אבל בגן באיתמר: "אלעד רצה להתחפש לחייל"

"עוד הרוג ועוד הרוג, וכולם ממשיכים בשגרת יומם". השגרה של חיים פוגל, לעומת זאת, כבר לא תהיה שוב אותו הדבר. אביו של אודי, חמה של רותי והסבא של יואב, אלעד והדס שנרצחו בפיגוע באיתמר - לא מתכוון לעבור בשתיקה על הטבח המזעזע. "לא נשכח ולא נסלח", כתב במכתב שהעביר לעיתונאים בנווה צוף, בעוד אנשי מוסדות החינוך באיתמר מנסים להסביר לילדים את מה שאי אפשר באמת להסביר: החברים שנרצחו לא ישובו.

פיגוע באיתמר, הכותרות האחרונות

• שר הפנים: "אלף יחידות דיור לכל נרצח"
• מצוד בעוורתא, היערכות ל"תג מחיר"
• ישי בכה: 'איפה אבא? רוצה את אבא'
• עדכונים אחרונים, גם בפייסבוק
  

"עד מתי נשתוק ועד מתי נתרפס?", שאל חיים פוגל, "מתי יקום העם כולו ויגיד לממשלתו, עד כאן? מתי יקבלו אויבינו כגמולם? אך לא לנקמות פנינו, ה' יקום דם עבדיו השפוך". הסב כינה את חמשת בני משפחתו שנרצחו "הרוגי מלכות".

"רותי, אודי, יואב, אלעד והדס, השם ינקום דמם. קורבנות מלחמה, שנרצחו בדם קר. החיים ממשיכים והלב נוטה לשכוח, אבל זה לא הרצח השפל הראשון. הרוגינו היקרים מצטרפים למאות הרוגים קדושים מבני עמנו. עוד הרוג ועוד הרוג, וכולם ממשיכים בשגרת יומם".

הכניסה לבית משפחת פוגל באיתמר, היום (צילום: בן קלמר)

הילדים שאלו: "בשביל מה הסכו"ם? אלעד נפטר"

בינתיים מנסים היום באיתמר לאסוף את השברים. בבית הספר ביישוב שוחחו המורים וצוותי חינוך מיוחדים עם התלמידים שלמדו יחד עם יואב בן ה-11. בגן "תאנה" הסמוך קיבלו הגננת והסייעת את 29 ילדי הגן, שהגיעו לבוקר ראשון ללא חברם אלעד. הורים שליוו את ילדיהם לגן התקשו לעצור את הדמעות.

רות, הסייעת בגן, הניחה צלחת וסכו"ם ליד כיסאו של אלעד. "הילדים הבחינו בכך ותיקנו אותי, תוך שהם אומרים לי 'אבל אלעד נפטר'. הוא היה ילד מתוק, חביב ואהוב על כל הילדים. הוא בא ממשפחה שהיא מלח הארץ, ושבאה לאיתמר רק כדי לתת. היו בו עוצמות של שמחה".

רות סיפרה כי רק ביום שישי אמר לה אלעד שבפורים הוא רוצה להתחפש לחייל. "הוא רצה להתחפש לא לסתם חייל, אלא למפקד, בדמותו של משה דיין. הוא אפילו ביקש מאמא שלו לקנות לו רטייה שחורה, וסיפר איך אמא שלו הלבישה לו יפה את הרטייה על העין".

ברוריה, שאלעד היה חברהּ הטוב ביותר של בתה הקטנה, סיפרה ל-ynet: "ההרגשה קשה מאוד. אם חשבנו לעבור דירה, אז עכשיו אין ספק שנבנה עוד בתים ושכונות. זו הייתה משפחה לדוגמה לכל היישוב, עם הזוגיות, החינוך והיחס שהפגינו. כשסיפרתי לבת שלי שאלעד נרצח, היא אמרה לי שהיא תמיד שיחקה איתו כאילו הוא המלך והיא המלכה. הבוקר היא אמרה לי: 'אני רוצה להמשיך לשחק עם אלעד'. הבת שלי לא מבינה באמת. אנחנו מנסים להסביר לה, בשפה שלה, שהוא לא נמצא".

הבגרות המדהימה של היתומים

בכניסה ליישוב תלו התושבים שלטי אבל וזיכרון. "26 שנים, 22 הרוגים, נוער איתמר לא נשברים!", נכתב על אחד מהם. על שלט בכניסה לבית הספר שבו למד יואב נכתב: "לא תירא מהם כי אדוני עימך".

רפי בן-בסט, חבר קרוב של המשפחה, אמר כי "עוד לא הוחלט מה יעשו עם הילדים היתומים, צריך לחשוב מה הכי טוב עבורם. שוחחתי איתם ודי מדהים כיצד הם לוקחים את הדברים בבגרות. אולי זה החינוך או הניסיון המר באסונות.

הבת ראתה מחזות קשים ביותר, רק מי שרואה את התמונות מהזירה יכול להבין. מדובר במשפחה חזקה מאוד והרצח האכזרי הזה, שרק חיות אדם מסוגלות לעשות, לא ישיג את מטרתו".

בן-בסט התייחס להחלטת צוות השרים לאשר בניית מאות יחידות דיור בהתנחלויות, ואמר כי "זה המעט שצריך לעשות". לדבריו, תושבי איתמר יסייעו למשפחת פוגל בשעתם הקשה: "זהו יישוב מאוד קהילתי, וכפי שהיינו עם המשפחה בשמחה, כך נהיה איתה בעת צרה". הוא אמר גם כי שלושת הילדים שניצלו עברו לשכונת ארנונה בירושלים, על מנת לגונן עליהם מהתקשורת.