שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הנח"ל זורם לעזה: "האצבע לא קלה על ההדק"
    האם הגבול נחצה ב"עופרת יצוקה", ומה אמור חייל לעשות כשחברו בסכנת חטיפה? בראיון ל-ynet מסכם מח"ט הנח"ל חודשים ארוכים ליד חיזבאללה בצפון, מתכונן לקו ראשון מול עזה - ושם מאחור את פרשת התחלואה בבסיס האימונים החילי

    שלושה חודשים חלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה", ונדמה כי הוויכוח סביב עוצמת האש, שהפעיל צה"ל במהלכו, רק בראשיתו. את מה שלא עשו בדעת הקהל הישראלית - בשונה מזו העולמית - תמונות ההרס מרצועת עזה, החלו אולי לעשות העדויות הקשות של כמה חיילים, עם ויכוחים סוערים בכנסת ובתקשורת.

     

    לפי סקר שפורסם כאן בשבוע שעבר, הרוב המכריע של הציבור הישראלי מתקשה להאמין לעדויות, וממילא מוכן למחול ללוחמים. בצה"ל עצמו מדגישים שוב ושוב כי לא היה שימוש מופרז בכוח, ועוצמת הפגיעות נבעה בעיקר מניצול ציני של החמאס כלפי האוכלוסיה האזרחית, שבתיה מולכדו בזירות מטענים. כך או כך, הדילמות שניצבו בפני החיילים תחת אש ממשיכות להעסיק את המפקדים הבכירים, גם לקראת העימותים שבדרך.

     

    "אני לא חושב שהאצבע של צה"ל קלה יותר על ההדק במלחמת החורמה מול ארגוני הטרור הפלסטינים", אומר בראיון ל-ynet מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה מוטי ברוך. פקודיו אמנם לא השתתפו, למגינת ליבם, במערכה עצמה - הם הושארו בגבול הצפון, מול איומי חיזבאללה לפתוח חזית שנייה. אבל בתוך שבועות אחדים עתידים הנחלאווים "לתפוס קו" בגזרת עזה. המח"ט מנסה ללמד אותם, שלצד המחויבות לבצע את המשימה - בשום אופן אין לפגוע בזדון באזרחים בלתי מעורבים.

     

    "הגישה לפיה יש לעשות הכל כדי שלא להיפגע אינה נכונה", מבהיר אל"מ ברוך בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד. "תמיד צריך להפעיל שיקול דעת. כמובן שבאירועים בהם נשקפת סכנת חיים - לא צריכה להיות דילמה האם לירות או לא. אבל לא נכון לומר שיש פגיעה בערכיות של חיילי צה"ל".

     

    "אולי היו חריגות פה ושם", ממשיך המח"ט בקו שהציג הרמטכ"ל בנושא, "טעויות קורות, גם נפגעו חיילים שלנו מאש שלנו, אבל לא נכון לעוות את המציאות במובן שהחיילים קיבלו הנחיה להיות אגרסיביים ולפגוע באזרחים. זה לא מה שאנחנו מעבירים לחיילים. אני גם לא חושב שיש אי הבנה בין מפקדים לחיילים בעניין ההוראות - המפקדים מובילים את החיילים ונמצאים עימם בשטח".

     

    אשר לרמיזות שהיו סביב הדילמה המורכבת מכולן - כיצד לפעול במקרה של חשש לחטיפת חייל - הוא אומר: "חייל אמור לעשות הכל כדי למנוע את זה. זאת הרוח. המפקד בשטח צריך להפעיל את כל האמצעים שיש לו כדי לסכל אירוע כזה, ולפעמים תוך כדי כך עלולים להיפגע גם חיילים שלנו. זאת סיטואציה מסוכנת. אבל אין הנחיה של מפקדים לפגוע בחיילים במכוון".

     

    מימוש הריבונות בצפון

    על הפעילות שביצעה החטיבה תחתיו בגבול הצפון, מביט מוטי ברוך בסיפוק, כשהוא משווה אותה לשגרה של ערב החטיפה ומלחמת לבנון השנייה: "זה מתחיל בשיטת הפעולה ובתפישה של הפיקוד, האוגדה והחטיבות המרחביות, ומתורגם למשימה עצמה. בשורה תחתונה, אתה פועל להגנה - יש לך כלים ומשאבים וסמכויות למפקדים, מהזוטרים ביותר ועד הבכירים. לפני המלחמה היו אזורים שלא פעלנו בהם, וכעת הכותרת הזאת של 'מימוש הריבונות' באה לידי ביטוי הלכה למעשה. למשל, מה שנקרא 'מובלעות' היום בגזרה - הגדר לא עוצרת את הפעילות של הכוחות, בדיוק להפך: נדרש מהמג"ד, לפי הערכת מצב, להפעיל את כל החיילים ואמצעי הלחימה שלו. כך גם בסיורים. אין מניעה היום, תוך שיקול דעת כמובן, לבצע סיור על הגדר - מה שלא עשינו בעבר משיקולים שבדיעבד לא היו נכונים".

     

    חטיבת הנח"ל שהתה ב"קו כחול" בתקופה רגישה ביותר, בין השאר על רקע איומי הנקמה של נסראללה בעקבות חיסול קצין המבצעים שלו, עימאד מורנייה. השקט הכמעט מוחלט, טוען אל"מ ברוך, הוא לפחות בחלקו תוצאה של פעילות הגנתית טובה - ותגובות נחושות להפרות. "גם באירועי הירי הספורים שהיו במהלך 'עופרת יצוקה', אף שהיו מינוריים ולא משנה בדיוק איזה ארגון ירה את הקטיושות - התגובה הייתה בידי המפקדים בצה"ל, מה שלא היה בעבר. הם קיבלו החלטה וביצעו אותה, מה שגרם בין היתר לכך שהאירועים הסתיימו מהר מאוד. מעבר לזה, אין לי ספק שאילו נדרש צה"ל לאירוע משמעותי יותר - הוא היה מתמודד בהצלחה".

     

    בקרוב, כאמור, יעברו אנשי הכומתות הירקרקות לעזה - לא בלי ויכוח

    שהתעורר על כך בצבא, כאשר בפיקוד דרום לא התלהבו לשלב בפעילות האינטנסיבית את מי שמכירים פחות את השטח. "שלוש החטיבות האחרות היו שם, אז גם אנחנו רוצים להיות חלק מזה", אומר המח"ט. "אני יודע שזה מבחן עבורנו, אבל כל פעילות היא מבחן - כמו שהיה בגבול הצפון. היום רצועת עזה היא הגזרה המורכבת ביותר - זה אתגר גדול, אבל החיילים מבינים את זה, ובסוף ניסיון קרבי זה לא רק למידה בהתכתבות; צריך להיות שם".

     

    למרות הריחוק מזירת הלחימה האחרונה, בנח"ל לא זיהו ירידה במוטיבציה או בביקוש מצד התיכוניסטים המועמדים לשירות. גם הטענות על שיעור תחלואה גבוה בקרב יוצאי החטיבה, בשל מיקומו של בסיס האימונים בתל ערד, לא הדאיגו במיוחד - לפחות לפי המח"ט - את המתגייסים הטריים. "אחרי הפרסום היה הד גדול, זרמו לא מעט שאלות. נקטנו קו של הסברה, שיתפנו בנתונים מהבדיקות שעשינו ולא מצאנו סיבה שיכולה לקשר בין התחלואה לסביבת הבא"ח. לאורך כל התהליך לא הייתה כל כוונה להעביר את החיילים למתקן אחר, אן סיבה לזה. בגיוס האחרון נערכנו לאפשרות שהמתגייסים החדשים ישאלו על הנושא - אפילו אחד לא הרים את היד". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מבחן עבורנו: אל"מ ברוך
    צילום: דודי ועקנין
    השאלות זרמו: הפגנה בקריה
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים