שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לפי ההלכה, האם מותר לעשן מריחואנה?
    האם מי שגר בהולנד - שם מותר לתושבים המקומיים לעשן מריחואנה - יכול לצרוך את הסם הקל? הרב רונן לוביץ' השיב ליוהאן ששיגר שאלה מהממלכה בצפון-מערב אירופה

    שאלה:

     

    אני גר בהולנד, וכאן עישון מריחואנה הוא חוקי לתושבי המקום. האם יש בכך בעיה הלכתית, יותר מאשר לגימת כוסית משקה וכדומה? (יוהאן (יעקב), הולנד) 

     

    תשובה:

     

    לפי ההלכה אסור להשתמש בסמים, אף לא בסמים קלים - ואף לא בכאלה שאינם גורמים להתמכרות מיידית, כגון קנאביס, הנקרא גם מריחואנה (בספרדית).

     

    כמה סיבות יש לאיסור זה:

     

    חובה על האדם לשמור על בריאותו. זאת למדו חכמים מהפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". גם כאשר אין מדובר בסכנת נפשות ממש אלא, רק בגרימת נזק בריאותי - יש לאסור, כדברי הרמב"ם: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי ה' הוא, לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף".

     

    בהתאם לכך אסרו חכמים הרבה דברים מפני הסכנה, על אף שהיה מדובר ב"סכנה רחוקה". כך לדוגמה נפסק להלכה: "לא יניח אדם פיו על הסילון (צינור) המקלח מים וישתה, ולא ישתה בלילה מן הנהרות והאגמים, שלא יבלע עלוקה והוא אינו רואה;... אסור לאדם ליתן מעות לפיו, פן יש עליהם רוק יבש של חולים".

     

    באשר לקנאביס (מריחואנה), השימוש בו נחשב לממכר ומסוכן לבריאות. ממחקרים שונים עלה שצריכה ממושכת של קנאביס עלולה לגרום לנזק לדרכי הנשימה (כאשר נצרך בצורת עישון), מעלה באופן מובהק את הסיכויים לחלות בסכיזופרניה, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ומזיקה לעוברים של נשים הצורכות אותו במהלך ההריון. עישון של קנאביס שאינו מעורב בטבק אינו מעלה את הסיכון לפריצת נפחת או סרטן. כמו כן מעשני קנאביס כבדים עלולים לסבול מדלקת סימפונות או שיעול, בדומה למעשני טבק (על-פי ויקיפדיה).

     

    אסור להתמכר

    מעבר לכך, עישון - גם של סמים קלים - עלול לגרום לפגיעה מסוימת בצלילות הדעת, דבר שעלול לגרור ביטול תורה ותפילה וכדומה. מחקרים הוכיחו שבין השפעותיו המידיות של הקנאביס: ירידה בקואורדינציה ובזיכרון, והתקשות במעקב אחר רצף מחשבות.

     

    עצם העובדה שעישון מריחואנה עלול עם התמשכות ההרגל בדבר להפוך להתמכרות היא סיבה לאסור. התשובה ההלכתית הראשונה בנושא זה שיצאה מקולמוסו של פוסק חשוב נכתבה על-ידי הרב משה פיינשטיין בארה"ב בשנת תשל"ג (1973), ובה הוא קובע לגבי עישון מריחואנה שהוא מהאיסורים החמורים שבתורה, "וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל" (שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן לה).

     

    הרב פיינשטיין לומד מפרשת בן סורר ומורה את האיסור על התמכרות לתאוות, שכן היא עלולה לגרור את האדם לכך שיגרום נזק לחברה ויבוא לידי מעשים אסורים. מקור נוסף לאיסור על התמכרות אנו מוצאים בגמרא המספרת על רב שאמר לחייא בנו: "אל תשתו סמים", ופירש רש"י שהסיבה היא פן יתרגל לכך, ויבוא לידי פיזור ממון מיותר. ועוד סבור הרב פיינשטיין שמי שמעשן מריחואנה מבטל בכך את המצווה: "קדושים תהיו".

     

    נוסף על כל הנימוקים דלעיל ניתן לשער שאם אנשים יתרגלו להשתמש בסמים קלים, המעבר לסמים קשים ומסוכנים ייעשה ביתר קלות.

     

    ההלכה קובעת גם בדל"ת אמותיו של אדם

    מבחינה עקרונית, חשוב להבהיר שיש הבדל גדול בין התפיסה העומדת בבסיס החוק האזרחי לבין זו שבהלכה. בחוק האזרחי הנהוג במדינות דמוקרטיות בכלל, וליברליות בפרט, אין להגביל את זכויותיו של האדם לעשות כל פעולה שירצה, כל עוד היא איננה פוגעת באדם אחר או בסדר הציבורי. החוק האזרחי איננו מתיימר לומר לאנשים איך לחיות ולכפות עליהם אורחות חיים המנוגדים לרצונם. אין הדבר כך בעולם ההלכה. ההלכה מבוססת על הרעיון שבורא עולם מצווה את האדם מה לעשות גם בתוככי ביתו, בדל"ת אמותיו, והיא קובעת מצוות רבות שאדם מחויב בהן, אף שהן אינן נוגעות לאחר.

     

    יהודי נדרש לקיים אורח חיים בריא שיאפשר לו לעבוד את ה' באופן מלא. על בסיס הנחה זו, הרמב"ם אף הגדיל לעשות כאשר קבע

    בתוך חיבורו ההלכתי משנה תורה מהי התזונה הראויה, ואף קבע כללים בענייני שינה פעילות גופנית וכיוצ"ב.

     

    אמנם ההלכה לא נכנסה בדרך כלל לרזולוציה גבוהה בנוגע למה שצריך האדם לעשות במסגרת השמירה על אורח החיים הבריא, אולם היא אוסרת בהחלט פעולות חריגות ולא חיוניות שיש בהן כדי לפגוע במישרין באורח חיים המהווה מצע לשמירת מצוות.

     

    לסיום, נציין שההתייחסות ההלכתית היא שונה כאשר מדובר בשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. סם זה מאפשר הקלה בתסמינים של מחלות שונות כגון: סרטן, איידס, כאב כרוני, קרוהן, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, פרקינסון, אלצהיימר ועוד. אכן במקרים כגון אלה יש מקום להתיר את השימוש בקנאביס בהתאם להמלצת רופאים המומחים בנושא.

     

    (משיב: הרב רונן לוביץ')

     

    לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים