שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למי התכוונתם כשאמרתם מעמד הביניים?
    מובילי המחאה ומתנגדיה מנופפים במונח "מעמד הביניים" אבל ממש לא ברור למי הם מתכוונים: למשפחה מהעשירון העליון שמרוויחה 37 אלף שקל בחודש או למשפחה בעשירון החמישי שמשתכרת 11 אלף? הבעיה האמיתית היא שמעמד הביניים בארץ פשוט אינו קיים: נשארו כאן רק עניים ועשירים

    אחד הביטויים הנפוצים והנדושים ביותר בשיח הציבורי על מחאת האוהלים הוא "מעמד הביניים". הביטוי הזה נטחן מכל זווית אפשרית: מובילי המחאה מנופפים בשיוכם המעמדי בגאווה וטוענים שהמחאה תציל את ה"מעמד" שלהם מכל צרותיו; מתנגדיה טוענים שהיא תיכשל בגלל שהיא מתעלמת מהצרכים של "מעמדות" אחרים ושר האוצר, יובל שטייניץ, מלגלג על המפגינים בטענה שהוא "לא מבין איך הדרישות שלהם יעזרו למעמד הביניים".

     

     

    מי צודק? הוויכוח הזה הוא בערך כמו לשאול, כמה זה 4 כפול 2 לחלק ל-0. המחאה תזיק למעמד הביניים ותועיל למעמד הביניים, היא מייצגת את מעמד הביניים ולא מייצגת את מעמד הביניים. הכול נכון. כי "מעמד הביניים" הוא ביטוי המייצג משהו שאינו קיים. 

     

    הביטוי המקורי - "מעמד" - כלל אינו רלוונטי לחברה הישראלית. הוא נוצר לפני מאות שנים בחברות ותיקות כמו החברה הצרפתית, האנגלית או הערבית, שבהן אנשים עבדו במשלח ידם של אבותיהם ונולדו, חיו ומתו במעמד שהורישו להם הוריהם: איכרים, פועלים, אצילים ובורגנים. המעמדות נבדלו אלה מאלה בהכל: בלבוש, בשפה, בדיור, בזכויות ובחובות.

     

    הדבר הכי דומה אצלנו ל"מעמד" הייתה האפליה החריפה בין אשכנזים למזרחים, בשנות ה-60 וה-70. מזרחי נידון בימים האפלים ההם מרגע לידתו לגור בעיירת פיתוח ולעבוד בעבודת כפיים. זה כבר מזמן לא כך, תודה לאל, לפחות בנוגע ליהודים.

     

    "middle class" מייצג בשיח בן זממנו את עובדי הצווארון הלבן, את העובדים המאורגנים בתעשייה ואת בעלי העסקים הקטנים, אנשים שיש להם איפה לגור ומה לאכול, אבל לא באמת עשירים. הם די משכילים - עם השכלה תיכונית ומעלה, הם מחונכים, סימפטיים, קמים כל יום בבוקר ונוסעים לעבודה, קונים באיקאה ובחנויות מותגים בקניון, יוצאים מדי פעם למסעדה ומנסים לחסוך כדי לנסוע מדי פעם לחופש בארץ או בחו"ל. לפי ההגדרות הללו, רוב הישראלים הם ממעמד הביניים. סוציולוגים מלמדים באוניברסיטה שקיומו של מעמד כזה חיוני לקיומה של דמוקרטיה. אם ככה, אנחנו די בסדר.

     

    אבל השיח המתלהם סביב מחאת האוהלים עוסק במעמד הביניים בהגדרתו המזוקקת, הפשוטה והפשטנית ביותר שלו: מי שאינו עשיר ואינו עני. מי אלה, בדיוק?

     

    כמה מרוויח מעמד ביניים?

    סקר ההכנסות של הלמ"ס לשנת 2009 קובע שהכנסתו הממוצעת של משק בית עמדה באותה שנה על 13,578 שקל לחודש ברוטו. הנתונים כוללים לא רק את השכר אלא גם את קצבאות הילדים, ריביות מתוכנית חיסכון, זכיות בשעשועוני טלוויזיה וכל הכנסה אחרת של אותה משפחה דמיונית.

     

    השכר עלה מאז מעט, כך שכדאי לעגל את הנתונים כלפי מעלה, לאזור ה-14 אלף שקל לחודש למשפחה. לפי הנתונים הללו, זאת אמורה להיות הכנסתה של משפחה ממעמד הביניים. אם כך, לא כיף להיות שייך למעמד הזה.

     

    למקרה שמישהו מהקוראים שהה בשנים האחרונות על הירח: משפחה ישראלית צריכה להוציא בין 2,000 ל-6,000 שקל בחודש על דיור, בין 1,000 ל-2,000 שקל לחודש על מזון, וסכום דומה, במקרה הטוב, על דלק, ואם יש ילדים קטנים, עוד 1,000 עד 8,000 שקל נוספים תמורת הזכות שמישהו ישמור עליהם בזמן שההורים עובדים. במלים אחרות: בין 4,000 ל-18,000 שקל לחודש על הוצאות חיוניות, לא כולל בילויים, בזבוזים, סושי, נרגילות וזוטות כמו תרופות וטיפולים רפואיים.

     

    סקרי הלמ"ס מחלקים את האוכלוסייה לעשירונים. באיזו עשירון נמצאת אותה משפחה ממוצעת? משפחה בעשירון העליון, לפי הלמ"ס, הרוויחה ב-2009 37,461 שקל לחודש ברוטו; משפחה בעשירון השני הרוויחה 22,454 שקל ברוטו; בעשירון השלישי – 17,801; ברביעי – 14,405; בחמישי - 12,049 ובשישי – 9,981.

     

    אז מי כאן "מעמד הביניים?" שני העשירונים העליונים, שיכולים לחיות מצוין אם הם מנהלים את התקציב שלהם כמו שצריך, אבל הם מרוויחים אלפים רבים של שקלים יותר מהממוצע? העשירון השלישי, שמרוויח 4,000 שקל לחודש יותר מהממוצע אבל גם הוא מתקשה לגמור את החודש? העשירון הרביעי והחמישי, שנמצאים באזור הממוצע, כלומר, די קרוב למיץ של הזבל?

     

    ואולי בכלל צריך להעניק את התואר למשפחת "חציון" המיתולוגית, שנמצאת בדיוק באמצע בין העשירון החמישי והשישי, כלומר, באזור ה-11 אלף שקל ברוטו לחודש? האם כבוד השר שטייניץ חושב שמחאת האוהלים, שדורשת חינוך חינם לכל גיל, הקמת דירות זולות ופיקוח על שכר הדירה, לא תעזור למשפחה שמשתכרת כך?

     

    איך נראה מעמד ביניים?

    ומי הם, בכלל האנשים שעומדים מאחורי המספרים הללו? ההתלהמות בעד ונגד אותו "מעמד ביניים" מסתורי שמשתתף בהפגנות עוסקת גם באזור המגורים שלו, בקליקה החברתית שלו, במקצוע שלו, באמונתו הדתית, השתייכותו הפוליטית ומדי פעם גם בצבע עורו. האם אחרי שנחליט אם מעמד הביניים שייך לעשירון השני, הרביעי או השישי נדע עליו משהו מכל אלה?

     

    כי לכל הנתונים הללו יש השפעה מכרעת על השאלה, מה הצרכים של אותו "מעמד" והאם רשימת הדרישות המפוצצת של המפגינים נוגעת אליו. ניקח, כדוגמה, שני זוגות צעירים.

     

    בני הזוג יעקובובוב, לדוגמה, הם מהנדס תוכנה בכיר ואדריכלית עם משרד משלה. הוא עובד בראש העין והיא בירושלים, והם גרים בשוהם בבית צמוד קרקע שקנו בעזרת "סכום ראשוני" צנוע של 700 אלף שקל שקיבלו מהוריהם. הם עומדים בקלות בתשלומי המשכנתא ולכן יכולים להרשות לעצמם להחזיק שתי מכוניות.

     

    בני הזוג יעקובובוב רואים את עצמם, כמובן, כמעמד הביניים, וכמו כולנו, הם מבואסים ולחוצים מהתייקרות הדלק, הקוטג', הענבים, הריבית על המשכנתא ובעצם כמעט כל מה שזז, חוץ ממדד המחירים לצרכן. רמת החיים שלהם ירדה בחודשים האחרונים, וזה קשה להם, אבל מצבם טוב משל רוב האנשים האחרים במדינה. הם שייכים לחצי העליון של העשירון השני, או לחצי התחתון של העשירון העליון.

     

    אין לי מושג לאיזה "מעמד" הם שייכים, אבל מחאת האוהלים לא באמת נוגעת להם. אם ה"מצע" של "מפלגת האוהליסטים" יתבצע ככתבו וכלשונו, הם ישלמו אלפי שקלים פחות על גן הילדים של ילדיהם, אם יש להם, אבל הם עלולים לשלם אלפי שקלים יותר למס הכנסה ולמס רווחי הון. אם הם קפצו בכל זאת להפגנה במוצאי שבת, הם פשוט אכפתיים שדואגים גם לזולתם.

     

    אבל יחד איתם גאים להשתייך למעמד הביניים גם בני הזוג יוספובוב. הוא עובד סוציאלי במקצועו שמועסק בפרויקט חברתי מיוחד שנמצא דווקא בתל-אביב, היא עובדת זוטרה במשרד פרסום תל-אביבי. להורים שלהם אין גרוש לתת להם, ובלי סכום ראשוני אין להם כסף אפילו לדירה בלוד.

     

    יש להם מכונית אחת, והם גרים בשכירות ברמת גן, מאחר והם חישבו ומצאו שהנסיעות בפקקים מראשון לציון או מפתח תקווה לתל-אביב יעלו להם יותר מההפרש בשכר הדירה. מאז שהעלו לה את השכר, הם בעשירון החמישי. ומאז שהכול התייקר, אין להם אוויר לנשום.

     

    בני הזוג יוסיפובוב נדפקים פעמיים: הם גם תפרנים וגם חייבים לגור באזור תל-אביב. זאת בדיוק הסיבה שהמאהל התל-אביבי הוא הוותיק והגדול ביותר. אבל אנשים במצבם, בגרסאות שונות ומשונות, נמצאים בכל רחבי הארץ. הם הרוב.

     

    נשארו רק עניים ועשירים

    בואו נקרא לילד בשמו: בני הזוג הראשון הם די עשירים, או לפחות אמידים, בני הזוג השני הם עניים. בישראל של המאה ה-21 אין מעמד ביניים, גם לא במובן המקובל לכך באירופה ובארצות הברית. כמו בשאר העולם השלישי, האוכלוסייה כאן מתחלקת לשני חלקים: עניים ועשירים. זהו, בדיוק, שורש הבעיה. על כך מוחים האוהליסטים. את זה נועדה המחאה שלהם לתקן. היא לא נועדה לצ'פר את מעמד הביניים או להקל עליו: היא נועדה ליצור אותו מחדש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מאהל המחאה. גבול דק בין עושר לעוני מוחלט
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    שר האוצר שטייניץ. מלגלג
    מומלצים