שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    20% סובלים מדיכאון בחייהם: איך מזהים ומטפלים?

    תסמיני דיכאון עלולים להופיע אצל כל אחד מאיתנו, אך לעתים מדובר במצב הפוגע בתפקוד ומחייב פנייה לטיפול. מה מאפיין חשיבה דיכאונית, האם מומלץ לקחת תרופות ואיך מציעה הפסיכולוגיה לפתור את הבעיה?

    כ-20% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם מסוג דיכאון כלשהו. על הנזק הנפשי, החברתי והכלכלי הנלווה לעניין כמעט מיותר להרחיב - על פי ההערכות מדובר באובדן של מיליוני ימי עבודה בשנה בכל מדינה מערבית. חלק מסוגי הדיכאון מאופיינים רק בסימפטומים דיכאוניים, וחלקם בתנודה בין מצב רוח מרומם (מאני) וסימפטומים דיכאוניים.

     

    לדיכאון סימפטומים רגשיים, חשיבתיים, תפקודיים וגופניים, המופיעים בתמהיל שונה אצל הסובלים מההפרעה. אפיוני החשיבה הדיכאונית עלולים להופיע בעצמות שונות בכל אחד מסוגי הדיכאון.

     

    קראו עוד על תסמיני דיכאון:

     

    התסמינים מאפיינים גם אנשים שאינם עונים לקריטריונים לאבחון דיכאון כהפרעה, אך כאלה הנוטים להתאפיין במצב רוח שלילי, פסימי ומיואש הפוגע באיכות חייהם. היכרות עם אפיוני החשיבה הדיכאונית יכולה לאפשר אבחון של אנשים אלו ועבודה ממוקדת לקראת שינוי.

     

    מתי חייבים לפנות לטיפול?

    קריטי לפנות לאבחון ולטיפול כאשר הירידה במצב רוח ובתפקוד מלווה בתחושת חסר טעם לחיים, חוסר ערך והיעדר סיכוי ואיום אובדני.

     

    מצב סיכון קיים כאשר הירידה במצב הרוח מופיעה לאחר אובדן קשה, כמו מוות של אדם קרוב, או משבר אישי כמו גירושים או פיטורים.

     

    הפנייה דחופה במיוחד כאשר נצפות תגובות אגרסיביות או הסתגרות.

     

    כל שינוי דרסטי במצב רוח, בתפקוד ותחושת הערך העצמי מחייב התייעצות.

     

    זיהוי חשיבה דיכאונית

    תיאוריית הייחוס מציעה כי לכל אירוע בחיים ניתן לתת הסבר על פני שלושה ממדים: 

    • האם הגורם לאירוע הוא פנימי ובשליטת האדם, או חיצוני וללא שליטתו?
    • האם האירוע מייצג מצב נתון וקבוע, או מצב נקודתי ומשתנה?
    • האם האירוע מייצג אפיון גלובלי המשותף לעוד מצבי חיים רבים, או אופייני לתחום מסוים וספציפי?

     

    הפסיכולוג הקוגניטיבי מרטין זליגמן פיתח מודל המסביר דפוסי חשיבה של אנשים הסובלים מדיכאון ומתווה את הטיפול בהם. לטענתו, הסובלים מדיכאון נוטים לייחס מאורעות שליליים לגורמים פנימיים (כלומר, תלויים באותו אדם), יציבים (קיימים תמיד ולא ישתנו) וגלובליים (תקפים בכל תחומי החיים).

     

    למשל, ניתן לנתח כיצד אדם מסביר את העובדה שנכשל בבחינה או פוטר מהעבודה, ולבחון אם הוא מעריך שהאירוע נגרם בגללו או בשל סיבות חיצוניות. האם הוא רואה את האירוע כמשהו שקורה לו לעתים קרונות או כעניין חד-פעמי? האם בעיניו האירוע אופייני לתחומים נוספים בחייו או רק ללימודים ולעבודה?

     

    במהלך הטיפול יש ניסיון ללמד את הסובלים מדיכאון לבחון את החיים באופן גמיש יותר, ולראות כי לעתים מצבים שליליים נובעים גם מסיבות חיצוניות, הם עשויים להיות נקודתיים בלבד וקשורים לתחום ספציפי ולא לכל תחומי החיים.

     

    זוכרים בעיקר את השלילי

    גם הפסיכולוג הקוגניטיבי המוביל אהרון בק הציע כי תפיסה שלילית ביחס לעצמי, לעולם ולעתיד (מה שמכונה "הטריאדה הקוגניטיבית") היא שאחראית לחשיבה הדיכאונית:

     

    • ביחס לעצמי - האדם נוטה לייחס כל אירוע שלילי להיותו פגום וחסר ערך.

     

    • ביחס לעולם - תפיסת העולם כמאיים ומלא במכשולים שלא ניתן להתגבר עליהם.

     

    • ביחס לעתיד - הנחה כי המצב השלילי נצחי ובלתי ניתן לשינוי.

     

    בק טוען כי הדבר מוביל לכמה עיוותי חשיבה אצל הסובלים מדיכאון, ביניהם:

     

    חשיבה דיכוטומית - החוויה והמציאות נתפסים במושגים מקוטבים של שחור או לבן: "אני אפס, הכי גרוע שיש, עובדה - אני לא עובד מצטיין".

     

    קטסטרופליזציה - תפיסת ההתרחשות השלילית הפוטנציאלית כמציאות מוחלטת, ללא קשר להסתברות האמיתית להתרחשותה: "כל רגע בעבודה אני יודע שיכולים לפטר אותי, מחכה שזה יגיע ומחפש סימנים לכך".

     

    הכללת יתר - "היום לא הצלחתי במבחן, כי כל החיים קשים מאוד ואני לא מוצלח".

     

    החשיבה הסלקטיבית מאופיינת גם בקליטה סלקטיבית של אירועי החיים: אירועים חיוביים נקלטים פחות מאירועים שליליים, ואפיונים חיוביים נחווים הרבה פחות מהשליליים. למשל, האדם יזכור בעיקר אירוע אחד שלילי שקרה השבוע, ולא יציין בפני עצמו את האירועים החיוביים.

      

    טיפול נפשי בדיכאון יעיל כשהוא מובנה וממוקד במטרה (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    טיפול נפשי בדיכאון יעיל כשהוא מובנה וממוקד במטרה(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

      

    איך מטפלים בדיכאון?

    קיימות מספר שיטות לטיפול בדיכאון, שכולן הוכיחו כיעילות משמעותית בטיפול בו:

     

    • הגישה ההתנהגותית מנסה לשנות דפוסי התנהגות המגבירים את הדיכאון.

     

    • הגישה הפסיכודינמית מנסה להבין את הסיבות לדיכאון ולעבד את הכאב הנפשי, מה שמאפשר שינוי באופן שבו האדם חווה את עצמו ואת חייו.

     

    • הגישה המערכתית מנחה את סביבתו של האדם לייצר שינויים שיביאו להפחתה בדיכאון.

     

    • הגישה הבין-אישית מעניקה כלי התמודדות ליחסים בין-אישיים ולמצבים חברתיים, ומסייעת לחיבור של האדם הן אל הרקמה החברתית והן לחווייתו העצמית.

     

    מחקרים מראים כי טיפול נפשי בדיכאון יעיל כשהוא מובנה וממוקד במטרה, וכי שילוב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי מוביל לתוצאות הטובות ביותר.

     

    בכל מצב שבו הדיכאון פוגע פגיעה משמעותית בתפקוד, כשקיימת ירידה במצב הרוח או בולטת חשיבה שלילית, חשוב להתייעץ לגבי טיפול תרופתי. כיום קיימים טיפולים תרופתיים יעילים במיוחד לדיכאון.

     

    הטיפול התרופתי יכול להינתן על ידי פסיכיאטר או רופא משפחה, והשילוב האופטימלי הוא של טיפול נפשי עם תרופתי. תרופות רבות מובילות לשינוי ברור, וחשוב שלא להימנע מהן בשל החשש מסטיגמה כזו או אחרת הכרוכה בטיפול. 

     

    בין הגישות בולטת הגישה הקוגניטיבית, העוסקת בשינוי החשיבה הדיכאונית ומציעה כלי טיפול שימושיים ויעילים במיוחד. המחקר והטיפול הקוגניטיביים בתחום הדיכאון עוסקים באיתור דפוסי החשיבה האופייניים לסובלים מדיכאון. הטיפול מבוסס על מאמץ שיטתי ואקטיבי לשינוי דפוסים אלו, ומוכיח יעילות רבה.

     

    היכרות עם דפוסי החשיבה הדיכאונית וחתירה לשינוי שלהם יכולים להועיל גם למי שאינו סובל מדיכאון אך מאופיין בראייה פסימית של החיים, ובכלל לכל אחד מאיתנו, לקבוצות שבהן אנו חברים ולחברה כולה בתקופות של משבר ושל קושי.

     

    הטיפול הקוגניטיבי המתמקד בשינוי חשיבתי מהווה את אחת משיטות הטיפול הבולטות והיעילות לטיפול בדיכאון. הוא מובנה ושיטתי ומתמקד באבחון דפוסי החשיבה הדיכאונית, יצירת מודעות אליהם ועבודה אקטיבית לשינוי שלהם תוך אימון מתמשך.

     

    השימוש בכלים שמציע הטיפול הקוגניטיבי לשינוי החשיבה הדיכאונית יכול לסייע לכולנו להפחית את רמת המצוקה בחיינו, להגביר את מידת ההנאה ולהגיע למימוש עצמי.

     

    הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, תופיע בכנס התמודדות עם מצבי דיכאון ב-30 בנובמבר בסינמטק בת"א

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצב סיכון קיים כאשר הירידה במצב הרוח מופיעה לאחר אובדן קשה
    צילום: shutterstock
    כל שינוי דרסטי מחייב התייעצות. ד"ר שרון זיו-ביימן
    צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים