שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מזוז הודיע: כתב אישום יוגש נגד עמרי שרון

    היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין את עמרי שרון בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב של מסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע או עוון ושבועת שקר בפרשת חברות הקש שהקים עבור אביו בפריימריס 99'. שרון הבן בתגובה: "יש לי מה לומר בסוגיה". כמו בפרשת ה"אי-היווני" יצא רה"מ ללא כתב אישום. התנועה לאיכות השלטון: "אריאל שרון הוא עוצם עיניים סדרתי"

    האם הכסף שסלל את דרכו של שרון לראשות הממשלה נאסף בדרכים לא חוקיות? היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט היום (ה') להגיש כתב אישום חמור נגד ח"כ עמרי שרון בפרשת "חברות הקש" וכן נגד חברת "אננקס מחקרים" ומנהלה גבריאל מנור.

     

    גם הפעם, ממש כמו בפרשת האי-היווני, יצא ראש הממשלה שרון ללא כתב אישום. מזוז החליט לסגור מחוסר ראיות את התיק נגדו ונגד יועציו דב וייסגלס, אורי שני ויעקב כץ. היועץ מזוז הדגיש עם זאת: "סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות מספיקות אינה מהווה תעודת הכשר ציבורית למעשיו של אותו אדם".

     

    מלשכת שרון נמסר בתגובה: "ראש הממשלה בוטח ביועץ המשפטי לממשלה וברשויות החוק, ומכבד את החלטותיהם".

     

    חבר הכנסת עמרי שרון אמר בעקבות ההחלטה: "יש לי מה לומר בסוגיה, אבל לאור העובדה שייערך שימוע בענייני, הסדר הנכון הוא שאומר את הדברים ראשית ליועץ המשפטי לממשלה, וכך אעשה". שרון הבן אמר בעבר כי יסיר את חסינותו במידה ויוגש נגדו כתב אישום. 

     

    התנועה לאיכות השלטון אמרה בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה כי "ראש הממשלה, אריאל שרון, הוא עוצם עיניים סדרתי". לדבריהם, "שרון איפשר למערכת מסואבת שלמה הפועלת תחתיו בדרכי כזב ומרמה להתנהל מבלי שיש לו לכאורה, כראש המערכת, כל מושג".

      

     

    כתב האישום נגד עמרי שרון יוגש בגין עבירות של קבלת תרומה אסורה, קבלת סכומים מעל המותר, אי ניהול מערכת חשבונות כנדרש, הוצאת סכומים מעל למותר ומסירת דו"ח של מועמד. כן יואשם שרון הבן בעבירות על חוק העונשין של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע או עוון ושבועת שקר. העונש על שבועת שקר הוא עד שבע שנות מאסר, אולם גורמים משפטיים אומרים כי  "זו עבירה שקשה להוכיח".

     

    היועץ מזוז קבע כי "מחומר הראיות עולה איפוא כי עמרי יזם, ריכז ושלט בכל הפעילות שהתבצעה במטרה להבטיח את סיכוייו של שרון לזכות בפריימריז 1999. במסגרת זו ארגן עמרי שני מסלולים – גלוי וסמוי. בראשון התנהלו הפעולות והכספים בהתאם לדרישות החוק. בשני נתקבלו והוצאו מיליוני שקלים תוך הפרת האיסורים שבחוק המפלגות וביצוען של עבירות נוספות מחוק העונשין שנועדו לאפשר את ביצוע המעשים במסלול הסמוי ולהסוותם.

     

    "בין יולי 1999 לפברואר 2000 קיבל עמרי כספים מתאגידים בארץ ובחו"ל בסכומים העולים על 6 מיליון שקלים עבור מערכת הבחירות של שרון ב-1999. סכומים אלה עולים באופן משמעותי על המותר בחוק המפלגות, עמרי לא הפקיד את הכספים בחשבון הראשי, לא דיווח למוסדות הליכוד על קבלת הכספים הנאשם הנ"ל ותחת זאת עשה בהם, יחד עם מנור, שימוש למימון פעילותם של ספקים ונותני שירותים עבור מערכת הבחירות של שרון".

     

    היועץ המשפטי הוסיף: "על מנת להסוות את המעשים ולהסתירם ממוסדות הליכוד הינחה עמרי חלק מהספקים ונותני השירותים לרשום בחשבוניות ובקבלות שהוציאו פרטים אשר לא שיקפו במלואם את מהות השירות שניתן בפועל ואת זהות מזמין השירות, וזאת באופן שייראה כאילו ניתנו שירותים אחרים עבור תאגידים שונים בארץ ובחו"ל למרות שבפועל ניתנו השירותים עבור קמפיין שרון".

     

    החקירה בעניין ח"כ עמרי שרון החלה כבר בחודש אוקטובר 2001, אז הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות פליליות במהלך מערכות הבחירות של אריאל שרון. החקירה נגעה בעיקרה לבחירות שנערכו בליכוד בספטמבר 1999, בהן נבחר שרון לתפקיד יו"ר הליכוד. עם התקדמות החקירה החלו לעלות חשדות לעבירות נוספות, חמורות יותר, אשר נעברו על פי החשד במהלך השבת כספי תרומות אסורות לקופת המדינה על ידי אריאל שרון. פרשה זו זכתה לימים לכינוי פרשת "סיריל קרן".

     

    "אין תעודת הכשר לראש הממשלה"

     

    בסיכום החלטתו מעיר היועץ המשפטי לממשלה כי בעניינים רבים הקשורים בפרשה נותרו שאלות ותמיהות ביחס להתנהלות של חלק מהמעורבים בה. עוד מדגיש היועץ המשפטי לממשלה כי סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות מספיקות אינה מהווה תעודת הכשר ציבורית למעשיו של אותו אדם. החלטתו של היועץ המשפטי עוסקת כולה בהיבטים הפליליים של הפרשה ולא בהיבטים המוסריים. הוא ביקש להדגיש כי לעיתים בעת בחינה של מעשים דרך המסננת הפלילית קורה לא אחת שנותרים חשדות וספקות אשר אין בהם כדי להוות תחליף לתשתית ראייתית המקיימת את ה"אפשרות הסבירה להרשעה" כנדרש לשם הגשת כתב אישום.

     

    בנוגע להחלטתו לגבי ראש הממשלה כתב מזוז: "ניתן להניח כי עמרי עשה כמיטב יכולתו - בזמן אמת, כמו גם בשעת החקירה – כדי לסייע לאביו ולסוכך עליו מפני נשיאה באחריות. עם זאת, כפי שהובא לעיל, לגרסת ה'מידור' ולאמירות על הימנעותו של שרון מעיסוק בנושאים הכספיים וחוסר מעורבותו בנושאים אלה, קיימים תימוכין גם בעדויות של המעורבים האחרים במערכת הבחירות.

     

    "נראה איפוא כי אין בחומר הראיות תשתית ראייתית מספקת להוכחת מעורבותו של שרון בנושאים הכספיים הכרוכים במערכת הבחירות... שרון לא עשה כאמור במישרין בנושאים הכספיים בכלל ובהוצאות השונות בפרט ובאשר לרובן המכריע של ההוצאות האסורות, אין ראיות המצביעות על קשר ומודעות של שרון להוצאות אלה. רוב הספקים, לרבות במסלול הגלוי מציינים בהודעותיהם כי עבדו מול עמרי ולא היה להם כל קשר עם שרון. הראיות גם מלמדות, כאמור, כי שרון מודר, ככלל, על ידי עמרי בכל הנוגע לפעילותו הכספית".

     

    מזוז קובע כי "בסופו של יום, שקלול הדברים ובחינת החומר בהתאם לאמור לעיל, מטים את הכף נגד הגשת כתב אישום בעניין זה, בהסתמך על האחריות השילוחית של ראש הממשלה למעשים שבניגוד לחוק המפלגות שנעשו על ידי עמרי בקמפיין הבחירות שלו. עם זאת, ניתן לומר כאמור, כי ראוי היה ששרון יגלה יותר מעורבות בניהול הקמפיין וייתכן כי מעורבות כזו אף הייתה גורמת להתעוררות חשדו בפעילות הבלתי חוקית".

     

    בסוף הודעתו סיכם מזוז: "זוהי ההחלטה בתחום הפלילי וביחס לתחומים האחרים יקרא הציבור וישפוט".

     

    פרשות שרון

     

    בנו האחר של ראש הממשלה, אריאל שרון, גלעד, כבר עבר בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ויצא משם ללא כתב אישום, בפרשת האי היווני. גם ראש הממשלה עצמו נשם אז לרווחה כשמזוז החליט לסגור את התיק נגד שני בני משפחת שרון, תוך שהוא מותח ביקורת קשה על פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שהכינה טיוטת כתב אישום בה המליצה להעמיד את שרון לדין בפרשה הידועה.  

     

    הפעם, היועץ דווקא שיתף פעולה עם פרקליט המדינה שהחליף את ארבל - ערן שנדר, שהכין את טיוטת כתב האישום נגד שרון הבן. 

     

    כתב האישום נגד עמרי שרון נוגע לפרשת חברות הקש שהקים עבור אביו לקראת הפריימריס לראשות הליכוד בשנת 99'. החקירה החלה בשנת 2001, בחודש נובמבר, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שבחן את הפרשה וקבע בדו"ח שפרסם כי במהלך הפריימריס לראשות הליכוד ב-99' בוצעו עבירות כספים שלא כדין והוקמו חברות קש לצורך העברת הכספים למטה הבחירות של שרון.

     

    בפרשה זו נחקרו כמה וכמה אישים בין היתר גם מנהל לשכתו של שרון, אורי שני, גם פרקליטו לשעבר של ראש הממשלה, דב וייסגלס.

     

    בדו"ח מבקר המדינה עלה חשד לעבירות על חוק מימון המפלגות במהלך מימון הפריימריס של אריאל שרון לראשות הליכוד. חקירת המשטרה איששה את מסקנות המבקר גולדברג, שלפיהן חברת "אננקס מחקרים" שבראשה עמד חברו של עמרי שרון, גבי מנור, שימשה צינור להעברת כספים לפריימריס של שרון, לכאורה בניגוד לחוק.

     

    החשד הוא ששרון האב קיבל תרומות של מיליוני שקלים ולאחר פתיחת החקירה וממצאי המבקר התחייב להחזיר אותם. אריאל שרון עצמו נחקר פעם אחת בביתו בפרשה והשיב לחוקרים שלא עסק בהעברות הכספים. כאמור, מזוז החליט להגיש כתב אישום נגד עמרי שרון ואולם - ראש הממשלה עצמו, אריאל שרון וכן עורך דינו לשעבר וכיום ראש לשכתו, דב וייסגלס - יצאו מהפרשה ללא כתב אישום.


    פורסם לראשונה 16/02/2005 23:57

     

    בהכנת הידיעה השתתפו אטילה שומפלבי ואילן מרסיאנו
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    חברות קש למימון הקמפיין. ראש הממשלה ובנו עמרי
    צילום: רויטרס
    צילום: רוני שיצר
    האחד נחלץ מכתב אישום, השני לא. הבנים של שרון
    צילום: רוני שיצר
    צילום: סבסטיאן שיינר
    התמיהות נשארו. מזוז
    צילום: סבסטיאן שיינר
    מומלצים