שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב שרלו: ההלכה מעל החוק, אך להימנע מעימות
    במכתב לבוגרי ותלמידי ישיבת ההסדר שבראשה הוא עומד, כתב הרב יובל שרלו: "עמדתי היא חד-משמעית, אין דבר עליון יותר מדבר השם", אך עידן: "עולם ההלכה מקבל את חובת הציות לחוק... רק בהתנגשות חזיתית יש לבוא בשם ההלכה"

    מאז מעצרם של הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף, החל להתגלגל כדור שלג במסלול שהולך ומעמיק את הפער בין העולם הדתי, שרובו התנגד למעצר הרבנים וראה בו פגיעה בהם וב"כבוד התורה" - לבין הציבור החילוני, שעבורו היה זה אך הגיוני שרב שלא התייצב לחקירה - ייעצר.  

     

     

    ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, כתב לתלמידיו ולבוגרי הישיבה איגרת שבה הוא פורש את משנתו בסוגיה - לא לפני שהוא מבהיר כי מדובר בעמדה עקרונית, שיש להחזיק בה בכל מקרה, גם אם במקרה אחר הדבר לא תואם את העמדות והתפיסות הפוליטיות. הרב שרלו עוסק בשתי סוגיות מרכזיות: "מי עליון יותר - ההלכה או החוק?" ו"האם כל דבר שנאמר בדרך של בירור הלכתי, הוא לגיטימי?"

     

    קודם הלכה

    כבר בתחילת המאמר, בהתייחסו לשאלה מי גובר על מי - ההלכה או החוק - מבהיר הרב שרלו: "תשובתי

    לשאלה זו היא חד משמעית - ההלכה. אין דבר מה שהוא עליון יותר מאשר דבר השם ומאשר ההלכה... אם לדוגמה יהיה חוק שיאסור ברית מילה (כפי שיש ניסיונות לחוקק כך במדינות שונות בעולם, וכשם שמידי פעם מוגשת עתירה לבג"ץ על ברית המילה, כמפרה את זכויות האדם של הילד) - לא אציית לחוק הזה בשום דרך ובשום מצב. אני מעריך כי לא יהיה חוק כזה, בשל העובדה כי גם על-פי עקרונות הדמוקרטיה ישנו חופש דת". 

     

    לאחר הקביעה הברורה הזו, מסביר הרב שרלו כי "הטעות הגדולה היא בניסיון לעמת את שמירת החוק עם ההלכה". לדבריו, יש לפעול לכך שלא יהיה עימות כזה - המערכת ההלכתית אינה צריכה לשאוף להתעמת עם החוק, ואילו המערכת הדמוקרטית על כל שלוחותיה אינה צריכה לרצות ולהכניע עולמות שמחוצה לה. הרב טוען כי כל עימות כזה מוביל לקרע נורא, לכיליון פנימי, ולהרחקת רבים רבים מאור ה'.

     

    אולם מעבר לפן המעשי, לדברי הרב עימות כזה הוא גם טעות עקרונית. לדבריו, עולם ההלכה מקבל את חובת הציות לחוק ולשלטון. "למעשה, לא מצאנו ולו מקור אחד שאינו מכיר עקרונית בסמכותו של שלטון, גם אם הוא שלטון שאינו מקבל על עצמו עול מלכות שמיים", הוא כותב. "הדיונים ההלכתיים הם לגבי הוראה שלטונית ספציפית, הנוגדת את דבר ה', אולם לא על עצם הלגיטימיות של עקרון השלטון ושמירת החוק.

     

    "הכרה בשלטון אין משמעותה רק התגייסות לצבא ושמחה ביום העצמאות, אלא גם הכרה במוסדות השלטון,

    בצורך לשמור חוק, ולקבל את מרות שלטון החוק, מכוחה של ההלכה. כמו בכל דבר בעולמה של תורה - אין עיקרון שאין לו גבולות, וגם ההכרה בחוק היא עם גבולות, הן במישור התורני והן במישור הדמוקרטי. אולם נקודת המוצא היא שמקיימים את החוק ואת המוסדות המופקדים עליו: פרקליטות, צבא, משטרה".

     

    בסיכום הדיון על עניין זה, קובע הרב שרלו כי בשם ההלכה אפשר לבוא רק במצבי קיצון, שבהם קיום החוק עומד בעימות חזיתי ובלתי מתפשר עם העמדה ההלכתית - וגם אז יש להיזהר מאוד שלא להרחיב את העימות מעבר לתחומו.

     

    כל פסיקת הלכה לגיטימית?

    בהמשך המכתב, דן הרב שרלו האם הבעת כל דעה בנושא תורני היא לגיטימית. לצורך הדיון הוא מעלה דוגמאות לספרים שלא נכתבו מעולם, כמו ספר שיפסוק כי לפי ההלכה יש לחנך את הילדים באותה הדרך שאליאור חן הורה לחנך, ספר הלכתי שיוכיח שאין איסור בפדופיליה, או ספר המעודד שימוש בסמים. האם ניתן לטעון שאין השלטון

    יכול להתערב במקרים כאלה?

      

    הרב שרלו מוסיף: "והבה נניח שתוצאותיהם של ספרים אלה תהיה הגברת אנטישמיות ועוינות לעם ישראל, תסכן את הקיום ותצית אש תבערה בקרב אוכלוסיות בארץ, ואף תהיה הערכה כי ספרים אלה לא ייוותרו ברמת הדיון העקרוני, אלא מאומצים על ידי בני נוער כקביעה של 'ההלכה היא מעל התורה'...  נראה לי כי דבר פשוט הוא שמותר, וחובה על השלטון לחקור, לשפוט ולהעניש את מפרסמי ספרים אלה, גם אם הם ספרים תורניים".

     

    את הסמכות ההלכתית לחקירה ושפיטה של מחברי ספרים מעין אלה, אפשר לינוק מהגדרת הספר כ"רודף דרבים", מסביר הרב. "ספרים מעין אלה רודפים את עם ישראל, ומסכנים את עצם קיומו... האמירות כי כיוון שמדובר בספר תורני יש לו פטור אוטומטי מחקירה ובדיקה - היא בעייתית בעיניי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב יובל שרלו
    צילום: גבי ניומן
    הרב דב ליאור
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים