שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חילוני טוב הוא חילוני מסורתי
    "נקודת התורפה של החילוניות היא הניתוק מהדת, מהתרבות המשותפת של היהודים. הפיתרון נמצא אצל המסורתיים". ניפגש לקידוש וצפייה בליגת האלופות?

    מיהו חילוני? בחברה הישראלית נהוג לקטלג את מי שאינו דתי כ"חילוני". ההוגים הציונים הציגו דגם של חילוניות שמתרחק מהדת ככל הניתן, ולמעשה יצרו מגזר מנותק משורשיו - כך טוען ד"ר גדעון כ"ץ, שמציע דגם חלופי לחילוניות הישראלית - כזה שלא מתעלם מהמסורת הדתית, אלא מאמץ אותה לתוכו ואף עושה בה שימוש.

     

    עוד ביהדות:

     

    "הדבר המשותף לרוב אנשי הרוח זו ההכרה, או התחושה, שצורות חיים חילוניות פירושן נטישה של היהדות", טוען כ"ץ, שספרו "לעצם החילוניות" יצא כעת לאור (הוצ' יד בן-צבי). "היהדות, כמסורת דתית, היא לכאורה לא אופציה לחילונים. לעומת זאת, אני מנסה להראות שיש חילוניות שלא מוותרת על המסורת דתית, אלא מגמישה אותה. החיים החילונים זקוקים למסורת דתית, אבל מעוקרת".

     

    למה חילוני זקוק לדת?

     

    "אנשים זקוקים לשפה, תוכן וסמלים משותפים, והדת היא דרך משותפת להביע כמיהות ותקוות. אין עוד אמירה שיכולה לבטא את התחושה כמו האמירה של 'בעזרת ה'' או משהו דומה. חברה צריכה ביטויים עממיים רחבים שיבטאו תחושות, ואני לא מדבר רק על הדיוטות. גם אנשים משכילים ומטופחים במחשבתם, יש להם רגעים שבהם הם זקוקים להגיד בצורה פשוטה וחדה

    תקווה או כמיהה מסוימת, ואמירות מהסוג הזה הם לא ימצאו בפילוסופיה. הבעיה בארץ היא שהחילון נתן גט כריתות לכל זה".

     

    הגט שמתאר כ"ץ הרחיק, לטענתו, קבוצה חברתית שלמה מהמקום הטבעי שלה - וזו נקודת תורפה. "יש דברים שאי-אפשר לוותר עליהם לגמרי", הוא מבהיר, "בסופו של דבר, מה שמשותף לחבורת המהגרים היהודים, זו היהדות במובנים היהודיים שלה. יש לי במשפחה אנשים מעדות המזרח, ובכל פעם שהם שרים או מקדשים, אז ההגייה והלחנים שלהם שונים, אבל הסמלים היהודיים משותפים.

     

    "אנחנו יהודים בגלל המשמעות הדתית שיש למסורת, ועל החילונים נגזר לכאורה להתנזר ממנה, ולוותר לא רק על משהו מועיל, אלא גם על משהו משותף".

     

    הדרך השלישית

    הפתרון, לפי כ"ץ, כבר כאן. בחברה הישראלית קיימת קבוצה שלישית ומוכרת -המסורתיים. הם, לדעתו של כ"ץ, מגלמים את החילוניות הישראלית האידיאלית.

     

    "המסורתיות לדעתי היא אופציה מוצלחת, וזה מה שאני מציע", הוא אומר, "המסורתיות פורצת את הדיכוטומיה בין חילונים לדתיים. היא לא צריכה להיות מגזר שלישי, אלא אופציה פוריה לחילונים לשוב אל המסורת שלהם, כשהיא ממותנת ומתאימה לחיים חילונים. אני מציע דגם ששאוב מהפילוסופיה של שפינוזה, שטען שהחילוניות אינה השתחררות של היחיד ממסורת שקרית, אלא מושג פוליטי שבו נשאלת השאלה איך חברה יכולה לעצב את חייה בעזרת הפוליטיקה, ומה תפקידם של התכנים הרוחנים במסגרת הפוליטית. מדובר למעשה בשלטון חוק שבו יכולות להתקיים מסורות דתיות. והמסורות האלה נחוצות כדי לייצר הזדהות והכרה בסמכות החילונית של החוק, שמבטא למעשה את המסורת".

     

    אז איך עושים את זה? איך נשארים חילונים שיש להם מקום למסורת דתית?

     

    "צריך למתן את הדת", מסביר כ"ץ. "מספיק להפוך את הדת למשהו יותר רציונלי כדי שיוכל לשרת צורת חיים חילונית. צריך לבקש סיוע ממסורות דתיות לביסוס השלטון החילוני, למעשה מדובר בתהליך של חילון הדת. אבל לא כריתה של ראשו של האל".

     

    אתה בעצם מציע לחברה החילונית להשתנות. אתה רואה את החזון שלך מתממש במציאות?

     

    "אני לא משלה את עצמי שהספר ישנה את אורחות החברה הישראלית מקצה לקצה. אבל אני מקווה שהרעיון

    שאני מציע תהיה לו השפעה על החברה. אני לא ראשון שמדבר בזכות המסורתיות.

     

    "חולשתה של המסורתיות בכך שהיא נראית ערבוב של התנהגויות, אבל הספר שלי מציע פירוש למסורתיות ורוצה להראות שלמעשה זה משהו מסודר. אדם מסורתי מקיים בצורה סלקטיבית את המצוות. הוא מקיים אותן בלי רעד עצום מול אל נורא. הוא יכול ללכת לבית כנסת בשבת ולעשות קידוש, אבל אין לו רגשי אשם וחרדה, ולא חשש שיתבעו אותו על כך שהוא גם לא שומר כשרות. אני מקווה שהספר שלי יהפוך את המסורתיות לאופציה אטרקטיבית ובזו תהיה תרומתי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים