שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תקדים: זוג לסביות הוכרו כאמהות לילד משותף

    אף על פי שביציתה של אחת הושתלה ברחמה של בת זוגה, משרד הפנים הכיר רק באימהותה של היולדת. בית המשפט פסק: גם תורמת הביצית היא אמו של הילד, אין צורך באימוץ. בינתיים הפסיק משרד הבריאות לאשר הליכי הפרייה שכזו בין בנות זוג

    תקדים משפטי: בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן קיבל אתמול (יום א') תובענה לאימהות שהגישו בנות זוג לאחר שהביאו לעולם ילד משותף.

     

    בנות הזוג השיגו בשנת 2006 אישור לביצוע הליך רפואי, שבו ביצית שנשאבה מאחת מהן והופרתה בזרע תורם, הושתלה ברחמה של השנייה. בשנת 2007 נולד בנן הבכור, אך משרד הפנים רשם רק את האם היולדת כאמו. המדינה סירבה לרשום את האם שתרמה את הביצית כאם נוספת ודרשה ממנה לפתוח בהליך לאימוץ בנה.

     

    חדשות ורודות נוספות מרחבי העולם:

    הפרלמנט בצרפת אמר "לא" לנישואים חד-מיניים

    בקשה לדרכון בריטי: הורה 1 ו-2 במקום אמא ואבא

    ארה"ב: מספר הזוגות הגאים זינק ב-80% בעשור 


    בנות הזוג לא הסכימו לעשות כן, ופתחו בהליך משפטי תקדימי שעיקרו תובענה לאימהות, המקבילה לתובענה לאבהות. האם הנתרמת, שנשאה את ההריון, הגישה יחד עם הבן תובענה שבה עתרה להכיר באימהותה של תורמת הביצית, שכמובן הסכימה לכך.

     

    לטענת בנות הזוג, אם האם התורמת הייתה גבר והייתה מוגשת נגדו תובענה לאבהות בנסיבות דומות - התובענה הייתה מתקבלת. הן קבלו כי אם לא יקבלו את התובענה לאימהות, תהיה בכך אפליה אסורה על רקע מגדרי. 

     

    טובת הילד: לא באימוץ

    בפסק הדין כתבה השופטת עליסה מילר: "לדעתי הכרה בתורמת הביצית כאם משפטית נוספת של הקטין חיונית וחיובית, ויש בה כדי לפתור מקרה נקודתי קשה שנוצר בנסיבות מיוחדות".

     

    השופטת הסבירה: "הכרה באם הגנטית כאם משפטית נוספת מתיישבת לפחות עם חלק מדעות הפוסקים ההלכתיים. כיום הדעה הרווחת בהלכה היא שבעלת הביצית היא האם".

     

    לטענתה, "פתרון זה יאפשר לאם התורמת לממש את זכותה להורות - זכות יסוד הנתפסת כזכות טבעית, ככזו הנובעת מהאנושיות שלנו, ואת הזכות החשובה למימוש אישי והגשמה עצמית".

     

    בפסק הדין נכתב: "האינטרס של הקטין הוא להכרה משפטית בהורותה של האם ודווקא לא באמצעות צו אימוץ, הכרה באמצעות אימוץ אין בה כדי להקנות לקטין את כל הזכויות שיכול לקבל מעצם היותו בנה הרשום של האם הגנטית".

     

    עוד הוסיפה, כי "מבחינת ההיבט של טובת הילד זהו פתרון פרגמטי, צודק, ראוי ורצוי. פתרון זה יעגן את יחסי ההורות והקרבה השוררים והקיימים ביניהם ממילא". 

     

    הישג משפטי (אילוסטרציה) (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הישג משפטי (אילוסטרציה)(צילום: רויטרס)

     

    השופטת קבעה שהכרה באמהותה של האם הגנטית, תתקבל לאחר שעובדת סוציאלית תוודא שאכן מדובר בטובת הילד. בכך בית המשפט שאל את המנגנון הקיים מחוק הפונדקאות.

     

    עו"ד נעמה צורף הלוי, מומחית לדיני פריון והולדה שייצגה את בנות הזוג, אמרה ל-ynet: "פסק הדין החשוב התקבל אצלנו בהפתעה גדולה. בדיון הראשון בתובענה שנערך לפני שלוש שנים, בית המשפט עמד לדחות את התובענה על הסף". היא סיפרה: "יצאנו לדרך ארוכה שכללה עבודת מחקר מעמיקה הן בדין הישראלי, בהלכה היהודית והן בדין המשווה, לגבי המצב החוקי הקיים בעולם".

     

    היא הביעה קורת רוח מהפסיקה: "פסק הדין מצמצם ולו במעט את הפער שנוצר בישראל בין טכנולוגיות הפריון המתקדמות לבין המצב החוקי החסר. חוק תרומת ביצית החדש ששואף לפתור את הלאקונה, אינו חף מבעיות וזוגות הזקוקים לעזרתו נדרשים לסיוע משפטי כדי לממש אותו".

     

    לדברי עורכת הדין, עוד חמישה מקרים דומים קיימים בארץ: אותם מקרים שבהם ביציתה של בת זוג אחת הופרתה והושתלה ברחמה של השנייה, שילדה תינוק משותף. זוג אחד נכנע לתכתיבי הממסד והגיש בקשה לאימוץ ועבור ארבעת הנוספים התקדים יאפשר הכרה בבת הזוג התורמת כאם הילד.

     

    לדבריה, בנות הזוג "נרגשות ומברכות על גילוי האומץ והאנושיות של בית המשפט ומקוות שפסק הדין יהווה נדבך נוסף בדרך לביטולו של הליך האימוץ המסורבל שאותו נדרשות אימהות לא ביולוגיות לעבור כדי לעגן את הקשר הרגשי שקיים בינן לבין הילד שנולד לבת זוגן". השתיים הסבירו כי גם בנן בן החמש, שיודע כיצד בא לעולם, "אמנם התקשה להבין על מה המהומה אבל מחכה לראות את שמו רשום גם בתעודת הזהות השנייה במשפחה". 

     

    "צעד ראשוני ואחרוני"

    ככל הנראה, מדובר בשמחה נקודתית, כיוון שמשרד הבריאות אינו מאשר עוד הפריית ביצית של אשה ברחמה של זוגתה, לאור "פרשנות של משרד הבריאות לגבי חוק הביציות שנחקק בסוף 2011". 

      

    עו"ד אירית רוזנבלום בירכה על ההחלטה, אך הדגישה כי לצערה, "המקרה המדובר כנראה ראשוני ואחרוני, כי למעשה הפרשנות לחוק חסמה את האפשרות הזו. רק בשבוע שבעבר פניתי בעניין ליועצת המשפטית של משרד הבריאות ונמסר לי שבעקבות החוק, לא ניתן עוד לסייע לנשים במהלך".

     

    בתגובה אמרה צורף כי חוק הביציות דווקא פתח פתח מסודר וחוקי לבנות זוג להביא לעולם ילד ביולוגי משותף. "הבקשות שנדחו הוגשו ככל הנראה בדרך משפטית לא נכונה", קבעה.

     

    Read this article in English

     

    בהכנת הידיעה השתתף אביאל מגנזי
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד נעמה צורף הלוי
    מומלצים