שתף קטע נבחר

חאניה: קהילה יהודית אין, בית כנסת דווקא יש

מכל יהודי האי חאניה שביוון, נותרו רק שניים בימי הכיבוש הנאצי. ב-1990 נקבעה שוב מזוזה בביה"כ היחיד שנותר באי, ומנוהל ע"י יהודי שמאמין שלמרות שאין קהילה באי, עם ישראל עדיין חי

הנה אתחיל בגילוי: איני נמנית עם הקהל הפוקד בקביעות בתי כנסת בארץ, ובכל זאת, בכל אחת מנסיעותיי הרבות לחו"ל הקפדתי, ואמשיך להקפיד, לפקוד בתי כנסת ובתי קברות יהודיים, ולכתוב ולספר על כך מעל כל במה אפשרית.

 

בית הכנסת העתיק "עץ החיים" שבעיר חאניה שבכרתים, הוא בית הכנסת היחיד שנותר באי, ולנוכח המספר הכל כך קטן של היהודים בכרתים, עצם שיקומו וקיומו הוא בבחינת נס, וקיום קבלות שבת וחגים שם באופן קבוע, זוהי מצווה והתרוממות רוח, ולאו דווקא במובן הדתי של המילה.

 

עוד על בתי כנסת בערוץ התיירות:

  

יהודים, ישראלים, יהודים בחלקם, וגם מי שאינם יהודים, אך קשרו את חייהם לקהילה הקטנה, מגיעים בימי שישי, שרים ומתפללים מכל הלב, ולוקחים חלק בשמחה שמשרה "שליח הציבור", האיש הנדיר, פרופ' ניקוס סטברולאקיס.


בימה וארון קודש ב"עץ החיים" (צילום: שלמה צדקיהו, טבע הדברים)

 

צוללת בריטית הטביעה את ספינת הניצולים

בית הכנסת נבנה בשנת הרמ"ז (1487), אז הייתה בחאניה קהילה עתיקה ופעילה. כבר לפני השואה וכיבוש האי על ידי הגרמנים בשנת 1941, היו באי מאות ספורות של יהודים. בעת ההפצצה על העיר

נפגע בית הכנסת "עץ החיים", ובית הכנסת השני שהיה בסמוך, "בית שלום", עלה באש. השכונה היהודית הפכה לגטו, ונאסר על היהודים לעזוב את האי.

 

במאי 1944 נצטוו יהודי העיר להגיע למקומות ריכוז. 265 הגיעו, והם נלקחו לבית כלא, וב-9 ביוני הועברו להרקליון, והועמסו על ספינת המשא הגרמנית טאניס, יחד עם עוד 600 אסירי מלחמה מקומיים, בדרך לנמל פיראוס.

 

הספינה טבעה על כל נוסעיה, ורק שנים מאוחר יותר גילה משרד החוץ הלונדוני את העובדות: צוללת בריטית סברה שזו אניית מלחמה גרמנית, והטביעה אותה. הספינה טבעה בתוך רבע שעה.

 

מכל יהודי האי נותרו שניים, אחד שהיה בצבא בנות הברית בחזית אלבניה, ובחורה צעירה ששמה ויקטוריה, שהייתה בכפר סמוך כדי לקנות שמן, וכשעמדה לחזור הורדה מהאוטובוס על ידי מקומיים והוסתרה על ידם.


מצבות ישנות מבית הקברות שהיה משותף לביה"כ "בית שלום" הסמוך

 

פועל מתוך האמונה ש"עם ישראל חי"

בחודש אוקטובר, שנת 1999, בפני קהל של 300 איש, נקבעה שוב מזוזה והובא ספר תורה לבית הכנסת. מי שפעל במשך חמש שנים ללא לאות לשיפוץ בית הכנסת, ועדיין מנהל אותו,

הוא פרופ' ניקוס סטברולאקיס, היסטוריון יהודי ואמן, שאביו היה יליד חאניה ועזב אותה לפני מלחמת העולם השנייה.

 

ניקוס חי בשלווה באנגליה, לימד באוניברסיטה, וחזר ליוון. הוא היה פעיל בהקמת המוזאון היהודי החדש באתונה, ובשנת 1990 לקח על עצמו את פרויקט בית הכנסת "עץ החיים", על אף שאין קהילה באי, מתוך האמונה ש"עם ישראל חי".

 

ביום שישי, בתחילת חודש יוני, הצטרפתי לקבלת שבת. בחצר המבואה כבר ישבו אנשים ושוחחו בנעימות - זוג מאנגליה, אנשים מאוסטרליה, וכמה מאנשי המקום, שחברו לקהילה ותומכים בה, ואפילו לומדים שיעורי תנ"ך בצוותא.

 

היו גם שלושה צעירים ישראלים שהגיעו לכרתים לעשות טרק בהרים, והייתה אהובה עמר, ישראלית שחיה בעיר, שמוכנה להושיט יד לכל ישראלי, ומאוד מעורבת בנעשה בבית הכנסת. קבלת השבת הזאת עבורנו הייתה "שבת אחים גם יחד" אמיתית.


שני ספרי תורה יקרי ערך בארון הקודש, מקהיר ומפראג

 

 

הכתבה פורסמה בגיליון יולי 2012 של הירחון "טבע הדברים "

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרופ' ניקוס, איש אשכולות בן 80. הרוח החיה בביה"כ
צילום: שלמה צדקיהו, טבע הדברים
מומלצים