שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מתי הפך פנחס למודל לחיקוי?

    הדתיים והחרדים צועקים על כך שמקרי אלימות בחברה החילונית לא זוכים לכותרות, אך שוכחים שאצל רבים משומרי המצוות שמור בלב מקום קטן לפנחס הכהן - ולכל הפורעים הקטנים שחושבים שהם מחקים אותו - ולוקחים את החוק לידיים

    החרדים והמתנחלים צודקים לגמרי כשהם אומרים שהסיקור התקשורתי של הדרת נשים ותג מחיר הוא מוגזם בהשוואה לסיקור של אלימות מתודלקת באלכוהול במועדונים "של חילונים", או את האלימות העצומה במגזר הערבי.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    אלא שגם הסרוגים וגם החרדים משקרים לעצמם. בניגוד לתקשורת שמביעה זעזוע מרוב העבריינים ולא רואה בהם מודל לחיקוי, בקרב רבים מקרב שומרי המצוות שמור בלב מקום קטן וחם לפנחס הכהן, ולכל הפורעים הקטנים שחושבים שהם מחקים אותו.

     

    תזכורת קטנה: בספר "במדבר" מסופר כי זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, קיים יחסי אישות עם אשה נוכרית משבט מדיין, לעיני כל העם, דבר שגרם לבורא העולם לשלח ביהודים מגיפה קטלנית. כפי שנאמר בתורה, מי שהציל את המצב הוא פנחס, נכדו של אהרון הכהן, שבעזרת חנית שיפד למוות את צמד הנואפים - דבר שגרם לבורא העולם להעניק לו ולזרעו "כהונת עולם".

     

    פרשני המקרא לאורך הדורות הסבירו כי העובדה שהרבנים באותה תקופה לא פסקו להרוג את הנואפים, ופנחס לא טרח לבקש היתר הלכתי למעשיו ממשה רבנו, נובעת בין היתר מהכלל ההלכתי "הלכה ואין מורין כן". כלומר, יש מקרים שבהם הרב רוצה אבל לא יכול לפרסם פסק הלכה המעודד אקט אלים. במקרים אלו, רוח היהדות מצפה שיקום אדם אמיץ שלא יחכה לפסק דין רבני, או אפילו יתעלם מההלכה היבשה, ויבצע פעולה אלימה.

     

    זו בדיוק הסיבה שיגאל עמיר לא באמת היה צריך רב שיפסוק כי חל "דין רודף" על ראש הממשלה יצחק רבין. זו בדיוק הסיבה שבגללה תושבים בהתנחלות הר ברכה לא ממש התרשמו מפסק הלכה של הרב אליעזר מלמד והבהירו שהם לא רוצים שביישוב שלהם יגורו נוצרים, וזו בדיוק הסיבה שבגללה חרדים-קיצונים ימשיכו לפגוע בנשים ובוודאי שהם לא יתרגשו מגינוי אמורפי של הרב עובדיה יוסף או של כל רב אחר.

     

    אין מקום לפנחס בישראל

    הטעות של מנהיגי הציבור הדתי והחרדי היא שבמשך שנים הם לא לימדו את פרשת פנחס עם חיוך וקריצה, ולא הבהירו כי הכללים לפיהם חיו בתקופת

    המדבר, לא יכולים להיות תקפים במדינה שבה יש רשות מחוקקת, רשות שופטת ורשות מבצעת. הרבנים חייבים להבהיר כי המקרה של פנחס היה אירוע חד-פעמי שאסור לו לחזור על עצמו, וכי דין פנחס כדין "בן סורר ומורה" (ילד שגונב וצורך כמויות מופרזות של מזון ויין, ואשר על פי התורה חובה לשפוט אותו ולהוציאו להורג, בשל החשש שייגדל ויהפוך למסוכן לחברה).

     

    במשך שנים הרבנים הסבירו כי לצו הלכתי של "בן סורר ומורה" אין שום נגיעה לחיינו, ובשום אופן אין לממש אותו, וזו הסיבה שיגאל עמיר, יונה אברושמי ודומיהם, לא חיסלו בתל אביב ילדים עם משקל יתר וחיבה לגניבה מחנויות, אבל כן רצחו אנשים שהיו שמאלנים מדי לדעתם. הגיע הזמן שהרבנים הדתיים והחרדים ישנו את הצורה שבה הם מלמדים את "פרשת פנחס" ויפסיקו לעודד בקריצה את הקנאים והקיצונים.

     

    • יצחק טסלר הוא עורך ברשת "ידיעות תקשורת"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תג מחיר. פוטרים בקריצה
    צילום: גיל יוחנן
    נעמה מרגוליס. תנו לה ללכת לכיתה בשקט
    צילום: אוהד צויגנברג
    יצחק טסלר
    מומלצים