שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הר הזיתים: ירושלים של מעלה ושל מטה

    כבר 3,000 שנים שיהודים נקברים בבית הקברות שבהר הזיתים. לא פלא שסיור בין המצבות מספר את סיפורו של עם ישראל מימי התנ"ך ועד הפלמ"ח ובעצם עד היום. רון פלד יצא לבקר את ש"י עגנון, הרב קוק, אליעזר בן יהודה ורבים אחרים

    בית הקברות היהודי בהר הזיתים ומורדותיו הוא בית הקברות היהודי העתיק בעולם וכן בית הקברות הפעיל העתיק בעולם. כבר למעלה מ-3,000 שנה נקברים בו יהודים כאשר דבר אחד משותף לכל הנקברים – הם הראשונים שיתעוררו לתחייה לכשיגיע המשיח במהרה בימינו ועוד לא הזכרנו את הנוף עוצר הנשימה של העיר העתיקה שממול והר הבית הסמוך.

     

    נחל קדרון שלמרגלות הר הזיתים הנו גבולהּ המזרחי של ירושלים מימי קדם. ההר מוזכר לראשונה כמקום תפילה כבר בימי דוד המלך. עבור היהודים מדובר בהר השני בחשיבותו אחרי הר הבית. הנוצרים, לעומת זאת, מאמינים כי מכאן יחזור ישוע וכמו מקבילו, המשיח היהודי, ייכנס אל הר הבית משער הרחמים. הנקברים בהר, רגליהם פונות אל הר הבית כך לכשיקומו לתחייה ישימו פעמיהם ישירות להר הבית. מסורות רבות ומגוונות משותפות לשלוש הדתות המונותאסטיות לגבי חשיבותו של הר הזיתים ותפקידו בחזון אחרית הימים. 

     

    מסורות על מסורות יש בבית הקברות היהודי, הכולל 12 בתי עלמין, מסורות מרתקות ומוזרות כאחד. חפשו לדוגמה הזמנות לחתונות על גבי מצבות. מסתבר שבנוסף לאורחים הרגילים (שלא לומר "החיים") מסתובבות באירועים אלה גם נשמות שהוזמנו אישית.

     

    לאחר שנתבשם בנופהּ של ירושלים ממיקום התצפית המפורסם שבמעלה ההר ומתחת למלון 7 הרשתות (אינטר קונטיננטל לשעבר) ניכנס אל חלקת קהילת ירושלים שמדרום לחניון האוטובוסים.

     

    פרס נובל בהר הזיתים

    מייד עם היכנסנו נרד במדרגות לכיוון מערב וניגש אל קברו של זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1966 הסופר שמואל יוסף עגנון (לבעלי GPS - קווי אורך/רוחב 35.2428/31.7753) ורעייתו. זה המקום לפתוח את הארנק ולשלוף שטר של 50 שקל עליו מודפס נאומו של עגנון מטקס הזכייה.


    כל מצבה מספרת סיפור (צילומים: רון פלד)

     

    הזקן מנהריים

    ממש מתחת למצבתו של עגנון נבחין בקברו של הזקן מנהריים, הוא פנחס רוטנברג (31.7753/35.2427), ממנהיגי היישוב העברי הציוני וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל. האיש שייסד את חברת החשמל שלנו והקים את תחנת החשמל בנהריים, נפטר בחורף 1942 ונקבר באותו היום למרות השלג הכבד שירד, שכן בירושלים אסור להלין את המת. הפמליה נתאספה בהר הצופים בשטח האוניברסיטה ויצאה למסע הלוויה שנערך בסיוע דחפורים בריטיים לפינוי השלג. איש ענק עם מצבה קטנה וצנועה ביותר על פי צוואתו.

     

    יום האם וסופרת גרמנייה

    נחזור מכאן למעלה לכיוון היציאה מבית הקברות ונרד במדרגות שמתחת לחדרון של עָבָּד, שומר בית הקברות עוד מלפני שנת 1948! אם תפגשו בו הוא יוכל לדקלם את תאריכי האזכרות ומיקומם של הקבורים כאן – אנציקלופדיה מהלכת ודמות מרתקת. מתחת לחדרון קבורה הנרייטה סאלד (35.2432/31.7752) , שעמדה בראש ארגון "עליית הנוער" והייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה". תאריך מותהּ, ל' בשבט 1945, הפך ליום האם השנתי בישראל.

     

    ממש בסמוך אליה קברהּ של המשוררת הגרמנייה-יהודייה אלזה לסקר שילר. לסקר, שהייתה מפורסמת בארצהּ, עברה לשווייץ עם עליית הנאצים בגרמניה והגיעה לארץ ישראל. את שנותיהָ האחרונות העבירה בירושלים, עד מותהּ בינואר 1945. שימו לב כי על מצבתה אבנים רבות, שמניחים תיירים גרמנים (לא יהודים) הבאים לירושלים ונוהגים לפקוד את קברהּ. אגב, מצבותיהן הסמוכות של השתיים נהרסו כליל בזמן השלטון הירדני, כמו חלק גדול משאר בית הקברות היהודי כאן, והוחזרו לכאן רק על סמך מפות מלפני 1948, למרות שעצמותיהן לא נמצאו.

     

    בחלקת קהילת ירושלים קבורים גם זבולון המר – שר החינוך לשעבר, רוברט מקסוול, ד"ר ישראל אלדד, זלמן ארן, אורי צבי גרינברג ועוד.


    כולם מחכים למשיח 

     

    מי אמר שמצבה חייבת להיות שטוחה?

    נצא מהמתחם ונרד בכביש שמתחת לתצפית ממנה התחלנו את סיורינו וניכנס לחלקת חסידי ווהלין (34.2425/31.7259). מלבד קברי אדמורי"ים למיניהם נוכל למצוא בתחתיתהּ ומרכזהּ של החלקה (הצפופה ביותר) מצבות אבן בצורת עמודים. ככל הנראה מדובר בשימוש משני בעמודי מבנים עתיקים שאחד מהם מזוהה עם כנסייה ביזנטית ואחר מהקארדו שברובע היהודי. לא הייתי מוותר על הצצה במצבות אלה וקריאת חלק מהכתובות שעליהן.

     

    נמשיך ללכת בכביש צפונה כ-50 מטר עד שנגיע לשביל סלול ותלול שיורד מערבה. מייד בתחילת הירידה משמאל (מתחת לחצר הפרטית עליה כתוב "מערת הנביאים מלאכי וחגי") רחבה ובה קבר אחים של 48 חללי הרובע היהודי בתש"ח. שימו לב למצבתו של ניסים גיני, ילד בן 10 שמצא שם את מותו וקיבל מספר אישי צבאי לאחר מותו. מדובר בחייל הצעיר ביותר בתולדות צה"ל. בזמן שהעיר היתה מחולקת, חולל קברם ברובע היהודי ורק לאחר 1967 הועברו וזכו לקבורה ראויייה כאן בהר.

     

    הרב הראשי לישראל והרב הצבאי הראשי

    נמשיך לרדת בשביל הסלול ובשער הראשון נפנה שמאלה כ-50 מטר לפני הכניסה לכנסיית דומינוס פלאביט וניכנס אל חלקת הנביאים. בחלקה זו ניגש ישר לאזור הגדר ממערב (שמאלה) וסמוך אליה במרכז החלקה נבקר את מצבתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (35.2390/31.7768), מי שהקים את מוסד הרבנות הראשית לא"י ושימש כרב הראשי האשכנזי הראשון. ממש מתחתיו נקבר הרב שלמה גורן, מי שהיה הרב הצבאי הראשי משנת 1948 ועד אחרי מלחמת ששת הימים במהלכהּ תקע בשופר ברחבת הכותל. 

     

    בסמוך להם נמצא גם הרב דוד יהודה אריה לייב כהן, שכונה "הנזיר" בשל מנהגי הנזירות שגזר על עצמו והיה תלמידו של הרב קוק וכמו כן נבחין בקברו הטרי של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שכיהן במשך 10 שנים כרב האשכנזי הראשי ונפטר ב-2007. אגב, ה"נזיר" היה מורו וחותנו של הרב שלמה גורן, ככה שלא לחינם כולם נקברו בסמיכות.

     

    החורבן והשיקום

    מתחת למצבות אלה נוכל לעמוד בסמוך לגדר הברזל בגודלו של בית הקברות. זה המקום לספר ולהבחין בהרס הרב שבוצע כאן בשנות השלטון הירדני בין 48' ל-67'. עשרות אלפי מצבות נותצו וחלקן אף שימש לבניית כביש. רק לאחר 67' ניסו לשקם ולשפץ את בית הקברות (במיוחד בעשר השנים האחרונות). עד היום חסרות אלפי מצבות שנעלמו.

     

    נגיע לכביש ירושלים-יריחו בסמוך לכנסיית גת שמנים ונמשיך ונטפס דרומה עד שנגיע לחלקת הקדושים. כאן נבחין במצבותיהם של מאיר פיינשטיין (לח"י) ומשה ברזני (אצ"ל), שנתפסו בפעילות נגד הבריטים ונידונו למוות בתלייה. השניים התאבדו יחד בעזרת רימון בערב שלפני הוצאתם להורג בתלייה בכלא הבריטי שבמגרש הרוסים.


    קברם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני

     

    ממש מעל לשניים נקברו רוה"מ לשעבר מנחם בגין ורעייתו עליזה (35.2408/31.7747). בגין ביקש במפורש בצוואתו להיקבר ליד השניים, אותם העריץ. קצת דרומה מהם במרחק 10 מטרים קברו של פרופסור בוריס שץ, מייסד בצלאל. מימין לשץ חלקת קבורה משפחתית מגודרת – משפחת בן יהודה. אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית ואשתו השנייה חמדה ולידם שאר בני משפחתם כדוגמת איתמר בן אבי, שכּונה הילד העברי, אשתו לאה אבושדיד ואחיו אהוּד.

     

    נרד חזרה בכביש צפונה ונחצה אותו לכיוון יד אבשלום. ניכנס מעל ליד אבשלום (35.2388/31.7773) בחלקת בית הקברות הספרדי העתיק, אל קברו של חיים בן עטר. בן עטר, שכונה על שם ספרו הידוע "אור החיים", עלה לירושלים בשנת 1742 ובה נפטר. מאוד שכיח למצוא בסמוך לקברו מתפללים המטמינים פתקים ומבקשים בקשות שונות ומגוונות. יש המוסיפים ושמים בסמוך לקברו לבנים ועליהן כתובות בקשותיהם. נסו לקרוא את הכתוב על המצבה הצבעונית. אחת לשנה בתאריך טו' בתמוּז יום פטירתו, מתקיימת הילולה במקום לכבודו.

     

    מכאן נרד מרחק מטרים בודדים אל קברי נחל קדרון. אזור זה הנו המרתק ביותר לטעמי, אולם בית הקברות נהרס כמעט כליל בימי השלטון הירדני. בימים אלה ממש נחשפים מחדש קברים באזור זה. ניתן לרדת עוד קצת למטה בנחל לכיוון עיר דוד להבחין במערה וקברו של הרב עובדיה מברטנורא בן המאה ה-15.


    קברי נחל קדרון

     

    סקרתי כאן רק מעט ביותר מן ההיסטוריה של בית הקברות ומעט מהנקברים המפורסמים והמרתקים. בהר ניתן למצוא גם את יואל משה סלומון (ההוא מבוקר לח בשנת תרל"ח), הרב דוד שמעון (צוף דב"ש), הרב שלמה אלקלעי, משפחת ילין, ריבלין, דוב פרומקין, ישראל ב"ק, קברי אלמונים, ילדים ועוד רבים.

     

    מידע נוסף

    • בימים אלה מעלה עמותת אלעד (עיר דוד) אתר אינטרנט חדש שמוקדש כולו להר הזיתים ובית הקברות שבליבו וניתן למצוא בו מנוע חיפוש מתקדם לקבורים בהר ומידע רב. כל שנשאר זה להמתין מספר ימים או שבועות בודדים ולטייל גם וירטואלית ברחבי הר הזיתים.
    • ספר מצויין למי שחפץ לסייר כמה שעות בבית הקברות הנו מדריך כרטא להר הזיתים משנת 1999 שנכתב בידי רמי יזרעאלי, שעשה עבודת קודש בחקר בית הקברות.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קברו של חיים בן עטר
    צילום: רון פלד
    קברו של ש"י עגנון
    צילום: רון פלד
    קברם של מנחם ועליזה בגין
    צילום: רון פלד
    קברו של הרב גורן
    צילום: רון פלד
    עמודים ביזנטיים המשמשים מצבות
    צילום: רון פלד
    מומלצים