חמישה יצאו לדרך. על המירוץ בעבודה
בדיוק חודש לפריימריז במפלגת העבודה, מה מתרחש במטות של פרץ, ברק, אילון, פינס ויתום? ynet מביא לכם סקירה נרחבת אודות מצבם של חמשת המועמדים לראשות המפלגה השנייה בגודלה, והמסרים העיקרים שנושא כל אחד מהם. במידה רבה, הכל עדיין פתוח לקראת 28 במאי
זהו, זה מתקרב. החודש האחרון של מערכת הבחירות לראשות מפלגת העבודה כבר בפתח, ובכל המטות בטוחים כי הם הולכים להפתיע ובגדול. בראש רשימת האופטימיים צועדים שלושה: עמי אילון, אהוד ברק ועמיר פרץ. לשלושתם משימה
אחת: להוכיח כי יש להם מחנה חזק, וכי הם מסוגלים להביא את תומכיהם לקלפיות. אילון וברק נלחמים על הבכורה, אבל גם פרץ, שחטף בשנה האחרונה מה שמעט מאוד פוליטיקאים חטפו לפניו בזמן כל כך קצר, ינסה להוכיח כי גם אם הוא לא יכול לנצח, לתת פייט ולמרר ליריביו את החיים - זה הוא יכול גם יכול.
גם אופיר פינס ודני יתום נלחמים בכל הכוח. פינס, שזכה בתום סגירת המפקד לאחוזי תמיכה גבוהים בסקרים, נשחק בשבועות האחרונים בצורה משמעותית, אולם הוא לא מוותר. פינס התחייב לא להסיר את מועמדותו ולרוץ עד הסוף, אבל הלחצים על הח"כ הצעיר צפויים להתגבר לקראת ה-28 במאי, בניסיון להבטיח הכרעה כבר בסיבוב הראשון. דני יתום, מצידו, מגרד את תחתיות הסקרים, אך ממשיך לרוץ. המפתיע בסיפור של יתום הוא, שפעם אחר פעם, סקר אחר סקר, יש כמה אלפי אנשים אומרים כי הם יצביעו עבורו, למרות שברור להם שאין לו שום סיכוי לנצח או לעלות לסיבוב שני.
בחודש שנותר עד לבחירות הקריטיות האלה, יכולים לא מעט דברים להשתנות. ביום שני הקרוב יגיש השופט וינוגרד את דו"ח הביניים של הוועדה בראשותו, ובמערכת הפוליטית כולה מצפים כי אף אחד לא יוכל לצאת מן הדו"ח הזה נקי לגמרי. השאלה היא, עד כמה ממצאי הדו"ח ישפיעו על ברק (שהוציא את צה"ל מלבנון), ועל פינס ופרץ (שהיו שרים בממשלה בזמן המלחמה). אלא שדו"ח וינוגרד א' הוא רק חלק, גם אם מרכזי, מן הפאזל הפוליטי שאמור להתחיל להסתדר לאחר יום שני, שכן התגובה הציבורית והפוליטית תשפיע גם היא על המשך המרוץ.
ועד אז, במטות של המועמדים נערכים במרץ לחודש האחרון של מערכת הבחירות, מחדדים עמדות ומסרים, ומבהירים: זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
אהוד ברק: זה הניסיון
ראש הממשלה לשעבר נכנס למרוץ הזה כשהיתרון הראשוני והעיקרי שלו הוא הוואקום המנהיגותי שנוצר בדעת הקהל לאחר מלחמת לבנון השנייה. ניסיונו הצבאי והמדיני העשיר של ברק עמדו ועומדים לזכותו בימים שבהם הגעגועים לגנרלים ולתחושת ביטחון שוברים שיאים. בשבועות האחרונים החל ברק לנפנף בניסיון הזה יותר ויותר, ולמעשה אפשר להכתיר את הקמפיין של ברק בכותרת:
קמפיין "אלמנט הניסיון".
במטהו של ברק טוענים כי הם לא עוסקים בקמפיין נגטיבי, אולם עד כה קשה לומר שהם עסקו במשהו אחר. היות וברק גזר על עצמו שתיקה רועמת, ולנוכח העובדה שהוא מסרב להתראיין בתקשורת, כל מה שנותר לתומכיו זה להבליט את חסרונות יריביו. אילון? מצנע 2. פרץ? מוקיון. פינס? צעיר מדי. יתום? נו, באמת.
מקורביו של ברק משדרים בימים אלה אופטימיות רבה, והם טוענים כי אפשר לגמור את הבחירות בסיבוב אחד, שבמסגרתו יצליח ברק להיבחר ליושב ראש. על מה מסתמכת התקווה? בעיקר על עבודה קשה, שכן ברק חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה בחודשים האחרונים; על תהליך "ניקוי שולחן" עם מאות ואלפי בני אדם, אותו מוביל עו"ד אלדד יניב, ועל סקרי עומק שנערכים עבור המטה ומפולחים על ידי אבינועם ברוג, אחיו של ראש הממשלה לשעבר.
עמי אילון: ניקיון כפיים
"אני אדמירל ולא גנרל", חוזר אילון, פעם אחר פעם, על האמירה שנועדה לבדל אותו מיריבו אהוד ברק. אילון החל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה לפני יותר משנה, ולמעשה מייד לאחר שהתברר לו כי עמיר פרץ החליט שלא למנות אותו לשר בממשלה. אחרי כשנתיים בפוליטיקה וכשנה בלבד בכנסת, ראש השב"כ לשעבר חש מוכן לקחת על עצמו את משימת שיקומה של מפלגת העבודה, וגם את שיקומה של מערכת הביטחון.
אילון, יחד עם שותפו פרופ' אבישי ברוורמן, מתגאים בניקיון כפיים, בתמיכה ציבורית רחבה בסקרים ובניסיון שיקומי, ומבטיחים לנהל את המפלגה בשיתוף עם שאר בכיריה. ואולם, באותה הנשימה כמעט, השניים תוקפים את תומכיו של ברק, מכנים אותם "הממסד הישן", ומבהירים שאותו ממסד רקוב, וזקוק לניעור רציני.
אילון לא היסס לנהל קמפיין נגטיבי אגרסיבי למדי נגד ברק בשבועות האחרונים, במסגרתו רמז כי ראש הממשלה לשעבר מוכן להשלים עם זכות שיבה לפלסטינים, ממשיך לתמוך בנסיגות חד צדדיות, ואף כי הוא מושחת. אילון גם כינה את מנהיגותו של ברק "חלולה", ורמז כי בחירה בו היא למעשה בחירה בחביבו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
במסגרת חידוד המסרים לקראת ה-28 במאי, מבקש עמי אילון להבהיר לבוחרים בעבודה כי לחוסר ניסיונו אין שחר, וכי הוא מתכוון לבצע רפורמות מרחיקות לכת שיוציאו את המפלגה מן המשבר. אלא שהחשש הגדול ביותר כעת במטהו של אילון, הוא משחיקה במסרים וכתוצאה מכך גם בפופולריות. או כמו שאמר בכיר בעבודה לאחרונה: "עמי הוא חדש, עמי הוא נקי. אבל יותר חדש מזה הוא לא יהיה, וגם לא יותר נקי".
עמיר פרץ: כי עשו לו עוול
יו"ר העבודה הנוכחי הגיע למרוץ הזה בניגוד מוחלט לרצונו ולכוונותיו. סדרה של מהלכים פוליטיים שגויים, והתנהלות ציבורית חובבנית, הביאו את פרץ אל קרב חייו הפוליטיים. בתחילת הדרך, נדמה היה כי שר הביטחון גמור, אפילו מחוק. אף אחד לא האמין כי פרץ יוכל לשקם את מעמדו המרוסק במפלגה. אלא שמפקד אינטנסיבי וקבוצה של תומכים נאמנים ונלהבים, החזירו לפרץ את הצבע ללחיים.
הבון טון של השבועיים האחרונים היא לומר כי מצבו של פרץ משתפר, וכי הוא עשוי להפתיע, בעיקר בגלל "אלמנט העוול", אותה תחושה לפיה הפכו את פרץ לשעיר לעזאזל. בסקרים שנערכו לאחרונה, שמר שר הביטחון על אחוזי תמיכה לא רעים בשביל מי שנחשב ל'גמור', וקיימות הערכות לפיהן כוחו אף גדול יותר מהמספרים שמתגלים בסקרים. מקורביו של פרץ אומרים כי בימים האחרונים הוא במצב רוח טוב, וכי הוא "הולך לגרום לכולם לאכול את הכובע ולהגיע לסיבוב השני". עם זאת, ספק רב אם אפילו פרץ מאמין שהוא יהיה מסוגל לנצח במרוץ הזה. מה שכן, זכייה בכעשרים אחוז מהקולות יהפכו את שר הביטחון לאחד האנשים החזקים והמאורגנים במפלגת העבודה, איש שיהיה קשה מאוד להתעלם ממנו.
את הקמפיין שלו ניהל פרץ בכמה מישורים: מתקפה ישירה וחריפה נגד ברק, הבעת חרטה על שגיאות העבר בהם תמיכה בכניסת ליברמן לממשלה, והבטחה לנטוש את תיק הביטחון ולדרוש את תיק האוצר אם ינצח בבחירות. בינתיים, כאמור, ההרגשה הכללית היא שפרץ עוד יפתיע. בכל מקרה, חובת ההוכחה עליו.
אופיר פינס: מנהיגות צעירה
חודש לפני הבחירות, פינס משנה אסטרטגיה. לא עוד מסר של ניצחון ועליה לסיבוב שני, אלא קרב מאסף עם מסר חדש בצידו: הצביעו לי, חזקו אותי ואל דאגה - יהיה סיבוב שני. שם תוכלו לבחור בברק או באילון. פינס נכנס למרוץ כשהמסר העיקרי שלו הוא "ניקיון כפיים ומנהיגות צעירה". הוא אף הבטיח כי אם יבחר, יעביר את תיק הביטחון לאילון או לברק, והוא יתמקד בשיקומה של המפלגה. אלא שהזמן לא פעל לטובתו של הפוליטיקאי הצעיר, ובשבועות האחרונים הוא איבד אחוזים רבים בסקרים, בעיקר בגלל התחושה שנוצרה כי הוא לא מתכוון לרוץ עד הסוף. למעשה, פינס איבד תוך שבועות ספורים כמחצית מתומכיו.
גם פינס מוביל בקמפיין קו אגרסיבי נגד ברק, והוא דרש מכל המועמדים להתחייב כי הם יוציאו את העבודה מ"הממשלה הכושלת של אולמרט". בינתיים אף אחד מהמועמדים לא הצטרף לקריאתו. בחודש שנותר, מתכוון פינס להחזיר אליו לפחות חלק מתומכיו, ומבטיח: אני רץ עד הסוף. "כדאי שהבוחרים יבינו שיהיו שני סיבובים", הוא אומר. "התאריך הקובע לבחירות האלה הוא ה-12 ביוני, היום של הסיבוב השני".
דני יתום: לא בכיס שלכם
האלוף במיל' הוא על תקן המועמד המוזר של הבחירות האלה. יתום, שהיה בעבר ראש מטהו של ברק, נפגע מראש הממשלה לשעבר עד עמקי נשמתו לפני כשנה וחצי, כשהתברר לו, באמצעות הטלוויזיה, כי המועמד שלו מסיר מועמדות ועובר לתמוך בשמעון פרס. כבר מתחילת מערכת הבחירות נתפס יתום כמועמד שהוא בגדר קוריוז בלבד, אולם הוא מבהיר: אני רץ עד הסוף. הסקרים שיש לי מראים שאני חזק הרבה יותר ממה שחושבים.
בסקרים שפורסמו עד כה, הצליח יתום לגרוף בין שלושה לחמישה אחוזי תמיכה בלבד. במונחים מוחלטים, מדובר בכמה אלפי בני אדם, שבמרוץ צמוד בסיבוב הראשון יכולים לעשות את ההבדל ולקבוע אם יהיה סיבוב שני או לא. על כן, גם אילון וגם ברק מעוניינים בתמיכתו של יתום, אולם זה מבהיר: אני רץ עד הסוף.
מבחינתו של יתום, הבחירות האלה הן חיזוק עמדות במפלגה והבהרה חד משמעית: אני לא בכיס של אף אחד. גם לא של ברק.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
