שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מפת הגרעין: כך פרושים המתקנים באיראן
    על רקע הדיון הציבורי הסוער בנוגע לתקיפה אפשרית באיראן, ynet מציג את כל מה שידוע על תוכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. אילו קשיים יעמדו בפני ישראל אם אכן תחליט לתקוף, ולמה זה לא יהיה פשוט כמו בעיראק?

    ניסוי בטיל בליסטי , אימון מטוסי חיל האוויר לתקיפה למרחקים ארוכים וגם - "תרחיש בלהות " שתרגל פיקוד העורף בדמות מאות טילים על גוש דן: אם להאמין להתרחשויות האחרונות, לדיווחים, לחרושת השמועות וגם לדבריהם של כמה מבכירי המדינה ומערכת הביטחון, הרי שישראל נערכת לתקיפה של מתקני הגרעין באיראן. אבל מה בדיוק תצטרך לעשות כדי לשים סוף או לפחות לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, ואילו קשיים ניצבים בפניה? ynet מציג את "בנק המטרות" הפוטנציאלי ברפובליקה האיסלאמית. 

     

    האיום האיראני - כותרות אחרונות ב-ynet

    איראן מזהירה גם את ארה"ב: "חשבו פעמיים"

    ביקורת על מערכת הביטחון: "יוצרים מהומה" 

    "נתניהו הורה לשב"כ לחקור ההדלפות על איראן"

    מדמים נפילת טילים: "פצועים" בתרגיל העורף

     

    בנק המטרות מבחינת מתקני הגרעין של איראן מורכב משני מאפיינים - המתקנים הידועים והמתקנים החשאיים. המתקנים הידועים נמצאים תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ומפורטים בדו"חות שהיא מפרסמת מדי עת על תוכנית הגרעין של איראן.

     

    למדו מהתקדים העיראקי. מתקני הגרעין מפוזרים בכל שטחה של איראן ()
    למדו מהתקדים העיראקי. מתקני הגרעין מפוזרים בכל שטחה של איראן

     

    לעומת זאת, ההערכה היא שקיימים עוד מתקנים סודיים שבהם מקדמת איראן את המסלול הצבאי והחשאי של תוכנית הגרעין שלה, שנועד לטענת מדינות המערב לאפשר לה לפתח ראש נפץ גרעיני שיורכב על טיל בליסטי, או מה שמכונה - "פצצת אטום". במילים אחרות: איראן נחשדת בבניית תוכנית גרעין למטרות צבאיות ולא אזרחיות, כפי שהיא טוענת זה זמן רב. 

     

    הולכים על אזרחי, חושבים צבאי

    המסלול המרכזי שבו צועדת איראן בדרך לפצצה הוא העשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות.

    איראן דוחה בתוקף את הטענות כי היא חותרת לפצצה. ואכן, מדובר במתקנים דו-שימושיים היכולים לשמש לפיתוח טכנולוגיה גרעינית אזרחית, אך גם להוביל את איראן לידע בפיתוח גרעין למטרות צבאיות. הכל תלוי בהחלטה של צמרת המשטר, שבראשו עומד המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי

     

    מה בעצם דרוש כדי להפיק חומר בקיע לפצצה? ראשית, יש לכרות אורניום, מחצב שנמצא בטבע, אותו משיגה איראן בשטחה וגם מייבאת ממדינות אחרות. בתהליך פשוט למדי הופכים את המחצב למה שמכונה "עוגה צהובה" - אורניום גולמי.

      

    גרעין איראני למטרות צבאיות? פצצת האטום על הירושימה ב-1945 (צילום: AP) (צילום: AP)
    גרעין איראני למטרות צבאיות? פצצת האטום על הירושימה ב-1945(צילום: AP)

     

    לאחר מכן, הופכים את האורניום לגז הנקרא אורניום הקספלואוריד (UF6) שאותו מזינים למערך של צנטריפוגות המחוברות זו לזו (קסקדה), בניסיון להעלות את ריכוז האורניום.

     

    מספר האימה - 90 אחוזים

    ככל הידוע, האיראנים הצליחו להעשיר כמות אורניום ברמה נמוכה של 4 עד 20 אחוזים, אולם החשש הוא שיש בידיהם את הידע והאמצעים להמשיך להעשיר אותו לרמה גבוהה יותר (90 אחוזים), הרמה הדרושה לייצור פצצת אטום.

     

    ככל שחולף הזמן, הניסויים במתקנים התת-קרקעיים נמשכים והאיראנים מנסים להתגבר על תקלות וקשיים בדרך להשגת הידע להעשיר אורניום לרמות המסוכנות. 

     

    אופרה אחרת לגמרי באיראן? הפצצת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981

     

    השלב האחרון בדרך לפצצה הוא גם המסובך ביותר - הרכבת האורניום המועשר למנגנון שאותו אפשר להרכיב על ראש קרב של טיל בליסטי. מדינות המערב חוששות שהרפובליקה האיסלאמית פועלת במרץ להשלים את המלאכה הזו במקביל לפיתוח טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח, שעליהם יורכב ראש הקרב הגרעיני הזה.

      

    כלקח מהפצצת הכור העיראקי באוסיראק ב-1981 ("מבצע אופרה"), פיזרו האיראנים את מתקני הגרעין שלהם ברחבי המדינה ודאגו שהם יהיו תת-קרקעיים ומבוצרים. העבודה במתקנים האלה נעשית במקביל ופיזורם על פני שטחה הגדול של המדינה נועד להקשות על השמדתם בידי תוקפים.

     

    נתנז - "הלב של תוכנית הגרעין"

    המתקן להעשרת אורניום בנתנז הוא "הלב" של תוכנית הגרעין האיראנית. במתקן ההעשרה המרכזי במדינה פועלות 9,000 צנטריפוגות ב"קסקדות" (מערכים) של 164 צנטריפוגות בכל אחת.

     

    9,000 צנטריפוגות במתקן המרכזי להעשרת אורניום. אחמדינג'אד בביקור (צילום: AP) (צילום: AP)
    9,000 צנטריפוגות במתקן המרכזי להעשרת אורניום. אחמדינג'אד בביקור(צילום: AP)

     

    האתר התת-קרקעי מבוצר בבטון מזוין, ומוגן באמצעות סוללות טילי נ"מ, על מנת להקשות על תקיפתו מהאוויר. באולמות הרבים שנמצאים במתקן הזה פרושות אלפי הצנטריפוגות במערכים ונערכים בהן ניסויים במטרה להעשיר אורניום בכמות כזאת שתספיק לייצר פצצת אטום. 

     

    פורדו - מתקן בצלע הר

    פורדו הוא מתקן להעשרת אורניום בעיר קום שנחשף ב-2009. המתקן נכרה בצלע הר בבסיס של משמרות המהפכה האיראניים ליד העיר הקדושה לשיעים.

     

    כור גרעיני בתוך בסיס של משמרות המהפכה. מתקן פורדו בעיר קום (צילום: AP) (צילום: AP)
    כור גרעיני בתוך בסיס של משמרות המהפכה. מתקן פורדו בעיר קום(צילום: AP)

     

    מערך ראשוני של 164 צנטריפוגות הותקן במקום והאיראנים הבטיחו לאחרונה כי ישלשו את הכמות ויתקינו עוד צנטריפוגות במטרה להעשיר במתקן זה אורניום לרמה של 20 אחוזים. המתקן אמור להכיל בתפוסה מלאה לפחות 3,000 צנטריפוגות.

     

    איספהאן - כאן אופים את "העוגה הצהובה"

    המתקן להמרת אורניום באיספהאן הוא מתקן קריטי למעגל ייצור הגרעין באיראן, שבו ממירים את האורניום הגולמי המכונה "העוגה הצהובה" לגז UF6.

     

    ממירים את האורניום הגולמי לגז UF6. המתקן באיספהאן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    ממירים את האורניום הגולמי לגז UF6. המתקן באיספהאן(צילום: רויטרס)

     

    משם מועבר הגז למתקנים בנתנז ובקום אל מערכי הצנטריפוגות הפרושות בהם. במתקן באיספהאן מאוחסן גם המאגר של "העוגה הצהובה" שברשות איראן.

     

    בושהר - כור "כשר למהדרין"?

    הכור הגרעיני בבושהר הוא המתקן הגרעיני המפורסם ביותר של איראן הנמצא בדרום המדינה, לחופי המפרץ הפרסי. מדובר בכור להפקת חשמל הפועל תחת פיקוח סבא"א וטכנאים רוסיים. הכור נבנה בשיתוף עם רוסיה ובחודשים האחרונים חובר לרשת החשמל והחל להפיק עד 40 אחוזים מההספק המירבי שלו - 1,000 מגה-וואט.

     

    הכור המפורסם ביותר נבנה בסיוע רוסי. בושהר (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    הכור המפורסם ביותר נבנה בסיוע רוסי. בושהר(צילום: AFP)

     

    בהתאם להסכם עם מוסקבה, מוטות הדלק המשומשים מועברים לעיבוד מחדש ברוסיה, זאת מחשש שאיראן תעשה שימוש בפלוטוניום, יסוד כימי מתכתי רדיואקטיבי שיכול להוות חומר בקיע לייצור פצצת אטום. למרות שמדובר בכור אזרחי "כשר", החשש במערב הוא שעצם הפעלתו נותנת לאיראן ידע רב וניסיון בתחום הגרעיני. חשש נוסף הוא שאם טהרן תחליט להפר את החוזה עם רוסיה, הכור עשוי לסייע בייצור פלוטוניום.

     

    טהרן - פיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא

    כור המחקר בטהרן הוא כור קטן למטרות מחקר שנבנה בשנת 1967 בסיוע אמריקני. הוא הושבת אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979, ונפתח מחדש בעזרת ארגנטינה. הוא משמש להכשרת מדענים וממוקם קרוב יחסית למרכזי אוכלוסייה.

     

    ארה"ב בנתה את הכור בבירה ליד ריכוזי אוכלוסייה. הפגנה בטהרן (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    ארה"ב בנתה את הכור בבירה ליד ריכוזי אוכלוסייה. הפגנה בטהרן(צילום: EPA)

     

    לטענת האיראנים, הניסויים שהם עורכים בו נועדו לסייע בפיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא כמו מחלת הסרטן. הכור מופעל בעזרת דלק גרעיני המכיל אורניום מועשר ברמה של 20%, הרמה הכי גבוהה של אורניום מועשר ברמה נמוכה.

     

    אראק - 2 פצצות אטום בשנה

    בשונה מהמסלול להעשרת אורניום, באיראן מנסים לייצר בכור "מים כבדים" באראק פלוטוניום בקיע.

     

    מוכנים להתנגדות האיראנית? צפו באימון מטוסי חיל האוויר באיטליה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הכור צפוי להפוך למבצעי ב-2013. הוא אמור להפיק 40 מגה-ואט חשמל ו-9 קילוגרמים פלוטוניום בשנה, המספיקים לייצור שתי פצצות בשנה.  

     

    ג'צין - כורים אורניום על חוף המפרץ הפרסי

    ג'צין הוא מכרה אורניום על חוף המפרץ הפרסי, הנמצא בסמוך לעיר הנמל בנדר-עבאס. ניתן להפיק ממנו עד 21 טונות אורניום בשנה.

      

    תרגלו "תרחיש בלהות". תרגיל פיקוד העורף בבי"ח וולפסון בחולון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    תרגלו "תרחיש בלהות". תרגיל פיקוד העורף בבי"ח וולפסון בחולון(צילום: מוטי קמחי)

     

    סקאנד וארדקאן - עשרות טונות של אורניום בשנה

    סקאנד הוא מכרה אורניום במחוז יאזד, שממנו ניתן להפיק עד 50 טונות בשנה. ארדקאן הוא כור לייצור "עוגה צהובה", בו מעובד האורניום שמגיע מסקאנד. כור זה יכול לייצר 50 טונות אורניום בשנה, בדומה ליכולת הפקת המכרה.

      

    על פי הדו"ח האחרון של סבא"א, מאז 2007 הצליחה איראן הצליחה לייצר יותר מ-4.5 טונות של אורניום מועשר ברמה נמוכה. במערב מזהירים כי כל שנותר הוא שההנהגה האיראנית תקבל החלטה "לשבור את הכלים" ותעשיר את כמות הזו לרמה גבוהה יותר, שיכולה להספיק לייצור פצצה בתוך זמן שלפי הערכות יכול לקחת בין שנה למספר שנים ספורות.

     

    בשבוע הבא צפויה סבא"א לפרסם דו"ח נוסף על תוכנית הגרעין של איראן, ולפי הערכות היא תחשוף "מימדים צבאיים" בתוכנית הגרעין, שיביאו להגברת הלחץ על טהרן ועשויים להוביל להחרפת הסנקציות נגדה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתגברים על התקלות ומעשירים את הידע. המתקן באיספהאן
    צילום: רויטרס
    "גרעין לייצור חשמל". אחמדינג'אד
    צילום: רויטרס
    רק הוא יחליט אם הולכים על פצצת אטום. חמינאי
    צילום: רויטרס
    יודע לקראת מה הוא הולך? נתניהו
    צילום: גיל יוחנן
    לחץ לתקיפת מתקני הגרעין. ברק
    צילום: גיל יוחנן
    מתקנים מפוזרים, תת-קרקעיים ומבוצרים. טכנאי בבושהר
    צילום: רויטרס
    העורף הישראלי מוכן למתקפת טילים? תרגיל פיקוד העורף
    צילום: אלי אלגרט
    מומלצים