שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיט בקפריסין: צריך לפחות יום אחד כדי להתאהב
    רובנו חופשים בצורה מסורתית של טיסה, מלון וחוף-ים. מורן אזולאי יצאה לנפוש בדרך שונה, שבה המלון, הטיסה והבריכה נמצאים יחד - קרוז לקפריסין. הרימו עוגן, 2012

    אני מודה שלא הייתי מחובבי הז'אנר, וזו פעם ראשונה שעליתי לשיט לצרכי נופש. באופן אישי, העדפתי את החופשה המסורתית: טיסה במחלקת תיירים ושהייה בבית מלון, מפואר או סטנדרטי, העיקר שיהיה על הקרקע.

     

    שיט באוניית קרוז הוא נופש מסוג אחר. לא בהכרח מתאים לכל אחד וצריך, כך הסבירו לנו, לפחות יום אחד כדי להתאהב בקונספט הזה. כשמתאהבים, בדרך כלל חוזרים.

     

    עוד על שיט בערוץ התיירות:

     

    זה פחות או יותר הזמן שלקח גם לי. ביום חמישי בשעות הצהריים המאוחרות, עליתי על אניית הקרוז של "מנו ספנות"- "גולדן איריס" Golden iris, שיצאה מנמל חיפה לקפריסין. מדובר באנייה בת 9 קומות ויש בה ספא, חדר כושר, מספרה, מגרשי ספורט, בריכות שחייה, אולמות מופעים, סיפונים וקפיטריות, דיוטי פרי, קזינו ועוד פינוקים קטנים.

     

    היא נבנתה בשנת 1979 ופעלה כאוניית כרוז מפוארת באיטליה. ב-2009 ואחרי שיפוץ יסודי נערכה ההשקה הישראלית על פי מיטב המסורת: בקבוק שמפניה שנופץ על דופן הספינה (חובה להצליח לשבור את הבקבוק במכה הראשונה - ניסיון ראשון לא מוצלח הוא מזל רע לאונייה).

     

    הספינה יכולה לאכלס 1,065 נוסעים ויש בה למעלה מ-400 חדרים, במחירים משתנים, מסכי LCD קטנים שקולטים גם בלב ים ערוץ 1 וערוץ 2. מחירי החדרים להפלגה בת 3 ימים בסוף השבוע, נעים בין 261 ועד 499 אירו לאדם למשך כל ההפלגה, תלוי בסוג החדר ובתקופת השיט.


    באנייה בת 9 קומות ויש בה ספא. ה"גולדן איריס" (צילום: מורן אזולאי)

     

    אוכל, קדימה אוכל

    אחד הדברים המוזרים בשעות הראשונות של נופש כזה, הוא לשבת בחדר, לחוש את טלטלות האונייה ולהיזכר שנמצאים בכל זאת בלב ים. דווקא בגלל זה, לא כל אחד נהנה מסוג כזה של נופש.

     

    לא מעט פסיליטיז מצאנו באונייה אבל לצד זה, קשה לפספס שעניין מרכזי בה הוא דגש על מאפיין ישראלי מובהק: האוכל.

     

    בשעה 18:00 בערב, השעה שבה החל השיט, נפתחו חדרי האוכל. שני חללים גדולים שמאכלסים כמה מאות סועדים, ומאות הנופשים שעל האונייה לא מפספסים. עמדות האוכל אומנם מרווחות, אבל יש לעיתים עומס בחדר האוכל שיוצר תחושה של אי נוחות.

     

    האוכל מוגש בסגנון בופה והוא מגוון. מוגשים כמה סוגים של בשרים - עוף ובקר בסגנונות שונים, בין חמישה לשישה סוגי תוספות שכוללות ירקות ופחמימות בסוגי בישול שונים, וגם עמדות נפרדות של שף שמכין את המנות במקום. בכל ארוחה סגנון אחר.

     

    באחד הערבים היו אלו פסטות ברטבים שונים, בערב אחר עמדת פלאפל, טורטיות מקסיקניות ועוד. למשפחות שמגיעות, והן רבות, ניתן להזמין במסגרת הארוחה מנות מיוחדות לילדים, שכוללות בדרך כלל המבורגרים, שניצלים ותוספות ללא עלות.


    חדרי האוכל נפתחים כבר עם תחילת השיט. הבופה על האונייה

     

    להתפנן על כיסא שיזוף או בכורסת קש

    ארבע פעמים ביום סועדים הנופשים בחדרי האוכל בשעות קבועות. זה מתחיל עם ארוחת בוקר עשירה, נמשך בארוחת צהריים, ערב, וארוחת לילה שמתחילה בחצות וכוללת פיצות, קפה וסחלב.

     

    אבל למרות שפע המזון המוצע, בחוויה שלי האוכל הוא לא הסיפור. חוויית השיט היא כנראה, בראש ובראשונה, הסיפונים המפוארים שמספקים רגעים שקטים וקסומים, והם הסיבה המרכזית להתאהב בסוג כזה של חופשה. באונייה יש כמעט בכל קומה שתי יציאות לטובת דק מפואר, או מקום אינטימי אחר לישיבה מול המים, בזמן הפלגה או בעצירה.

     

    הישיבה הזו, על כיסא שיזוף או בכורסאות קש, באוויר הפתוח ועם הנוף, המרחבים והכחול האינסופי - מהפנטת וממכרת. אפשר להבחין בכאלה שקוראים ספר טוב מול הים, שומעים מוזיקה, או סתם שוקעים בנוף עוצר הנשימה.


    חסר לכם שופינג? על האונייה יש גם חנויות

     

    אסור לשרוק באונייה - מזל רע

    60 אחוז מהנופשים במקום, מספרים לנו על האונייה, הם אנשים שחוזרים. חלקם מתעקשים להגיע בדיוק לאותו החדר. הנתון הזה, שנשמע מופרך בהתחלה, מתיישב די מהר בתמונה הכללית. כשעולים חלק מהאורחים לאונייה, המפגש בינם ובין הצוות נראה לעיתים כמו מועדון חברים. הנופשים הם קהל מגוון. לצד טיפוסים צעקניים ולא מתורבתים שאוהבים חופשות מן הסוג כזה, היו גם זוגות מבוגרים, עולים חדשים וקהל טוב.

     

    עוד כתבות בערוץ התיירות:

     

    צוות האנייה אגב, הוא באופן כללי מגובש ומהווה חלק מההווי של המקום. מוביל אותו מנהל המלון, משה חייט. דמות צבעונית ומעניינת שבלעדיה כנראה האונייה הזאת, הייתה נראית אחרת לגמרי. חייט הוא הלב הפועם של המקום הזה. הוא מקפיד על הסדר הטוב, על החוויה של הנוסעים ועל מה שיישאר ממנה אחר כך. ויש לו גם אמונות בגדר ייהרג ובל יעבור.

     

    אחת מהן לדוגמא היא איסור מוחלט לשרוק בגשר הניווט של האונייה, או בכלל. האגדה מספרת שהשריקה מעצבנת את נפטון, והים עלול להיות רועש וגועש. הצוות מכיר היטב את האיסור הזה ולא עובר עליו. מי הרי רוצה לעצבן את נפטון, או את חייט?!

     

    אם חייט ראה אורח במסדרון שורק להנאתו, הוא מבקש ממנו בנימוס להפסיק לשרוק, ובדרך כלל גם נענה בחיוב. אבל זו לא האמונה היחידה. חייט גם לא עולה להפלגות שיוצאות בימי שישי בתאריך ה-13. עם היתר, אין לו בעיה.


    אוויר פתוח, נוף, מרחבים והכחול האינסופי. הבריכה על הסיפון

     

    ולמי שנמאס מהספינה - טיולים רגליים

    כשהתחלנו ליהנות מהים וההפלגה, הגענו ביום שישי בצהריים לנמל הקפריסאי. ניתן לקיים טיולים מאורגנים, בעלות נוספת, עבור מי שמעוניין. שאטל לאיה נאפה יעלה 17 אירו לאדם, ואילו טיול בעיר ניקוסיה עם ביקור בכפר הציורי לפקרה, יעלה 34 אירו לאדם.

     

    הכפר לפקרה הוא כפר ציורי, עם בתי קפה, מסעדות ותושבים מקומיים שמציעים לתיירים את מרכולתם. מדובר בפריטי עבודת יד: פסלים, מפות תחרה, תכשיטים ועוד. הטיול בלפקרה אינו אטרקציה תיירותית ואפשר למצות אותו די מהר. כנראה משום כך, גם לא ניתן עליו דגש.


    ויש גם טיולים מחוץ לספינה. נמל העגינה בקפריסין

     

    שיחות המסדרון של הנופשים, העלו שמדובר בטיול יקר, לא בטוח אם הוא אכן משתלם. בשבת, יצאו הנופשים לכמה שעות של סיבוב

     בלרנקה או לחוף הים באיה נאפה, ובשתיים האונייה היתה בדרכה חזרה.

     

    צריך לציין בהקשר הזה, שהירידה מהאונייה היא אינה בגדר חובה. היו שהעדיפו להישאר עליה בזמן שהיא די התרוקנה ולנצל את הבריכות (קטנות יחסית), וגם להשתתף במופעי סטנד אפ, שירה ומסיבות ריקודים.

     

    נופש כזה, אם לסכם, הוא בסך הכל חוויה ממומלצת, אבל לא לכל אחד. צריך לקחת בחשבון שהפלגה קצרה היא בעיקר חווית האנייה ופחות חו"ל במובן התיירותי. זה מתאים בעיקר למשפחות או קבוצות חברים שמחפשים חופשת הכל כלול בסטנדרט טוב.

     

    הכותבת הייתה אורחת של חברת "מנו ספנות"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מורן אזולאי
    מבריכות שחייה ועד קזינו. ה"ולדן איריס"
    צילום: מורן אזולאי
    צילום: מורן אזולאי
    להתחיל להעמיס. הבופה על הסיפון
    צילום: מורן אזולאי
    מומלצים