הכלכלה ברשות פורחת, כלכלת חמאסטן צונחת
בדיקה השוואתית של הנתונים מוכיחה מה שרואים בעיניים: הכלכלה העזתית המבודדת הולכת ומידרדרת, ואילו הכלכלה הפלסטינית ביו"ש נפתחה לעולם וחזרה לצמוח. האם הגדה בדרך ל"שלום הכלכלי"? מומחה לכלכלת הרשות: "הכיבוש שיפר את המצב הכלכלי בשטחים, ואילו הסגרים מזיקים לו"
ישראל נחשבת בשנים האחרונות, בצדק או לא, לסיפור הצלחה כלכלי. אבל נראה כי הנס הכלכלי האמיתי של השנה מתחולל דווקא בחצר האחורית של המדינה, ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.
השבוע, במסגרת ה"פסטיבל" התקשורתי על הקריסה בדובאי, פורסמה ידיעה קטנה לפיה משקיעים בגדה מקווים שהבורסה הפלסטינית בשכם תרוויח ממשבר דובאי , בהנחה שחלק מהמשקיעים שנמלטים מהמפרץ הפרסי יעברו למדינות ערביות אחרות - וגם לרשות. בורסה פלסטינית? משקיעים? כסף? אכן כן, בשכם פועלת מאז 1997 בורסה קטנטנה לניירות ערך, ומאז תחילת השנה נרשמה שם גאות של כ-18% - אחד מסממנים רבים של הצמיחה ברשות.
ראש הממשלה נתניהו הצהיר פעמים רבות, כי הוא מאמין שהשלום בין שני העמים יוולד משיפור המצב הכלכלי. "שלום כלכלי נועד להביא לצמיחה מהירה של הכלכלה הפלסטינית", הכריז נתניהו בעבר, "והוא עשוי להכשיר את הלבבות להסדר מדיני. זה לא תחליף לשיחות המדיניות, אבל זה יכול לעבוד במקביל.
ראינו דברים דומים במקומות אחרים בעולם. המרכיב הכלכלי היה חסר עד כה בשיחות עם הפלסטינים". ראשי הרשות הפלסטינית הגיבו לרעיון "השלום הכלכלי" בקרירות ובחשדנות, והעולם, וגם הפוליטיקה הישראלית, עסוקים, כרגיל, בהתנחלויות ובקיפאון המדיני. חזונו של נתניהו הותקף מימין ומשמאל, אבל הוא עדיין משוכנע בצדקתו.
ומה אומרת המציאות בשטח? כשבודקים את הקשר הסבוך בין כלכלה לפוליטיקה, תמיד קשה להבדיל בין סיבה לתוצאה. אבל דבר אחד ברור: במקום שבו שורר שקט, הכלכלה מתאוששת. במקום שבו שולטים האלימות והיאוש - הכל קורס.
