משרד התמ"ת: ההתייחסות להגנת הצרכן "לא רצינית"

מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלותם של שני אגפי הפיקוח במשרד התמ"ת - הרשות להגנת הצרכן והאגף לאכיפת חוקי עבודה.

"התמ"ת אינו אוכף את החוק על הבנקים"

לגבי הממונה על הגנת הצרכן, מציין הדו"ח: "אין המשרד מייחס את החשיבות הראויה להגנת הצרכן, ואינו פועל כראוי למיצוי סמכויותיו בתחום חשוב זה...הממונה על הגנת הצרכן אינה מרתיעה את מפירי החוק...הממונה אינו אוכף את החוק על חברות הביטוח והבנקים...קיים ניצול שלא כהלכה של סמכויות הרשות... הקהילה העסקית, הציבור ובתי המשפט מזלזלים בנושא הגנת הצרכן".

על פי הדו"ח, החליטה הממשלה בשנת 2001, בעקבות המלצת התמ"ת, לרכז יחד את כל תחומי הגנת הצרכן במסגרת "הרשות לסחר הוגן". ההצעה הוכנסה להצעת חוק ההסדרים לשנת 2002, אך לא אושרה "מאחר שהתמ"ת שינה את עמדתו בנושא". כן הוחלט כבר בשנת 2000, על פי הדו"ח, להקים מרכז מידע צרכני, שיספק לצרכנים מידע על זכויותיהם, וגם הוא טרם הוקם, למרות שקיבל תקציב של 185 אלף שקל.

בהתייחסו לאכיפת חוק המתווכים קובע הדו"ח: "ממועד החלת חוק המתווכים לא עשה המשרד דבר לאכיפתו, מלבד הגשת כתב אישום אחד נגד מתווך, והוא הורשע במסגרת הסדר טיעון. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרדי התמ"ת והמשפטים לפעול ביתר נחרצות לאכיפת חוק המתווכים".

בתשובת רשמת המתווכים במשרד המשפטים (מ-2 בדצמבר 2003) למבקר המדינה צוין, כי "ללא הקצאת תקציב לגיוס פקחים למטרה זו... לא תחול כל התקדמות בנושא".

אגף האכיפה: חשבונות טלפון של 5,000 שקל

הדו"ח מצביע על אי-סדרים חמורים בעבודת האגף לאכיפת חוקי עבודה, שעבר ממשרד העבודה והרווחה למשרד התמ"ת.

על פי הדו"ח, הגישה עובדת בכירה באגף, השותפה בהליך גיוס המפקחים לעבודה, את מועמדות בתה לתפקיד מפקחת באגף, והבת אכן מונתה למפקחת. "מצב זה יוצר חשש של ניגוד עניינים", נכתב בדו"ח.  

העובדת מסרה למבקר המדינה בתגובה: "אין פגם בהעברת שמה וקורות חייה של בתי למי שריכז את כל המועמדויות לתפקיד... בתי זכאית להתמודד על משרה המתאימה לכישוריה".  

הדו"ח חושף אי-סדרים בחלוקת מכשירי טלפון סלולריים לעובדי האגף. "מרבית העובדים קיבלו מכשירים ללא הגבלת שימוש", נכתב בדו"ח, "גם כאשר החשבונות הגיעו לכ-5,000 שקלים לחודש לעובד...האגף רכש יותר ממכשיר אחד לעובד...על שם מנהלת האגף בשנת 2001 היו רשומים 3 מכשירים בו-זמנית...האגף הקצה 12 מכשירים סלולריים לעובדים ממשרדי ממשלה אחרים...ללא בדיקת הצורך בהקצאה וללא אישור החשב הכללי".  

16% עבריינים, 2% נענשים

בהתייחסו לעבודת האגף ולתוצאותיה, כותב הדו"ח: "בעבודת האגף קיימים נהלים כפולים, הסותרים זה את זה, לאותם אירועים, נהלים שאינם תקפים, ונהלים ללא תאריך. אגף האכיפה לא ניצל ביעילות ובמועילות את המשאבים המצומצמים שהיו בידיו לאכיפת חוק שכר המינימום".

בהתייחסו לטיפול האגף בהעסקה לא-חוקית של עובדים זרים, כותב הדו"ח: "משך הטיפול במעסיק עובדים זרים המפר חוק הוא מעל שנה וחמישה חודשים בממוצע, ומגיע גם ללמעלה מ-3 שנים".  

כן מותח הדו"ח ביקורת על אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה. "מפקחים בזבזו זמן יקר, ונכנסו למקומות עבודה קטנים שלא חלה עליהם חובה לתלות תקנון הטרדה מינית, כדי לחפש את התקנון".

העלאת מחירי הלחם: אולמרט צדק 

המבקר  ותח ביקורת על שרי התמ"ת הקודמים, רן כהן ודליה איציק, שנמנעו מהעלאת מחיר הלחם.  בדו" צוין כי "ועד בעלי המאפיות טוען, שהדבר גורם להם נזקים של כ-2 מליון שקל בחודש".

השר לשעבר, ח"כ רן כהן מסר בתגובה למבקר, שמדיניותו נבעה משיקולים חברתיים, שלדעתו הם מוצדקים וראויים.

המבקר קובע כי "החלטות השרים הן למעשה מתן היתר למאפיות להעלות מחיר של סוגי לחם מסוימים בשיעור גבוה מהנדרש, כדי שהצרכנים של סוגי הלחם האלה יסבסדו בסבסוד צולב את מחירי הלחם הלא פרוס. הצרכנים הגדולים של הלחם הפרוס, הם צה"ל, בתי הסוהר, בתי חולים, בתי אבות ומוסדות חינוך, הממומנים מתקציב המדינה, ומכאן שתקציב המדינה הוא שנושא בעול הסובסידיה הזאת".

השר לשעבר, ח"כ רן כהן, מסר בתגובה למבקר, שמדיניותו נבעה משיקולים חברתיים, שלדעתו הם מוצדקים וראויים. 

משרד התמ"ת מסר למבקר בתגובה, שהוא מודע לעיוות שנוצר במחירי הלחם וידאג לתקנו בעת עדכון המחירים האלה".

כזכור, העלה שר התמ"ת, אהוד אולמרט, את מחיר הלחם, ומשך עליו בכך ביקורת ציבורית. מדו"ח המבקר עולה, שאולמרט פעל, בניגוד לקודמיו, על פי הנחיות המבקר.

בהתייחסו למחירי הקמח כותב הדו"ח: "בבדיקת המחירי תשומות הקמח התברר, שיש להפחית את מחיר הקמח ב-8.78%... אך המחיר לא הופחת".

התמ"ת הסביר בתגובתו למבקר, שבעלי טחנות הקמח טענו שמצבם קשה, ושבינתיים, בספטמבר 2003, החלה להסתמן מגמה של עלייה במחיר החיטה. מהתמ"ת נמסר ל-ynet, שהמשרד לא הוריד מחירים כדי לא לזעזע את המערכת בשינויי מחירים תכופים.

"לדעת המבקר, צריך לבדוק את טענות בעלי הטחנות בבדיקת רווחיות, ובינתיים להפחית את מחיר הקמח כמתחייב מהירידות במחיר התשומות", כותב הדו"ח. הדו"ח מותח ביקורת על התמ"ת, שאינו בודק כראוי את רווחי טחנות הקמח. לטענת המבקר, מדיניות התמ"ת בנושא "אינה בהתאם לחוק".

בהתייחסו למחירי הפסטה קובע הדו"ח: "בבדיקת מחירי הפסטה התברר שנדרשת בהם הפחתה של 3.82%. מאז, לא הופחתו מחירי הפסטה. לדעת המבקר, כל עוד לא הוחלט להסיר את הפיקוח על מחירי הפסטה, על המשרד לפעול לעדכן את המחירים בהתאם לאמות המידה שקבע".

ממשרד התמ"ת נמסר, שהפסטה עמדה באותה תקופה לצאת מפיקוח (ובינתיים אכן הוצאה מהפיקוח על המחירים) ולכן לא שינו את מחירה.

ראו ממצאים נוספים מדו"ח המבקר:

המדינה מימנה בנייה לא חוקית בשטחים

"האוצר נרדם בשמירה על קופות הגמל"

מינהל מקרקעי ישראל: השרות לאזרח בלתי נסבל

חברת "פיתוח מזרח י-ם": לא עוסקת בתיירות

המושב בו גר שר החקלאות קיבל הטבה חריגה במים

הרכבת הקלה בי-ם: חריגת ענק בתקציב

רמת חובב: טיפול לקוי בשפכים ובזיהום האוויר