שיאהבו אותם! וגבע הסכימה!

אם בנקודה זו במהלך הקריאה החלטתם להמשיך, כדאי לבדוק מדוע: מפני שהספר מעניין או מפני שהוא מאשר את הצורך שלכם בתמיכה כשאתם קובעים כללים לטף? מפני שהגיבורה שלו מדברת אל לבכם או מפני שאתם עצבניים בבוקר? ואולי מפני שמרוב תרגילי סמכות שכחתם שזכות הבחירה בבגד היא חלק מתחושת ה"אני" של ילדים, חלק מן ההגדרה העצמית שלהם – בדיוק כמו שלכם?

מה שיוצא אני מרוצה

למחרת החיים בבית גבע יפים עוד יותר, כי הילדה מסכימה גם לדקלם את הכלל "מה שיוצא אני מרוצה", וגבע, פשטידה צייתנית שכמותה, ממשיכה לחלום על השמלה שאין לה, אבל "גבע כבר יודעת שזו לא שמלה שאפשר ללבוש לגן, כי יש חול ומשחקים וחברים וזה פשוט לא מתאים", בדיוק כמו שאמא אמרה, כמובן, ובדיוק בסדר המלים הנכון של אמא – והיא מקווה שיום אחד תקבל שמלה כזו.

תראו, בבקשה, איך גבע מפנימה יפה את קוד ההתנהגות הפולני שכופים עליה: "אולי זו תהיה שמלה רק לאירועים מיוחדים, ואולי סבתא תקנה לה מין שמלה שכזו שתוכל ללבוש בפורים, ואולי היא פשוט תחכה עד שתגדל ותוכל לקנות אותה בעצמה".

שמלת החלומות של גבע ספר ילדים (איור: גלית מובשוביץ)

שמלה של פיה-נסיכה-מלכה-רקדנית-בובת ברבי אפשר למצוא בכל סניף של רשת צעצועים זולה, בכל שוק. צרכנים נבונים ימצאו אחת כזו במבצע. מחירה יהיה נמוך מן המחיר המומלץ לספר הזה - 79 שקלים – וההנאה שחניכת הגן הגדלה בביתכם תפיק ממנה גדולה לאין שיעור מן ההנאה הצפויה בספר הזה.

לטעמי, גם מבחינה דידקטית עדיפה ההתנסות בצעידה לגן בשמלה כזו ובגילוי שאיננה מתאימה לארגז החול – על פני שכנועים, הסברים ואיומים. ודאי שהיא עדיפה על פני ספר מוסרני ומשעמם כמו זה. הגימיק הנאה של שמלת הברבי המתלווה לספר מפצה אך במעט על התכנים והאתוס שבבסיסם, והכוכב המנצנץ המודבק אל חזיתה, נשר ממנה ברגע שהוצאתי אותה מן המעטפה המוצמדת לספר.