שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רקוויאם לעוף החול
    טור פרידה מגשושית החלל "פניקס", שנשלחה לפני 5 חודשים למאדים ותפסיק לפעול בקרוב, ודיווח שבועי על מערכת השמש. היכונו למטר המטאורים של השבוע הבא

    בימים אלה ממש התבשרנו על סיומה הקרוב של משימת הפניקס. הפניקס היא גשושית שנחתה על פני המאדים, צפונית יותר מכל גשושית אחרת שנחתה על פני הקרקע הצחיחים והקפואים של כוכב הלכת האדום. מטרת הפניקס הייתה למצוא סימנים המעידים על קיום מים על המאדים ומכאן לנסות לבנות עוד נדבך בתשובה לשאלת המיליארד דולר – האם יש חיים על המאדים?

     

    בכיבוי מכשירי הפניקס יש עצב המהול בשמחה; הסיבה לשמחה היא שהפניקס תפקדה פרק זמן כפול כמעט מהמתוכנן (בפועל תוכננו 3 חודשי פעילות ואיסוף נתונים) תוך כדי שהיא שולחת מידע יקר ערך הביתה. אולם חבל שהפניקס אינה דומה ליצור המיתולוגי שאת שמו היא נושאת – היא לא תקום לתחייה ובניגוד לפניקס המיתולוגי הקשור לאש, תקפא למוות בחורף הקשה של המאדים.

     

    הפניקס, יחד עם גשושיות המחקר המתנייעות, ספיריט ואופורטיוניטי, שנחתו בקווי רוחב דרומיים יותר, הגיעה למאדים כדי לגלות עקבות מים. אחת
    המטרות של משימת ה"פניקס" הייתה לחפור בקרקע המאדים הקפואה, לאסוף דגימות ולחפש הן עקבות מים והן עקבות של שינויים אקלימיים ארוכי טווח שכתוצאה מהם נמסו הקטבים בעבר הרחוק ואפשרו קיום מים נוזליים על המאדים. גם ההרכב הכימי של הקרקע נבדק תוך כדי חיפוש עקבות של חומרים אורגניים שעשויים להיות אבני בניין של חיים. כל הניסויים נעשו, כמו בכל המקרים הקודמים בחקר המאדים, באופן רובוטי לחלוטין על ידי ציוד מיוחד המצוי בנחתת.

     

    המטרה הראשונה, גילוי עקבות מים הושגה כבר במהלך החודש הראשון – צילומים של קרקע המאדים, בחלקת קרקע קטנה, שגורדה על ידי זרוע הגישושית, הראו קרח, כנראה קרח מים, שהתנדף כשנחשף לקרני השמש. בצילומים ניתן לראות משטח לבן, סמוך מאוד לפני הקרקע של מאדים. בצילום נוסף של אותו מקום, שנעשה כמה ימים אחרי, נראה שחלק קטן מהמשטח התאדה, מה שהוביל למסקנה שמדובר בקרח מים המצוי מתחת לפני השטח. נקודת הקיפאון של קרח מים גבוהה יותר מזו של פחמן דו-חמצני, שהוא המרכיב העיקרי בכיפות הקרח שבקטבי המאדים, ולכן הוא שורד זמן רב יותר על קרקע המאדים בעת שהוא נחשף לשמש. הקרח שנתגלה באותם צילומים שרד כמה ימים בעוד שקרח יבש, שהוא פחמן דו-חמצני קפוא, היה מתאדה מהר יותר בתנאים ובטמפרטורות השוררים באותו מקום.

     

    גילוי קרח מים בעומק כה קטן מתחת לפני הקרקע חשוב מאוד: גילוי זה מרמז, בסבירות גבוהה, על קיום קרח מים בכמות גדולה יותר עמוק בפני הקרקע של המאדים. הימצאות קרח מים במאדים מגדילה את הסיכוי להיתכנות תנאים המביאים ליצירת חיים על פני המאדים. לצורך כך יש צורך בשילוב של מים עם חומרים אורגניים העשויים להרכיב את אבני הבניין של החיים. דווקא כאן ציפתה לנו אכזבה כאשר נתגלה חומר רעיל בקרקע המאדים, תרכובת של חמצן וכלור. חומר זה רעיל ועשוי להפריע בהתפתחות אורגניזמים, אולם כמו שגילוי מים אינו מעיד חד-משמעית על אפשרות לקיום חיים, כך גם גילוי חומרים רעילים לנו אינו פוסל אותם.

     

    לסיכום - הפניקס פרעה את השטרות שניתנו לה – היא כנראה גילתה קרח מים, גילתה נוכחות חומרים בפני הקרקע שלא ידענו על קיומם ועוד סיפקה לנו נתונים מטאורולוגיים ואחרים שהיא שידרה וממשיכה לשדר. העבודה הקשה של עיבוד הנתונים ושליחת גשושיות נוספות לתת מענה לשאלות שעדיין לא נענו ולכאלה שיישאלו בעקבות ניתוח הממצאים – עדיין לפנינו. חלון ההזדמנויות הבא לנחיתת גשושית על מאדים יהיה בעוד כשנה כיוון שמאדים מצוי עכשיו בנקודה הרחוקה ביותר מאיתנו.

     

    מאדים היה קרוב מאוד לכדור הארץ בשלהי שנת 2007 והפעם הבאה שהוא יתקרב לכדור הארץ תהיה בתחילת שנת 2010. כעת מאדים מצוי במזל מאזניים והוא קרוב מדי לשמש ושוקע ממש אחריה כך שלא ניתן לצפות בו על רקע שמי הדמדומים הבהירים. בגלל קרבתו היחסית לכדור הארץ, חולף פרק זמן ארוך יחסית בין שתי נקודות הזמן שבהן שני כוכבי הלכת קרובים – פרק זמן זה הוא כ-26 חודשים. לכן, כאשר מאדים מצוי בנקודה הרחוקה מכדור הארץ הוא נע מדי יום מזרחה על פני כיפת השמים, כאילו מנסה להימנע מרוע הגזירה ולהתקבץ עם השמש הנעה אף היא בעקבותיו מזרחה על פני כיפת השמים. מסיבה זו חולפת כשנה מאז מאדים היה נראה כל שעות הערב ועד שהוא יפנה את הבמה ויתקבץ עם השמש (יהיה בקו אחד עם השמש לגבי צופה מכדור הארץ).

     

    לאחר ההתקבצות יתחיל מאדים, באיטיות האופיינית לו, להראות בשמי הבוקר, טרם הזריחה, אט-אט עד שיראה שוב במלוא הדרו בעוד למעלה משנה. היעלמותו ה"רשמית" של מאדים משמי הערב תחול בעת ההתקבצות עם השמש ב-5 בדצמבר וזה קשור לגוויעת הפניקס – בימים בהם מאדים יהיה מאחורי השמש תחסם תקשורת הרדיו מהפניקס אלינו – וזה נדבך נוסף בגוויעתה הסופית של הגשושית הקופאת. בניגוד לפניקס, מאדים, כמו עוף החול האגדי, יקום וישוב לשמי הלילה בעוד מספר חודשים וימשיך לעשות זאת פעם אחר פעם, מן הסתם גם אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן.

     


    פניקס בפעולה. העצב על לכתה מהול בשמחה על הצלחת המשימה (צילום: נאס"א)

     

    מערכת השמש השבוע

     

    ב-5 בנובמבר יהיה שיאו של מטר המטאורים – הטאורידים (קבוצת שור). מטר דליל זה מקורו בשביט המחזורי "אנקה" וזהו אחד משני שיאיו של המטר. השיא השני, שנראה כנובע מנקודה צפונית יותר בקבוצת שור, יהיה ב-12 בנובמבר. נקודת המוצא של המטר נראית כמעט בזניט כשעתיים לאחר חצות. בשיא המטר הקצב הוא כ-5 מטאורים בשעה, כשהמטאורים איטיים יחסית ונכנסים לאטמוספירה במהירות של 27 ק"מ לשנייה. בעת שנקודת המוצא של המטר תהיה ברום השמים, הירח ישקע ולא יפריע לאלה שיבקשו לצפות בו.

     

    הירח הולך וגדל והוא נראה בתחילת השבוע כסהר קטן באופק המערבי מיד לאחר השקיעה. במסעו מזרחה הוא יחלוף כמה מעלות מדרום לכוכב הלכת נוגה ב-1 בנובמבר. רצוי מאוד לצפות בשני הגופים הבהירים לאחר השקיעה מעל האופק המערבי. כעבור יומיים, ב-3 בנובמבר, יחלוף חרמש הירח מדרום לצדק וב-6 בחודש הוא יהיה ברבע הראשון, אגב, אז ימצא הירח בתחילת הערב כמעלה (שני קוטר ירח) מצפון לכוכב הלכת נפטון, אותו אפשר לראות רק בטלסקופ. נפטון ייראה ככוכב כחלחל מדרום לירח. בהגדלה גדולה (x150) אפשר להבחין שנפטון אינו נקודתי כמו יתר הכוכבים אלא נראה כדיסקה קטנטנה).

     

    נוגה מצוי בתחומיה של קבוצת נושא-הנחש והוא יחלוף כ-30 שניות קשת (שניית קשת היא החלק ה-3600 של מעלת קשת. גודלו הזוויתי הנראה של הירח הוא כחצי מעלת קשת) מדרום לאחד הכוכבים הבהירים בקבוצה ב-5 בנובמבר בשעות הערב. בעין אי אפשר להבדיל בין שני הכוכבים ולכן מומלץ מאוד להביט לכיוון נוגה במשקפת או בטלסקופ ולהבחין בתנועתו ביחס לכוכב באותו ערב ובימים הבאים. הכוכב שנוגה חולף בסמוך אליו קרוי "תטא" הוא כוכב כחול וניגוד הצבעים בינו לבין נוגה הצהבהב מרהיב.

      

    מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים