שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שדכנים ורבנים, עזבו אותנו בשקט
    "זה שבכל שני וחמישי אתם מקיימים כנסים, כותבים טורים ומשחררים הצהרות דרמטיות, לא אומר שמחר בבוקר אנחנו נקום עם טבעת על האצבע ובת זוג סתורת שיער לידנו"

    השנה האחרונה היתה אינטנסיבית למדי באירועי חדשות. גראדים, האיום האיראני, מחאת האוהלים, פיגועים ופינוי התנחלויות הם רק חלק קטן מהנושאים הבוערים שעדיין נמצאים על סדר היום הציבורי.

     

    גם המגזר הדתי כמרקחה: כנסים, אירועים ולא מעט טורים ומילים הוקדשו לבעיות ולקשיים. לא, לא מדובר באלו שהזכרתי לעיל, אלא בגרוע מכל – הרווקות המאוחרת.

     

    עוד על הרווקות במגזר:

    עשרת הדיברות לשדכנית

    חרדת רווקות: פונים לשידוך מוקדם

    תפילת הרווק/ יחיאל פליישמן

     

    עוד ביהדות:

     

    התופעה של רווקים "מזדקנים" (בני יותר מ-25) עלתה בשנים האחרונות על סדר היום הציבורי של המגזר, ולא הרפתה. עשרות רבנים, מומחים, וגם רווק אחד שהצליח "לעקוץ" ולהתפרנס מסדרת פריים טיים שניסתה לתעד את עלילותיהם של הרווקים הדתיים בביצה. כאילו לא מספיקים

    הלחץ של הדודה והמבטים בבית הכנסת, הסוגיה הפכה לעניין המרכזי.

     

    כל עוד זה היה בצורה חביבה - ניחא, אבל בשנתיים האחרונות אנו עדים להסלמה, לעליית מדרגה ולהחרפה מצדם של ארגוני השדכנים, שהפסיקו עם הדיבורים הנחמדים והתחילו להשתמש במילים בוטות יותר ובאיומים לפעולות נגד הרווקים.

     

    זה התחיל בהצהרה של ח"כ מגזרי שאמר, ספק בצחוק ספק ברצינות, שעל חברי הכנסת הדתיים לטפל בעניין. המשיך בכנסים של שדכנים שהשתמשו במילים כמו "תופעה שצריך לטפל בה", "מגפה הדורשת התערבות מיידית", כשבחודש יולי אף הוקמה סיירת מיוחדת למשימות שידוך מיוחדות. והנה אתמול, לקראת הקמת צוות שדכניות מטעם מכון פוע"ה נטען שהרווקות המאוחרת היא לא פחות מ"בעיה לאומית". אהה.

     

    נכון, ולא אכחיש, ישנם כאלה, בעיקר בגרעין הקשה של הביצות, שהופכים את הרווקות למקצוע ולדרך חיים. אבל זה לא בגלל שהם רעים, חלילה, אלא פשוט בגלל שהם נכוו קשות בעבר, וייתכן ששם נדרשת התייחסות מיוחדת. אבל רוב הרווקים והרווקות דווקא היו מתים להתחתן, ולו רק כדי לשנות את הסטטוס בפייסבוק. הקטע הוא שהם פשוט עדיין לא זכו עדיין להכיר את האחת או האחד.

     

    זוג או פרט

    מכובדי הרבנים, הרבניות, השדכנים והשדכניות. אני פונה אליכם מעומקא דליבא השבור, בשם כלל רווקי ורווקות בית ישראל בכל אתר ואתר: אנא מכם, תנו לנו שקט. זה שבכל שני וחמישי אתם מקיימים כנסים, כותבים טורים ומשחררים הצהרות לוחמניות לתקשורת המגזרית (שאוהבת לדוש בנושא כאילו מדובר בהקמת אוהל נאמן בישראל ולא בית), זה לא אומר שמחר בבוקר אנחנו נקום עם טבעת באצבע ובת זוג סתורת שיער לידנו.

     

    אנחנו יודעים היטב מה מצבנו הזוגי, או יותר נכון האי-זוגי. אנחנו נתקלים בו כל ערב, אי-שם בתפר שבין "קריאת שמע על המיטה" לבין

    השינה, וביתר שאת בערבי שבתות ובמועדי ישראל, במיוחד אלו שבאים בצרורות כמו חגי תשרי.

     

    אפרופו השנה החדשה, אני מוכן להתחייב בשם הציבור הקדוש והרווק שאנחנו נקבל על עצמנו (בלי נדר, כמובן...) שנעשה מאמצים כדי שהשנה תהיו מרוצים, אם ירצה השם. אם זה לא יקרה, אל תכעסו עלינו ואל תלחצו. בכל זאת, כנראה שמה' יצא הדבר. וחוץ מזה, נראה שיש פה כמה בעיות לאומיות קצת יותר דחופות. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים