שתף קטע נבחר

יהלומים בחממה: כששיר חדש פוגש גרעיני חמניות

"הימים ימי אלול, חודש החיפוש וחשבון הנפש שבו אסלח לעצמי ולחבריי. בחלון זמן פלאי זה אבקש להשליך את כל המטען העודף ורגשות האשמה: נכון שאני עדיין פחם, אבל אני בדרך להיות יהלום". טור אישי - ושיר בהשמעה בכורה

חום יולי-אוגוסט, ובבית הישראלי הממוצע הכאוס בשיאו. השמש יוקדת ככבשן לוהט. אני יודע שרק היום הראשון ללימודים יכניע את כל התוהו ובוהו הזה שבאוויר; היום שבו החיים שבים למסלולם ולשגרה המבורכת, התחנה האזרחית הראשונה שמסמלת את כל סגולותיה של השנה החדשה. הבוקר שבו אשוב להכין לילדיי את הסנדוויצ'ים לבית הספר, והערב שבו יספרו לי על חוויות היום - יסמלו את תחילת השינוי הגדול אליו הקוסמוס משווע, ויבשרו כבתקיעת שופר את בואה של השנה החדשה.

 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

הנה עוד רגע קט כמעט יקיץ הקץ על הקיץ, על פרחי תעתועיו ועל השנה שעברה. שדות הזהב של החמניות שעמדו רק לפני חודשיים-שלושה במלוא פריחתן בהבטחה גדולה, כבר מקיימים בדרכם הלא פוטוגנית במיוחד... תראו אותם עומדים כפופים ומבוישים, משפילי מבט, מיובשים וקמלים כבחיזיון אפוקליפטי של אחרית הימים.

 

אבל אל תטעו בהם: ממש כמו הפחם שהופך ליהלום, דווקא מתוך השדות השרופים הללו יבשילו הגרעינים. הנקודה הגרעינית היא התכלית של מעגל השנה החולפת. תראו אותו את כל האוצר הפנימי הזה - חבוי, מכוסה, מוגן בתוך שלל קליפות כעורות ומיני הסתרות.

 

מימד קדושת הזמן הינו מתנה גדולה שזרקו לנו השמיים בחסד רב. ההכרה במהלך של זמן שיש לו ראשית, ויש לו תכלית, ויש לו דרך לעבור בה ככור ההיתוך שהופך את הפחם ליהלום בתהליך אבולוציוני מפרך - מונעת מאתנו לשקוע בייאוש גדול ובצער משתק על מצב הביניים שלנו בסטטוס: "פחם", בעולם שבו הטוב נסתר ונוצץ כיהלום בלתי מלוטש, והרע על שלל פרצופיו המכוערים גלוי מכל עבר.

 

אני בדרך להיות יהלום

והימים ימי אלול, חודש החיפוש וחשבון הנפש. החודש שבו אסלח לעצמי ולחבריי, ואבקש לבוא ולהיטהר בפני השמיים הגדולים היורדים אליי בכבודם ובעצמם בעת רצון ורחמים. בחלון זמן פלאי זה אבקש להשליך את כל המטען העודף ורגשות האשמה: נכון שכרגע אני עדיין פחם, אבל אני בדרך להיות יהלום.

 

ואחרי שאסלח לעצמי על עצמי, ואמחל לחבריי והם ימחלו לי, והכל נסלח והכל נמחק, אוכל לעמוד שוב זך וטהור כדף לבן שמחכה להיכתב בדברי הימים, כיהלום שהיה פחם.

 

"איזו מתנה זו להתחיל מהתחלה, מהשמיים הגדולים נזרק עוד חבל הצלה". המסך עולה, הסיכויים נפתחים מחדש בכוחות

מחודשים, בתנופה ובחיות. עולם חדש נגלה באור חדש שמעולם לא נגלה. גלגלי הזמן השלימו סיבוב שרק בסופו אני יכול לחוש את מדרגתי החדשה. אני קרוב יותר להפוך ליהלום מאי-פעם וגם אם לא אגיע השנה, זה במרחק השגה: השגה שכלית ורוחנית להתקרב צעד אחר צעד, שנה אחר שנה, עד בואך למחוזות "יהלומיותך" שהולמים אותך יותר מכל.

 

"מודה אני לפניך ולך, על החסד והאמת והטובה והרעה אשר עשית עימדי". מי זה יידע לחשב חשבונות שמיים? מי יוכל לחשב את הקץ?! לא משעמם פה, בתוכנית הריאליטי הזו פרי דמיונם של השמיים הגדולים. נפלאות הזמן הולכים ומתבהרים. המעגלים נסגרים ותמיד לטובה, ולא נותר לנו אלא לייחל לתצוגת התכלית של העולם, ולהאמין בכוחנו לקרב את היום.

 

"שנה חדשה" (נפלאות הזמן) 

עוד סיבוב השלימו גלגלי הזמן

הכל נסלח הכל נמחק עכשיו זה דף לבן

איזו מתנה זו להתחיל מהתחלה

מהשמים הגדולים נזרק עוד חבל הצלה

 

זמן, שנה חדשה, והתחושה, סיכוי נפתח

זמן, שנה חדשה, בבקשה, עולה מסך

עוד סיכוי מבטיח חלונות בזמן

תשליך מטען עודף יהיה פחות קשה מכאן

גם אם לא נגיע, זה במרחק של השגה

נתקרב עוד צעד כך שנה אחר שנה

 

זמן, שנה חדשה, והתחושה, סיכוי נפתח

זמן, שנה חדשה, בבקשה עולה מסך

 

נפלאות הזמן... נפלאות הזמן.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עובדיה חממה
צילום: גיא הכט
גיל עקיביוב
צילום: שמוליק הבלין
מומלצים