מדרומי עד לטוקבק: החוקים שעשו את החורף

את "חוק דרומי" אפשר אולי להכתיר בתואר מחולל המהומות מספר 1 במושב. את היוזמה לפטור מאחריות פלילית מי שפתח באש או תקף פורץ, אשר נכנס לביתו או למשקו, הניח על שולחן הכנסת ישראל כץ מהליכוד, בעקבות פרשת שי דרומי. באחד הדיונים סביב היוזמה הטיח משה שרוני מהגמלאים בטאלב א-סנע (רע"מ-תע"ל): "תגיד לחבריך שיפסיקו לגנוב". האחרון לא נותר חייב: "אתם גנבתם את המדינה".

הצעת חוק נוספת שעוררה סערה שייכת לנסים זאב מש"ס. האחרון ביקש

 לקבוע בחוק איסור על ביצוע הפלות לאחר השבוע ה-22 להריון, שכן שלדבריו, מדובר בלא פחות מרצח. נוסף על השאיפה לקבוע מהי נקודת האל-חזור לביצוע הפלה, ביקש זאב גם להכריע מי יכול, או ליתר דיוק: מי לא יכול (הומואים ולסביות) לצעוד בירושלים. בעניין האחרון חולל עמיתו לסיעה, המורשע הטרי שלמה בניזרי, את אחד הרגעים שייזכרו יותר מכל מהמושב, כאשר הסביר במליאת הכנסת מדוע מתרחשות רעידות אדמה.

אמנון כהן, אף הוא איש ש"ס, הציע - בתמיכת שר התקשורת מסיעתו, אריאל אטיאס - לצמצם מעט את האנרכיה בעולם הווירטואלי. הצעת חוק סינון האתרים שהגיש מחייבת את ספקיות האינטרנט להקצות לגולשים אמצעי חסימה, אלא אם ביקשו מפורשות אחרת. מי יקבע אילו אתרים ראויים לחסימה? שליחי הממשלה והשר. במועצת העיתונות, ולא רק שם, קבלו על פגיעה בחופש הביטוי.

אם אתם נוסעים בנתיבי איילון ומתגעגעים לשלטי החוצות, ייתכן שבקרוב הם יחזרו לשם. על פי צו בית-משפט הוסרו כל השלטים. יורם מרציאנו (עבודה) הגיש הצעת חוק, אשר תסדיר את החזרתם. הוויכוח הזה עוד לא נגמר: מצד אחד הירוקים - מצד שני בעלי חברות השילוט.

יש חוק, אבל אין לו כסף

אחרי עשרות שנים בהם חל חוק חינוך חובה עד כיתה י', אושר כבר ביולי אשתקד חוק היסטורי המרחיב את החוק עד י"ב. אלא שהשמפניות כנראה נפתחו מהר מדי: הוויכוח על תקצוב החוק החדש התגלגל עד לכנס הנוכחי. מנכ"לית משרד החינוך האשימה בכנסת את האוצר בשיבוש יישומו של החוק. במשרד האוצר הסבירו מנגד כי לא יחרגו ממסגרת התקציב כדי למנוע נשירה מבתי-הספר. והתלמידים? בינתיים ימשיכו לנשור.   

שתי הצעות החוק, שנועדו להגביר את תרומת האיברים בישראל - חוק קביעת זמן המוות

המוחי וחוק תרומת איברים - הובילו להתנגשות חזיתית בין אמונות ותפישות עולם. בסופו של דבר, לאחר אינספור דיונים, אושרו שתיהן. הזרמים החרדיים האשכנזיים סירבו להכיר בחוק קביעת המוות המוחי; מספר חברי כנסת התנגדו למתן תשלום לתורמים מן החי, בטענה שהדבר יוביל לסחר באיברים.

מבול של מעשי שוד אלימים נגד קשישים הביא את המחוקק להתערב ולהחמיר את הענישה. בניגוד להבטחות הראשוניות, הבומבסטיות יותר, אושרה לבסוף החמרה של שנתיים בלבד. אחד מיוזמי החוק, דוד רותם (ישראל ביתנו), הסכים להצעת הפשרה. משה שרוני (גמלאים) לעומתו, טען שאין בכך די מול חומרת הבעיה. 

מבית הבושת לבית הכלא?

אם בחרתם להעביר את הלילה במחיצת פרוצה, ייתכן שתשבו בכלא - כך לפחות הציעה זהבה גלאון ממרצ. אלחנן גלזר מהגמלאים (כן כן, הגמלאים) דרש מנגד דווקא למסד את הזנות בישראל. לאחר דיון סוחט דמעות, בו הופיעו נערות ליווי וגוללו בפני הח"כים את סיפורן, הוא הקפיא את הצעתו.

המתח בין הח"כים מימין לחברי הכנסת הערבים הפך לעניין שבשגרה. ובכל זאת, יוזמה אחת הצליחה להכעיס את האחרונים במיוחד: זבולון אורלב מהמפד"ל ואסתרינה טרטמן מישראל ביתנו דרשו למנוע בחקיקה ממי שביקר בארץ אויב להיבחר לכנסת. "חוק בשארה", שכונה על-ידי ח"כ א-סנע "גרוע מחוקי נירנברג", כבר אושר בקריאה טרומית. מוחמד ברכה (חד"ש) התקשה להסתיר את זעמו: "אם תעמוד בפנינו הברירה: להתנתק מעמנו, מההיסטוריה שלנו, או להיות בכנסת - אנחנו משאירים לכם את הכנסת, ושייחנקו כל הגזענים". ייחנקו או לא, אורלב וטרטמן מתכוונים להמשיך בהליכי החקיקה חרף המחאה. 

רגע לפני שאתם ניגשים לשגר תגובה לכתבה הזו, כדאי שתדעו שיש מי שרוצה שתחשבו פעמיים על כל מילה: הצעת החוק של ישראל חסון (ישראל ביתנו) דורשת להטיל אחריות פלילית על כותב הטוקבק ועל עורך האתר בו פורסם. לא כל הח"כים היו מרוצים. כך למשל טענה שלי יחימוביץ' (עבודה): "נכון, זה לא נעים שכותבים עליך טוקבקים לא יפים, אבל לא עד כדי כך שאוריד את הגרזן כמחוקקת".

רוברט אילטוב ויוסף שאגל מישראל ביתנו התגייסו לימינם של החשודים

 בפלילים. אלה, תבעו השניים,יישארו אנונימיים כל עוד לא הוגש נגדם כתב אישום. אריה אלדד (איחוד לאומי) האשים כי ההצעה נועדה להגן על "פוליטיקאים שסרחו". מועצת העיתונות נרתמה למאבק ציבורי נגד החוק, שלפי שעה - אחרי אישור בקריאה טרומית - נכנס להקפאה.

מול השאיפה לשמור על חיסיונם של חשודים - עליכם דווקא רוצים הח"כים לדעת, והרבה: חוק "האח הגדול", שאושר בקריאה השלישית והאחרונה, מאפשר למשטרה לקבל נתונים על מיקום סלולרי, גלישה באינטרנט ועוד ועוד. המצדדים טענו כי רק כך תוגבר האכיפה והמאבק בפשיעה; המתנגדים נזכרו בג'ורג' אורוול.

ואיך אפשר בלי חוק העישון? הצעת החוק, האוסרת על עישון במקומות ציבוריים ובכלל זה בבתי-קפה ובפאבים, אמנם אושרה במושב הקודם - אולם בזה האחרון ניסו למזער את השפעתה. צבי הנדל (איחוד לאומי-מפד"ל) יזם תיקון לחוק, שבא לקראת המעשנים. גם תמיכתו של הרופא אריה אלדד לא עזרה, והתיקון נדחה. אפשר לנשום לרווחה (או לצאת לעוד סיגריה ברחוב).