שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שוב: הרב שרמן פוסל גיור של המדינה
    בעוד סוגיית סמכות בית הדין הרבני לערער על הגיור הממלכתי נידונה בבג"ץ, ל-ynet נודע שהדיין הרב אברהם שרמן - שפסל את גיורי הרב דרוקמן - פוסק כי גיורה של אישה בטל רטרואקטיבית ולכן עליה להתגרש מייד מבעלה

    רק לפני שנה וחצי חולל הרב אברהם שרמן סערה רבתי, כשפסל רטרואקטיבית אלפי גיורים שהוכרו על ידי הרבנות הראשית. עתירה שהוגשה לבג"ץ על סמכות בית הדין לדון בכשרות הגיור עדיין תלויה ועומדת, אבל הדיין הבכיר לא ממתין להכרעת השופטים - ושוב פוסק נגד המדינה. 

     

    ל-ynet נודע כי בפסיקה שניתנה באחרונה פסל שרמן את גיורה של אישה, אף שעברה "גיור לחומרא" על ידי הרבנות, וקבע כי יש ספק ביהדותה. בשל פגמים שנתגלו לכאורה בהליך הגיור הוא פסק כי עליה להתגרש לאלתר מבעלה וכי היא וילדיה יוגדרו מעתה "פסולי חיתון".

     

     

    הדיין מתכתב אגב הפסיקה גם עם שופטי בג"ץ, שכאמור טרם הכריעו על סמכותו לפסול גיורים, וכותב: "עיסוק בפגמים שנתגלו בגיור נוגע ישירות לתביעת הגירושין והפסיקה בשאלות גירושין. כמו כן, יש לזה השלכה לגבי דיני כתיבת הגט. לכן כאשר מדובר בשאלה של כשרות הגיור בהקשר לדיני נישואין וגירושין הרי הגיור הוא חלק מהותי מהסמכות של בית הדין הרבני".  

     

    הרב אברהם שרמן (ראש ההרכב) והדיינים חגי איזירר וציון אלגרבלי נדרשו לערעור שגישה אישה על פסיקת בית הדין האזורי בתל אביב לפיה עליה להתגרש מבעלה. במקום לדון ביחסים שבין בני הזוג כעילה לגירושים – בהתאם לפסק הדיינים האזוריים - חרג שרמן לדיון רחב של למעלה מ-30 עמודים על יהדותה של האישה, זאת מבלי להתייחס כלל לזוגיות שהיא מקיימת עם בעלה.

      

    הדיין איזירר, שהצטרף אליו, אף הוסיף כי הדברים שכתב ראש ההרכב בפסיקתו "מיתרים את הצורך לבחון את הנימוק של בית הדין האזורי בדבר הסכסוך המתמשך וחוסר יכולת שני הצדדים להגיע לשלום בית". עם זאת, הרב ציון אלגרבלי התייחס רק ליחסים ביניהם והתעלם מנושא הגיור.

      

    בפסק הדין מציין הרב שרמן כי במסגרת הדיונים בתיק טען הגבר כי אשתו שילמה לרב שגייר אותה 10,000 ש"ח כדי שיסדר לה הליך גיור מזורז. עוד נטען כי קבלת המצוות של האישה לא הייתה כנה משום שלא נהגה לטבול במקווה אחרי ימי המחזור.  

     

    הדיין שרמן כותב עוד כי הבעל העיד שהוא עצמו קראי, שאינו מאמין בתורה שבעל פה, וקובע כי יש לכך השלכה ישירה על הליך הגיור, משום שכשהאישה קיבלה על עצמה עול מצוות היא "התאימה עצמה לבעלה".

      

    "בית הדין בתל-אביב פוסק בסתירה מוחלטת לגדולי הדור"

    ראש ההרכב מצרף לפסק הדין פסקי הלכה שכתבו בכירי הרבנים החרדים בדורות האחרונים, לפיהם ניתן לבטל גיור אם נמצא פגם בקבלת המצוות של המתגייר, ותוקף את בית הדין האזורי בתל אביב שנוהג "בסתירה מוחלטת לחוות דעתם ופסיקתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ופוסקי הדור", כהגדרתו.

     

    "לא ברור לנו מדוע בית הדין האזורי לא ציין זאת בפסק דינו ולא ראה בעובדה זו שיש לה השלכה ישירה לעניין הצורך לסדר ג"פ (גט פיטורין) בין הצדדים", כותב שרמן, "מבחינה הלכתית אין כל בסיס לגישתם של דייני בית הדין האזורי שלא ראו כל עילה שתצדיק לערער על כשרות גיורה של המערערת שנעשתה על ידי הרבנות הראשית".

      

    ומי אמר שפסיקת הרבנים החרדים מחייבת את כלל הדיינים? "בנשואי גיורים ומתגיירים הוראתם ופסיקתם של מרנן ורבנן גדולי התורה והפסיקה שבדור - היא המחייבת את בתי הדין, הדיינים והרבנים להורות ולפסוק כמותם", הוא קובע, "ואין כל תוקף להוראתם ופסיקתם של בתי דין או רבנים שהורו ופסקו בעניינים אלו כשלא ביקשו וצירפו לפסיקתם חוות דעתם והסכמתם של גדולי התורה פוסקי הדור".  

     

    הוא מסביר כי "רק גדולי הדור הגיעו להוראה ומוסמכים בשאלות אלו הנוגעות לכלל ישראל, ושאר גדולי תורה והוראה שבקהילות ישראל הם במעמד 'שלא הגיעו להוראה' בעניינים אלו ואסורים להורות או לתקן תקנות בניגוד לפסיקתם של גדולי הדור".  

     

    לדעת שרמן, פסיקות אלה מחייבות גם רבני ערים ורשמי הנישואים – עובדי מדינה המחויבים להכיר בגיוריה – והוא כותב: "להוראת וקביעת הלכה של מרנן ורבנן פוסקי וגדולי הדור יש השלכה והתייחסות גם למישור הפרוצדוראלי של הליכי קבלת גרים לצורך נשואים".  

     

    "(תעודת גיור) אינה מאפשרת לרושם הנישואין להכניסו לקהל ישראל לנשואים כאשר מתעורר חשש שלא הייתה אצל בעל תעודת הגיור קבלת מצוות אמיתית כדין", מוסיף הדיין שרמן, "הוראה זו סותרת לחלוטין את התוקף הפרוצדורלי שיש לתעודת גיור כשלעצמה". לדבריו, ניתן לזהות זאת, בין היתר, על פי "חזותו של המבקש, שרחוקה מלהיות חזות של אדם שומר מצוות".  

     

    בהמשך דן שרמן באריכות, באמצעות מקורות הלכתיים רבים, בכלל לפיו אין לבית דין לפקפק בפסיקה שניתנה בבית דין אחר, וקובע: "על בתי הדין לגיור שבימינו לא נאמר הכלל 'בית דין בתר בית דין לא דייקי'".  

     

    עוד כתב על בתי דין אלו כי משפטם יוצא "מעוקל ומעוות - לא יוכל לתקון", וכי בעשרות שנותיו בבית הדין הרבני נוכח כי אצל רוב מובהק של המתגיירים אצלם קבלת המצוות הייתה לקויה. "ביחס לדיינים מסוימים, אין לומר את העיקרון שאין חוששין לבית דין טועין", הוסיף שרמן, "דיש לומר את דברי הרשב"א והרדב"ז, דאנן סהדי (אנחנו ראינו) שרוב הדיינים שיושבין בתקופתינו אינם בקיאים בכך".

     

    הרב שרמן נגד פסיקת הרב דיכובסקי

    ראש ההרכב מתעמת מפסק הדין גם עם הרב שלמה דיכובסקי, שפרש לאחרונה מכהונה בבית הדין הגדול. במסגרת דיון אחר כתב דיכובסקי בעניין ביטול גיורים כי "גיור שנערך על ידי בית דין מיוחד לגיור אינו טעון אשורו של בית הדין הרבני, וכשם שאינו טעון אישורו של בית הדין הרבני, כך לא יוכל בית דין רבני לבטלו".

      

    על כך כתב שרמן: "פסיקה זו נסתרת מהוראת פוסקי וגדולי הדור... לא שמענו בהלכה שטענות פורמאליות פרוצדוראליות גוברות על דברים מהותיים שסותרים להם. אולי זוהי גישת המשפט האזרחי, אך אינה קיימת במשפטי התורה... גם קביעתו שגיור שנעשה על ידי בית דין רבני סדיר אינו יכול להתבטל על ידי בית דין רבני אחר - אין לה כל בסיס, לא פורמאלי ובוודאי שלא הלכתי".  

     

    "ואפילו אם היה לקביעה זו בסיס פורמאלי - אין בכוחו להיות בסיס לפסיקה על פי דין תורה, כאשר נמצאו פגמים מהותיים בהליך הגיור", מוסיף הרב שרמן, "אין שום בית דין בעולם - יהיה רבני, או בית דין של העדות החרדיות, או בית דין מיוחד לגיור - שיהיו מחוסנים מפני בטול גיורם על פי ההלכה".  

     

    על קביעה דומה של הדיין
    עזרא בר שלום, לפיה אין לבית הדין הגדול לפסול או להטיל ספק בגיורם של המוסמכים לגיור מטעם הרבנות הראשית, כתב שרמן בפסיקתו: "ילמדנו רבנו, מהו הבסיס ההלכתי לגישתו העקרונית הפורמאלית? ... לא ברורה קביעתו שאין זה מתפקיד בית הדין הגדול לדון בערעור על פסק דין הלכתי מנומק שמצא פגמים מהותיים בהליך הגיור".  

     

    הרב אברהם שרמן כותב בהחלטתו כי האישה ודאי אינה יהודיה מכוח הגיור, ומחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שידון האם היא יהודיה מלידה. בינתיים הוא קובע כי יהדותה מוטלת בספק, ומכריע: "מצב זה אינו מאפשר לצדדים להמשיך את חיי נישואיהם ועליהם להתגרש מיד".

      

    "עד למתן החלטת בית הדין האזורי יש להכניס את הצדדים פלוני ופלונית וילדיהם לרשימת מעוכבי חיתון. לאחר שבית הדין האזורי ייתן את החלטתו בעניין מעמדם האישי של הנ"ל ותשלח לבית דיננו, תינתן החלטה בזה בהתאם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נטע סלע
    הרב שרמן
    צילום: נטע סלע
    צילום גלי תיבון
    תעודת הגיור
    צילום גלי תיבון
    פסלו אותו קודם. הרב דרוקמן
    צילום: משולם לוי
    מומלצים