שתף קטע נבחר

מדוע לא הופעלה תוכנית "משק לשעת חירום"?

מסקנות ראשוניות של ועדת המשנה לבחינת מצב העורף במהלך המלחמה חושפות שורת ליקויים מרגיזים. בין היתר נטען כי רק לאחר עשרה ימי לחימה כינס שר הביטחון פרץ לראשונה את האחראים להפעלת התוכנית ולבסוף דחה את הוצאתה אל הפועל. עוד נכתב כי בשבועות הראשונים "נוצרה התחושה כאילו הממשלה נעלמה מהצפון"

ועדת החקירה שיקים ראש הממשלה אהוד אולמרט - בין אם תהיה ממלכתית כפי שדורשים רבים ובין אם תהיה פרלמנטרית בלבד - תידרש לענות בין היתר על סוגיית מוכנות העורף לקראת המלחמה והטיפול הלקוי שקיבלו רבבות תושבים שנשארו ביישובי הצפון. ועדת המשנה לבחינת מצב העורף, אותה הקים במהלך המלחמה חבר הכנסת עמי איילון (עבודה), פרסמה היום (ב') מסקנות ראשוניות בנוגע לתפקוד הממשלה ונראה כי לשר הביטחון, עמיר פרץ, תהיה עבודה רבה נוכח השאלות שיופנו אליו.

 

עזרת לתושבי הצפון? עכשיו תשלם

 

במרכז המסקנות הראשוניות שהגיעו לידי ynet עומדת השאלה מדוע לא הכריז שר הביטחון פרץ, על הפעלת תוכנית מל"ח (משק לשעת חירום) שהייתה יכולה להאיץ את הסיוע לו נזקקו כל כך התושבים. על פי הדו"ח הראשוני, רק לאחר עשרה ימי לחימה כינס פרץ לראשונה את האחראים להפעלת התוכנית כדי לדון באפשרות ולבסוף דחה את הוצאתה אל הפועל.

 

בשבוע הבא תגיש הוועדה למליאת ועדת חוץ וביטחון את הדו"ח המלא ובו תצביע על הליקויים הרבים וסימני השאלה באשר למוכנות רשויות המדינה השונות לקראת המלחמה ולהיערכותן למיגון העורף.

 

תוכנית הפינוי אפילו לא הועלתה לדיון בממשלה

היום, כאמור, הגיע לידי ynet תקציר הדו"ח ובו נכתב בין היתר כי "יש לבצע הערכה מחודשת של תפיסת המיגון האזרחי ולהתאימה לאיומים של עולם המלחמה המודרנית". בנוסף טוענים מחברי הדו"ח כי בעוד מצב החירום דרש הפעלת גוף אחד בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף, הרי שבפועל לא היה "בעל בית" אחד אלא מספר גופים שפעלו במקביל.

 

בשנת 2001 קבע מבקר המדינה כי "היערכות מל"ח, שהינה למצב החמור ביותר – תקופת לחימה – יכולה לתת מענה גם למצבים פחות חמורים...מן הראוי לשקול את הפעלתו של מערך המל"ח לא רק באסונות המוניים אלא גם במצבי ביניים שונים". בדיון שהתקיים עשרה ימים לאחר פרוץ הלחימה, כאמור, החליט שר הביטחון כי אין צורך בהפעלת מל"ח ולא זו בלבד, אלא שבמקביל פעל פיקוד העורף במתכונת חלקית כמעט, ללא גיוס של מערך המילואים המוחזק לצרכי חירום. החפ"ק של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוקם במקביל, פעל ללא כל סמכויות או תוכניות פעולה מוגדרות מראש.


פינוי תושבים מקריית שמונה. מעט מדי, מאוחר מדי (צילום: אריאל בוקובזה) 

 

בנוגע לאחריות להמשך הפעלת משרדי הממשלה במהלך המלחמה נכתב בתקציר הדו"ח כי בשבועות הראשונים "נוצרה התחושה כאילו הממשלה נעלמה מהצפון". משרדי הממשלה ומוסדות ממשלתיים (בנקים, דואר, ביטוח לאומי וכדומה) נסגרו מיידית, בדרך כלל על פי החלטת קצין הביטחון או מנהל הסניף המקומי, ללא כל פיקוח ברמה הארצית.

 

במהלך המלחמה נשמעו קולות רבים - בעיקר מצד תושבים שלא היה בידם למצוא מקום מגורים חלופי - לפנות את יישובי הצפון ביוזמת ובמימון הממשלה. החלטת ממשלה מס' 895 (נובמבר 2001) אכן דנה בנוהל "שעת פינוי" העוסק בהעברתם של עד 25,000 תושבים, על פיו יפונו אזרחים בין השאר בתרחיש של "פגיעה באוכלוסייה כתוצאה מהתקפת טילים על העורף". כחלק מההיערכות להפעלת הנוהל נחתמו בשנים האחרונות חוזים עם בתי מלון, מתקני אירוח ואכסניות שונות, אולם בפועל הפעלתו אפילו לא הועלתה לדיון בממשלה, על אף ההצהרות בנושא.

 

הדו"ח הראשוני מציין את חלקם המשמעותי של ארגוני המגזר השלישי והארגונים הוולונטריים הרבים שפעלו וסייעו לתושבי הצפון במהלך הלחימה, אולם על רקע זה גם מציין את העובדה ש"במרבית שלבי המלחמה לא היה כל גוף מרכזי אשר יתאם ויקשר בין הארגונים ויעביר בצורה מרוכזת את הצרכים של כל יישוב ויישוב. בפועל, היו כפילויות רבות בפעילות העמותות כתוצאה מחוסר התיאום".

 

ח"כ לבנת: היו נהלים על גבי נהלים, אבל לא הפעילו אותם

יו"ר הועדה, עמי איילון, אמר היום: "אין ספק שהמדינה כשלה כישלון חמור בכל מה שקשור בנושא ההכוונה, התיעדוף, קביעת הצרכים וניהול הגורמים. זה תפקיד שרק המדינה יכולה לעשות, והיא התעוררה מאוחר מדי ועשתה מעט מדי".

 

ח"כ לימור לבנת, החברה בוועדת חוץ וביטחון, הוסיפה בעקבות הדו"ח הראשוני: "הדברים שהוצגו פה הם באמת חמורים. אין לי ספק שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הדברים. ישנן תוכניות מפורטות להפעלת פינוי האזרחים לעשרות אלפי מקומות, נהלים על גבי נהלים, ופשוט לא הפעילו אותם".

 

יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), גם הוא חבר בוועדת חוץ וביטחון, אמר כי "חייבים לחשוב על היום שלמחרת. התחושה היא שהדברים קיימים ופשוט אין מי שינהל ויפעיל את כל הגורמים. צריך להסיר את הכובע בפני כל אותם הארגונים שנשאבו לוואקום שיצרה המדינה. אני מאוד מקווה שהעניין ייחקר ויגיעו אל האמת"

 

על אף שהוועדה שהקים ח"כ איילון עוסקת בכשלים שנוגעים לכלל הציבור, יש כבר מי שטוען כי היא פועלת ממניעים פוליטיים. גורמים בועדת חוץ וביטחון ובוועדות המשנה שלה - חלקם מזוהים עם הצד הימני של המפה - מעידים כי חברי הוועדה מטעם ח"כ איילון, מתן וילנאי ודני יתום, "חיפשו כל העת את ראשו של פרץ. מדהים לראות שגם בעת המלחמה הם עושים זאת. אפילו בדיוני ועדות המשנה, אשר בדרך כלל הן ענייניות וללא השפעה פוליטית - ניתן היה להבחין שהם בעצם מחפשים את פרץ".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
שר הביטחון פרץ. מה עם המל"ח?
צילום: אלי אלגרט
צילום: אמיר כהן
ח"כ עמי איילון. "מעט מדי, מאוחר מדי"
צילום: אמיר כהן
צילום: באובאו
לבנת. נהלים על גבי נהלים
צילום: באובאו
מומלצים