שתף קטע נבחר

"תורת המלך": רבנים, רב לכם

"תורת המלך" גרף גינוי אחיד מצד גדולי הרבנים בישראל. אז איך קרה שמחבריו ונותני ההסכמות לספר, ממשיכים ליהנות מתמיכתם המוסרית של אותם רבנים? ולמה זה לא היה קורה לו היה מדובר, נניח, בהלכות כשרות רפורמית?

מעצריהם של הרבנים דב ליאור ויעקב יוסף, זכו למחאות נמרצות מכל קצות הקשת הרבנית בישראל. אלו מעלות תמיהה לא מוסברת: כיצד זה ניתן להפריד בין תוכן של ספר שזוכה לקיתונות של בוז מכל קצוות הקשת ההלכתית - לבין מחבריו ונותני ההסכמות, שזוכים לפופולאריות עצומה?

 

  • הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

     

    רק כדי לסבר את הזיכרון: על הספר "תורת המלך" אמר הרב יוסף שלום אלישיב, כי הוא עלול לסכן את יהדות העולם: "משחקים פה באש, ממש רודפים ומסכנים יהודים אחרים". הרב זלמן נחמיה גולדברג פסק שיש בספר דברים שאינם לפי דין, ולא לפי השכל האנושי.

     

    הרב עובדיה יוסף פרסם כי אין לתת יד לפסיקה שיכולה להשתמע כגזענית, ואילו הרב מאיר נהוראי, רב מושב משואות יצחק ומרבני "צהר", שאל האם נכון לפרסם משא ומתן הלכתי בשאלות רגישות כל כך, ולגרום לחילול השם מיותר.

     

    הרב שאר ישוב כהן מתנגד בתוקף לכל אמירה שעלולה להתפרש כמתן היתר לשפיכת דמים של חפים מפשע, ואילו הרב ישראל רוזן מצהיר כי את הספר הנ"ל הוא לא ראה וגם לא כל כך מעוניין לראות.

     

    הגדיל להצהיר הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר-עציון, כשהכריז שצריך לשרוף את "תורת המלך": "אני אומר את הדברים מחשש שאנשים יקראו את הספר ויעשו מעשה... נערי גבעות עוד יישבו בגללו בבית סוהר לכל ימי חייהם, בעוד הרב המחבר ידרוש תורה ברבים וישיר זמירות בליל שבת".

     

    הסכמה תורנית מקיר אל קיר

    ממש ימות המשיח. הסכמה מקיר אל קיר של כל גדולי ופוסקי הציבור הדתי בישראל – הספרדי, הליטאי,

    החרדי והסרוג לגווניו גם יחד. כולם מתנגדים לספר במלוא עוז. אז איך זה שמחבריו והרבנים שנתנו את הסכמותיהם לנאמר בספר "תורת המלך- דיני נפשות בין ישראל לעמים", יוכרו כגדולי הדור?

     

    האם ניתן להניח בזהירות כי הלכות הריגת גוי אינן חמורות מבחינת הפוסקים כמו שבת וכשרות? כלומר, לו היה הספר עוסק בהלכות נידה, למשל, ולו היה מתגלה שהמחברים מקלים בהן באופן חריג - היש ספק למישהו מה היה עולה בגורלם של מחברי הספר ונותני ההסכמות?

     

    ואילו היה הספר עוסק בהלכות כשרות, ומתיר שחיטה רפורמית. האם יש למישהו ספק מה היה עולה אז בגורלם של מחברי הספר ונותני ההסכמות?

     

    מגנים את החיבור, מגינים על המחבר

    הרבנים הראשיים ורבני "צהר" קראו גם קראו את הסכמתו הנלהבת של הרב דב ליאור ל"תורת המלך". ב"צהר" – ארגון שנוסד על רקע רצח ראש ממשלת ישראל - מבינים היטב מה פוטנציאל ההרס של שנאה, קנאות והתרת דם.

     

    הרבנים הראשיים מצדם, יודעים היטב מיהו הרב דב ליאור, ומה מידת מעורבותו בתכנון מעשי הנקמה של המחתרת היהודית הראשונה (חגי סגל, "אחים יקרים", עמוד 204). אז מה פשר הגינוי של ספר שאינו לפי דין ואינו לפי השכל האנושי; שנאמר עליו כי הוא מסכן את יהדות העולם, ושראוי לשרוף אותו - לבין הגנה, כמעט סגידה, על גדולי הדור, כביכול?

     

    הייתכן שהכשלת הציבור בהלכות שבת, כשרות ונידה חמורה יותר מהכשלת הציבור בהלכות הריגת גוי?

     

    מישהו ברבנות הראשית וב"צהר" חייב להסביר לעם ישראל מדוע אסור לחקור את הרב דב ליאור, למרות שפסיקותיו והסכמותיו מחללות שם שמים, ומסכנות חיי בני אדם שנבראו בצלם.

     

    • הכותב מרכז את פעילויות תנועת י"ב בחשוון

  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עמוק בקונצנזוס. הרב יעקב יוסף
    צילום: נועם מושקוביץ
    נישא על כפיים. הרב דב ליאור
    צילום: נועם מושקוביץ
    צילום: יהונתן צור
    גדי גבריהו
    צילום: יהונתן צור
    מומלצים