מהיר ועצבני 8
עם עבר מירוצים מפואר, רשימת סופרלטיבים ארוכה, הופעות מתוקשרות על מסך הקולנוע, המחשב והטלוויזיה ומראה חד-כיווני, נוחתת סוף סוף מיצובישי לנסר איוו בארץ. הכצעקתה?
מיצובישי לנסר איוו 8 היא מאותן מכוניות שהופכת אותנו מיידית לחברים בעדת ה"אחים". "אחי תתחדש", "אחי כמה סוגרת", "אחי כמה עלה", " אחי אפשר להיכנס". "אחי מאיפה הבאת ת'כסף", "אחי תביא סיבוב", "אחי תן פתיחה". האמת, גם אנחנו שמורגלים בעניין סביבתי למכוניות המבחן החדשות בדרך כלל, הופתענו עד כמה האיוו מסובבת ראשים.
אז נכון, הקשר המשפחתי ללנסר המשפחתית ברור אמנם, אך כאשר חרטום איוו 8 ימלא לכם את המראה האמצעית, לא תטעו לרגע לחשוב שמדובר באבי, רואה החשבון מקומה 3 שחוזר הביתה. ואפרופו חזית, זו שונה לגמרי מהמעוגלת של לנסר תמימה. בניגוד לרפליקות ראלי אחרות (מישהו אמר אימפרזה), ההבדלים כאן משמעותיים בהרבה.
היא מקנה למכונית חזות של עוף טורף, מאיים. הלועות הגדולים של כונסי האוויר מותירים את המצננים כמעט-חשופים כנדרש, נותנים הרגשה קלילה ועירומה. לוחית רישוי הממוקמת בצד הפגוש מותירה במה חשופה לחזית האגרסיבית הזו. מראה פנים הנראה במבט ראשון כאילו פגעה חזית הלנסר במספר עצמים נוקשים וזוויתיים בו זמנית.
רוצים ספוילר כזה? אפשר, כתוספת
גם מהצד ברור עם מי יש לנו עסק, אבל קצת פחות זועק. הקצה הקדמי מחודד והאחורי כבד יותר, מעוטר ספוילר. חישוקי "17 וקליפרים שאי אפשר לטעות בהם, כנפיים תפוחות, צמיגים רחבים ונמוכי חתך. לא קשה להבין שיש לנו כאן עסק עם טורפת כביש.
דווקא מאחור, היכן שאמור להזדקר ספוילר אימתני, היא נראית תמימה. ללא ספק תודות לגישה הצנועה (והמבורכת) של היבואן, שבחר במכונית המבחן ביחידה קטנה. ואין לדאוג. יש גם כנף גדולה ומסיבית מקבלאר למי שרוצה, ויש מפלט שמן במיוחד למי שחייב. אבל לעזאזל, איך היא נוסעת? מייד אנחנו מספרים לכם, ומפנים קוראים המעוניינים בעוד (הרבה) מידע לפנות לאזור המיוחד שיצרנו עבורה -
מהיר
אם אתם מעונינים בתוספות שונות וביקורת על שאר המכללים, כולכם מוזמנים לדלג אל הפרויקט המיוחד (קישור בתחתית העמוד) שערכנו לכבוד האיוו. אם לא, הישארו כאן לצורך התרשמות נהיגה. סיבוב מפתח, סאונד של ארבעה צילינדר יפני, מצמד כבד (וכמעט מחוסל במכונית המבחן), בורר כבד ומדויק לראשון ויאללה לדרך. 2.0 ליטר טורבו, 265 כ"ס מרביים, 36.2 קג"מ, 245 קמ"ש 6.1 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. את כל זה אני יודע, ובכל זאת מתאכזב ברגע ראשון.
מספר קילומטרים מכובד של חימום מכללים, ואני דורך בפעם הראשונה על המצערת, מצמיד את הדוושה הימנית לרצפה. למגדש שולח זמן להתעורר, גם הצליל בתחילת הדרך אינו משכנע. אבל. מעבר ל-3,000 סל"ד פורצת לפתע האיוו לפנים כאחוזת תזזית, והצליל האנמי הפך לרעמים וברקים.
המנוע הזה אוהב מאד לטפס, ונדרשת מידה לא מבוטלת של זהירות כדי שלא לחדור אל התחום האדום (שמתחיל ב-7,000 סל"ד). לביצועי ההאצה המצוינים מסייעים גם יחסי העברה לא ארוכים של התיבה. חור מסוים בין רביעי לחמישי עלול אמנם להאט את הקצב מעבר ל-190 קמ"ש (בהנחה שהיינו מגיעים למהירות כזו בארץ), אבל אין שום בעיה לחצות את קו ה-200, ורק 25 קמ"ש מעבר לכך נרשמת ירידה ראשונה בנכונות להאיץ חזק.
בכל זאת, לא הכל מושלם. השהיית הטורבו מורגשת מדי, אנמיות מסוימת בסל"ד נמוך מגבילה את טווח פעולת המנוע ועלולה לתפוס נהגים לא מרוכזים עם הסל"ד למטה. בנסיעה רגועה יותר נתפסים לעיתים המנוע והמגדש לא מוכנים להרפיה מהמצערת, ומגיבים בגמגום קל הנובע מפעולת הלוך-חזור של שסתום פריקת הלחץ. אגב, גם מזג האוויר הלוהט בו פגשנו, בעיקר באזור המדבר, לא תרם לעידון הפעולה. ואיך היא מתנהגת?
ועצבני
אז זהו. החלק הטורדני של נהיגה מנהלתית על הכביש המהיר מסתיים לאט מדי. וכאשר זה קורה, אני מבין לפתע כיצד מרגיש שומאכר כאשר הוא מגיע לעקיפה נוספת על נהגי הקבוצה האומללה של מינרדי. פשוט כי האיוו מרגישה כמו כוכבת משחק מחשב, בו התנועה לפניך מתקרבת מהר מדי, כאילו כל תפקידה להפריע. ולא בפעם הראשונה אני מרגיש שבין הידיים מונח ג'ויסטיק של פלייסטיישן, ולא הגה מומו ממתכת ועור איכותי.
אפרופו הגה, אי אפשר לפספס את מהירותו כבר מהרגע הראשון. עם שני סיבובים מנעילה לנעילה הוא באמת מאד-מאד-מאד מהיר, וגם קליל. בתחילה עולה חשש כי עלול להפריע מעט בכביש המהיר, ולבסוף עולה כי רק באובדן ריכוז זה עלול לקרות. אחרת, אין שום בעיה. זאת אומרת, אם אתם נוהגים עם סלולרי-כוס קפה-עיתון-פאלם ביד ימין, התרחקו מהאיוו כמו מאש. אם אנחנו לא נעניש אתכם, המכונית הזו תעשה זאת בשבילנו.
אלא שהריכוז יוצא הדופן שדורשת מיצובישי משתלם לבסוף, ברגע בו תפגשו לראשונה כבישים מתפתלים. כאן חושפת האיוו התנהגות חדה, ללא כל תחרות. נכון, חדה מזו של סובארו אימפרזה STI. ואם אתם מרגישים שאנחנו מגזימים מעט בסופרלטיבים, אתם מוזמנים להבין אותנו. מדובר בתגובה מופלאה להוראות הנהג, תגובה כה מהירה, קלילה וחדה, עד כי בפניות ראשונות נמרח על הפנים חיוך מאושר.
רגע של אושר
וזו, תאמינו או לא, רק ההתחלה. כי מה שמגיע אחר כך, גורר לא פחות מקריאות התרגשות. האיוו נצמדת לקו הפניה כעלוקה, מסרבת להסיט גלגל ימינה או שמאלה, עם מעט מאד זווית גלגול ושליטה מושלמת וללא תחרות ביכולת העברת כוח לכביש. עם שלושה מצבי העברת מומנט לאחור ("כביש", "שביל" ו"שלג"), הקובעים באמצעות מתג כמה כוח יחסי יעבור לאחור, ניתן להחליט עם האצבע איזו צורה של התקדמות תהיה לנסיעה שלכם.
האם אתם מעונינים בפניה על כביש עם מקסימום אחיזה בשני הקצוות, או שמא חשקה נפשכם בהחלקת אחוריים ססגונית. הכל אפשר, והתחושה עילאית. לא רק כשזה מצליח, אלא בעיקר העובדה שכל סטייה של מילימטר בודד מורגשת ישירות בעכוז. זה מוסיף ביטחון, הנאה ומהירות. זה גם נראה כאילו המכונית הזו מחמיאה לך על כישורי נהיגה עילאיים, בזמן שהיא בעצם עושה את כל העבודה. "תרצה להרגיש כמו מאקינן אדוני? בבקשה, על חשבוני".
כמה חבל שהבלמים אינם ברמה הזו. לא ברור לנו אם מדובר במערכת שעברה התעללות מסיבית מדי (לא לשם כך נוצרה?) במהלך 3,000 הקילומטרים שעברה בידיים אחרות, או בבעיה כללית. בכל מקרה, מהלך הדוושה ארוך מאד, ובתחילת פעולת הדריכה מקבלים עוצמה הנעה בין "אופס" ל"אוי ואבוי". כאשר הרגל עוברת עוד מספר סנטימטרים, והעצם שממול מתקרב בעוד כמה מטרים, מייצרת האיוו בכל זאת כוח בלימה מרשים וטוב. במכונית שעוברת מספר מטרים רב כל-כך בכל שנייה, זה לא מוסיף ביטחון, בדיוק כמו רעידות תחת עומס גבוה.
החוויה בפנים
איזה סיכום אפשר לתת למכונית שהכי מסקרנת היום את חובבי ההגה בארץ? יש כמובן לא מעט מהירות ממנה. יש לבטח (הרוב המוחלט) נוחות ממנה. היא באמת לא שיא היופי, ועלויות האחזקה (והרכישה) שלה אדירות. אתם יודעים כמה עולים ארבעה ברידג'סטון פוטנזה RE050 כל חודש-חודשיים? וכמה עולה מיכל דלק כל 180 ק"מ?
סביבת הנהג
ובכל זאת אנחנו ממליצים עליה בלב שלם ובעיקר חם. כי נכון להיום, בניכוי כל מני מפלצות עבודת יד-שיפורי רגל, זו המכונית שנותנת הכי הרבה אדרנלין לשקל על הכביש הישראלי. וכן, היא עדיפה מבחינה זו על סובארו אימפרזה STI הזולה ממנה ב-25,000 שקלים, אך שכיחה ממנה עשרות מונים.
האימפרזה STI מרגישה כמו מכונית ראלי? לנסר איוו 8 מרגישה כאילו אתה נהג ראלי, במכונית ראלי, נוהג בקטע ממירוץ ראלי. והכי חשוב, זה לא משנה אם אתה בעצם בדרך מהעבודה הביתה. נכון, יש גם אחרות - ספורות מאד - שיגרמו לך להרגיש ככה, אבל רק מיצובישי לנסר איוו 8 תיתן לך תמיד את ההרגשה שאתה מוביל במירוץ.
לכן, השורה התחתונה היא זו. עם האיוו 8 הציבה מיצובישי סטנדרט חדש למכוניות ספורט, והציגה למעשה את המלכה הבאה של רפליקות הראלי בישראל. וצריך יהיה משהו מיוחד מאד כדי לנשל אותה ממעמד זה.
_________________________
- חזרה לעמוד המיוחד - לחצו כאן
- כמה פשוט זה פשוט - לחצו כאן
- כמה עולה כיף? - לחץ כאן
- איוו על המסלול - לחצו כאן
- אוולוציה של טעויות - לחצו כאן
- לא לכל אחד - לחצו כאן
- קצת מידות, מעט השוואה - לחצו כאן
| שם יצרן ודגם | מיצובישי איוו 8 |
| מנוע | 4 ציל', רוחבי, 16 שס', טורבו |
| נפח | 1,997 סמ"ק |
| הספק מרבי/סל"ד | 265 כ"ס/6,500 |
| מומנט מרבי/סל"ד | 36.2 קג"מ/3,500 |
| אורך | 449 ס"מ |
| רוחב | 177 ס"מ |
| גובה | 145 ס"מ |
| בסיס גלגלים | 262.5 ס"מ |
| משקל | 1,470 ק"ג |
| מהירות מרבית | 245 קמ"ש |
| 0-100 קמ"ש | 6.1 שניות |
| מחיר | 280,000 שקל |
| אחריות | 36 חודשים |
לפנייה לכתב/ת 
