שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מה צריך להתרחש כדי שהחרדים יתגייסו?

    על המדינה לסבסד את העילויים הנבחרים, ולהקים מנגנון של שירות לאומי. הצבא צריך להרחיק את החיילות ברדיוס של אלפיים אמה, ולקבל החלטות מבצעיות על ידי נבואה. באקדמיה ובציבור החרדי שוברים את הראש. בהצלחה לכולם

    הרבה יותר משהוא עניין דתי, הפטור הכמעט-גורף לחרדים משירות צבאי הוא בעיקר נורמה חברתית – וגם בציבור החרדי מודים בכך. מה שהחל בכמה מאות בודדות של תלמידי ישיבה שנהנים מהמעמד המיוחד של "תורתו אומנותו", תפח למימדים של עשרות-אלפים. במצב שנוצר, חרדי המתגייס לצבא - בין אם עסק לפני כן בתורה, ובין אם לא - מוציא את עצמו מהכלל.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    חוקר החברה החרדית פרופ' מנחם פרידמן (מאוניברסיטת בר אילן), מסביר כי "ברגע שנוצרה חברת הלומדים זה יצר אידיאל גבוה, ומי שהוא לא כזה הוא בעצם לא בסדר. מי שלא הולך לישיבה הוא כנראה אידיוט, כי אם הוא יודע לקרוא - שיילך ללמוד. במקביל, היה פיצול תרבות-חברתי בין העולם החרדי לכל מה ששונה ממנו, וההתמסרות ללימוד תורה הפכה להגנה מפני החברה החילונית. כך נוצר מצב שלא רק העילויים שנפשם חשקה בתורה לא התגייסו".

     

    הרב בלוי: "זו הרי בדיחה שרוצים אותנו בצבא. הם יחזיקו עשרות-אלפי חיילים כאלה?" (צילום: עופר עמרם ) (צילום: עופר עמרם )
    הרב בלוי: "זו הרי בדיחה שרוצים אותנו בצבא. הם יחזיקו עשרות-אלפי חיילים כאלה?"(צילום: עופר עמרם )

     

    על פי פרופ' פרידמן, התופעה התעצמה עוד והפכה ל"בלתי מבוקרת" נוכח הגידול הטבעי בחברה החרדית, ולאחר שחלק מהציבור הספרדי אימץ נורמות דומות.

     

    "עכשיו זו כבר בעיה רצינית מאוד, שהיא לא רק צבאית – אלא גם כלכלית ממדרגה ראשונה", פרידמן אומר. "זה מצב שלא יכול להימשך. נתנו לזה לצמוח מעבר לכל דמיון. זו תקלה קשה מאוד בהיסטוריה היהודית. אם מדינת ישראל חפצת חיים מבחינה כלכלית ומבחינת היחסים הפנימיים בתוכה, אז זה לא יכול להמשיך לעבוד".

     

    הפתרון: איכות על חשבון הכמות

    פרופ' פרידמן טוען כי מלכתחילה התריע על כך ש"חוק טל" ייכשל ויבוטל, משום שאין בו מספיק "גזרים" למתגייסים,

    וגם לא די "מקלות" לאלה שמשיכים להימנע מכך. גם השיטה הכוחנית לא תשיג את המטרה: "לא ראוי ואי אפשר לגייס לצבא בכוח, ובטח שלא ציבור מאורגן שהנימוקים לאי התגייסותו מגובים על ידי הדת. אתה לא יכול לגרור את הרבנים לבית המשפט".

     

    הפיתרון שמציע פרידמן: המדינה תמשיך לסבסד את מוסדות התורה ולתמוך בלומדים, אך עם בקרה – "כמו באוניברסיטה", מתוך מטרה להצמיח "מנהיגים למדנים" בעם היהודי. מספרם יהיה מוגבל, הם יתקבלו באמצעות מנגנון בחינות, וכך תיווצר תחרותיות ותינתן הזדמנות שווה לכולם. "מי שיוותר בחוץ יוכל גם הוא ללמוד, אך לא יזכה לפטור מחובותיו האזרחיות. במקביל, המדינה תעודד את הציבור החרדי לשירות לאומי משמעותי".

     

    האם החרדים יסכימו? "הפוליטיקאים שלהם לא, כי הם שואבים את כוחם מהחברה החלשה שזקוקה לעזרתם, אבל זה לא תלוי בהסכמתם. נותנים להם אופציה מצוינת שתורמת גם לעם היהודי, וגם ללימוד התורה".

     

    לא הקצנה, התגוננות

    יו"ר "משמרת החינוך והקודש", הרב מרדכי בלוי, מסביר בשתי דרכים את הנורמה החרדית להימנע מגיוס לצה"ל: תגובת-נגד ל"פריצות העולם החילוני" שמחוץ לישיבה, באופן כללי - וחוסר התאמה מספקת של המסגרות הצבאיות לציבור החרדי.

     

    "פעם, בעיירה, בכל הגלויות, יהודי היה יכול ללמוד תורה ולעבוד, ולהישאר חרדי שלם", הוא אומר. "אבל היום זה לא שייך. ככל שהרחוב הפך ליותר מערבי, ליברלי ופתוח, ועם כל פיתוחי הטכנולוגיה, היהודי החרדי הבין שהוא צריך לסגור את עצמו כדי להישאר כזה. אומרים שאנחנו מקצינים כל הזמן, אבל זה לא נכון. זו פשוט התגוננות.

     

    "ישיבה היא מקום של לימוד והתעלות בתורה, אבל גם של הסתגרות מכל מה שבחוץ. קוד ההתנהגות שלנו הוא כזה, והיום בלי שבחור יהיה ספון בעולמה של תורה, שמגנה עליו מכל מה שבחוץ - הוא פשוט לא יהיה חרדי, כמו שאתה לא יכול לגדל פרחים בלי חממה".

     

    הרב בלוי מסביר כי "היציאה מהחממה" מתחילה זמן מה לאחר הנישואים – אז כל אחד מחליט האם להקדיש את חייו ללימוד תורה מתוך הסתפקות במועט, או לפנות לעיסוקים של פרנסה.

     

    הצבא לא מתאים להם

    בניגוד לפרופ' פרידמן, בלוי סבור כמחנך חרדי, שהנורמה החברתית המתבדלת לא עתידה להשתנות, משום שהעולם צועד בכיוון ליברלי יותר ויותר. לכן השינוי בשטח, אם יהיה, יבוא רק על ידי התאמת המסגרות שמחוץ לישיבה לאורח החיים החרדי – דבר שאינו נראה כרגע באופק הצה"לי.

     

    לדבריו, בצבא הדבר בעייתי עוד יותר משום שהוא מקבל מעין "בעלות" על חייליו ופועל מתוך חוקים ופקודות חילוניים

    ולא על פי תורת ישראל – דבר שהציבור החרדי אינו יכול לקבל. "אתה רואה שישיבות ההסדר כל הזמן בדילמה למי לשמוע – לרב או למפקד". בעיה נוספת היא קבלת החלטות הרות גורל הנוגעות, בין היתר, גם לחיי אדם על ידי פוליטיקאים ומצביאים, ולא על פי נבואה, כפי שמחייבת התורה.

     

    "אם תהיה 'הדרת נשים', כמו שאתם קוראים לזה, גם בצבא, והחייל החרדי לא יראה חיילת גם לא במרחק של אלפיים אמה - אולי יש סיכוי שאברכים נשואים יוכלו לשרת בו. אבל אנחנו רואים שזה לא מצליח. אפילו במסגרות החרדיות שכבר ניסו להקים היו בעיות, והרב נאלץ להתפטר. זו הרי בדיחה שרוצים אותנו בצבא. הם יחזיקו עשרות-אלפי חיילים כאלה?"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הפוליטיקאים יתקעו מקלות בגלגלים?
    צילום: צביקה טישלר
    "אנחנו חייבים להסתגר". הרב מרדכי בלוי
    מומלצים