שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יאללה בית"ר, יאללה: טיול לכבוד 90 שנה לתנועה
    לפני 93 שנה נערך קרב תל חי שבו נפלו טרומפלדור וחבריו. לרגל 90 שנה לתנועה שעל שמו, הצעה לסיור בגליל בעקבות הבית"ריסטים שלחמו על הארץ. קחו את ה"פמיליה" וצאו לטייל

    תנועת בית"ר נוסדה בריגה בשנת 1923. התנועה, ששמה הוא ראשי תיבות של "ברית יוסף תרומפלדור", נקראת על שמו של יוסף טרומפלדור, גיבור תל חי המסמל גבורה יהודית בעת החדשה, ועל שמה של עיר-המצודה ביתר, מבצרו של בר- כוכבא, המסמלת גבורה יהודית בעת העתיקה.

     

    על מנת לשמר את שמה של המצודה, מאוית השם טרומפלדור בת'. השם נקבע על ידי זאב ז'בוטינסקי, מי שכונה "ראש בית"ר", והיה מנהיג

    התנועה עד פטירתו ואביה הרעיוני. לרגל 90 שנה להווסדות התנועה וליום תל חי החל בי"א באדר, הנה הצעה לטיול בנופי הגליל בעקבות לוחמי בית"ר, שלחמו על גבולות הארץ ויצרו מושגי יסוד בביטחון ישראל.

     

    ראש פינה: "למות או לכבוש את ההר"

    נתחיל את הטיול שלנו בראש פינה, שהייתה אחד מבסיסי הקליטה הראשונים לפלוגות הגיוס של בית"ר ובה שוכנת מערת שלמה בן יוסף.

     

    הבית"רים הראשונים עלו ארצה מלטביה בשנת 1926 והקימו את קבוצת "מנורה במטרה לכבוש "עבודה עברית". החלטת הכינוס העולמי בדנציג בדבר "עקרון השרות" והסיפורים אודות קבוצת מנורה בישראל שפשטו בכל קנני בית"ר בגולה, יצרו דינמיקה של "גיוס" והעמידו כאתגר בפני הבית"רים הצעירים את העלייה לציון, וחובת השירות והגיוס לפלוגות.

     

    עד מהרה, החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם "פלוגות הגיוס" אשר קמו ברחבי הארץ, ביניהן בראש פינה, והפכו לבסיסי קליטה לעולים הבית"רים שהגיעו מכל רחבי העולם.

     

    בשיאו של "המרד הערבי", לאחר מאות פעולות של רצח וחבלה, בוצע מעשה טרור מחריד.

    ב-28 במרס 1938 תקפה כנופייה ערבית מכונית נוסעים יהודית בכביש עכו- צפת. ארבעה מנוסעי המכונית ובהם שתי נשים וילד נהרגו במקום. הנהג וצעירה בת 17, ניסו להימלט אך נלכדו בידי הרוצחים ונרצחו באכזריות. הרצח המתועב עורר רגשות זעם בכל הארץ.

     

    כמה מאנשי פלוגת בית"ר בראש פינה החליטו לנקום ולבצע פעולת גמול. ב-21 באפריל 1938 יצאו שלמה בן יוסף ושני חבריו לפלוגת הגיוס, והניחו מארב לאוטובוס ערבי שעלה מהעיר טבריה לכיוון צפת.

     

    שלמה בן יוסף זרק רימון על האוטובוס (רימון שלא התפוצץ) ונורו מספר יריות. השלושה נמלטו מיד מהמקום והסתתרו בחורבה. על צלע ההר הפונה לכיוון דרום, החורבה זכתה לשם "מערת שלמה בן יוסף". לאחר מצוד והלשנה של שוטר יהודי, לכדה אותם משטרת המנדט הבריטי, והם נידונו למוות. דינו של שיין הומתק למאסר עולם בזכות גילו הצעיר. בכל רחבי העולם היהודי נערכו הפגנות בתביעה לבטל את גזר הדין.

     

    ב-28 ביוני 1938 הוצא שלמה בן יוסף להורג בתלייה. גופתו נקברה בידי חבריו במעלה ההר, דרומית-מערבית למושבה ראש פינה. על קיר תא הכלא שלו חרת שלמה מספר משפטים וביניהם: "מוות נגד מולדת זה אפס" "למות או לכבוש את ההר".

     

    המועצה לשימור אתרים הקימה מוזיאון במערת שלמה בן יוסף, היושבת מתחת לבית הפקידות בראש פינה, ובה ניתן ללמוד על שלמה בן יוסף בעזרת חומר לימודי במקום וחזיון אור קולי.

     

    בצד הכביש העולה מראש פינה לצפת, הוצב גלעד מרשים מאבן בזלת שעוצב בידי הפסל יצחק דנצינגברג לזכרו של שלמה בן יוסף ועליו שורה מהמנון בית"ר: "למות או לכבוש את ההר". מהאתר תצפית מרהיבה על הכנרת ועמק הירדן הצפוני.

     

     

     (צילום: עומר יגאל) (צילום: עומר יגאל)
    (צילום: עומר יגאל)



    2. משמר הירדן

    מראש פינה ניסע צפונה בכביש 90 עד לצומת מחניים ומשם מזרחה בכביש 91 לאתר המושבה משמר- הירדן הישנה (לא להתבלבל, בדרך חולפים על פני המושב משמר-הירדן החדש. ממשיכים 3 ק"מ מזרחה לאתר ההנצחה הנמצא בחורשה מצפון לכביש).

     

    המושבה הקטנה והוותיקה משמר-הירדן הוקמה בידי חלוצי העלייה הראשונה בשנת 1884, וישבו בה כ-80 נפש, מרביתם בית"רים ותיקים.

     

    בשלב הראשון של המלחמה ביצעו ערביי הסביבה מספר התקפות על המושבה ואנשיה, וב-17 במאי הרעיש והפציץ הצבא הסורי את המושבה מספר פעמים מעמדותיו בגולן.

     

    התקפה זו לוותה בהתקפות נוספות וב-10 ביוני נפתחה ההתקפה המכרעת, שבה השתתף כוח שכלל חטיבת חי"ר ו-8 טנקים, סה"כ כ-3,000 חיילים. מולם עמדו 50 מגנים חמושים בלבד.

     

    כוח אויב הצליח לחדור לבתי המושבה, ומשלב זה החלו קרבות נואשים על כל בית וחדר, שהתפתחו לכדי קרבות פנים אל פנים, ומרבית המגנים נהרגו או נפלו בשבי.

     

    התקדמות הסורים לעבר מחניים נבלמה בקרבות מרים, אך כל ניסיונותיו של צה"ל לעקרם מראש הגשר שביססו במשמר הירדן בחודש יולי 1948 (מבצע ברוש) - כשלו.

     

    ב-21 ביולי 1949, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם סוריה, הוחזרו שבויי משמר הירדן, וב-2 בנובמבר פינו הסורים את המושבה הכבושה. על אדמותיה הוקמו המושב משמר-הירדן החדשה ("בני צפת") והקיבוץ גדות.

     

    במקום שבו שכנה המושבה משמר הירדן ניצב גלעד מאבני בזלת לזכר מגני משמר-הירדן. באתר ההנצחה יש גם מערכת שמע המתארת את סיפור המושבה והקרבות. הכניסה חופשית.

     

    התושבים הגנו על ביתם שחרב. אנדרטה למגיני משמר הירדן (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    התושבים הגנו על ביתם שחרב. אנדרטה למגיני משמר הירדן(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    3. תל חי

    מאתר ההנצחה משמר הירדן חזרו לכביש 90 לכיוון צפון. המשיכו בכביש וחצו את קרית שמונה (הקרויה ע"ש שמונת הנופלים בקרב תל חי)

     והמשיכו עד הפנייה בכביש 9977 לכפר גלעדי. מיד לאחר הפניה פנו שמאלה לכיוון חצר תל חי.

     

    תל חי היתה אחת מארבעה ישובים שהוקמו בגליל העליון בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בראשית שנת 1920 החלו התקפות של הערבים על אנשי תל חי שעבדו בשדות ושניים מהם נהרגו.

     

    הקרב הפך למיתוס. חצר תל חי (צילום: קרן קהת) (צילום: קרן קהת)
    הקרב הפך למיתוס. חצר תל חי(צילום: קרן קהת)

     

    בי"א באדר תר"פ (1920) התחולל במקום קרב בין המתיישבים למאות פורעים ערבים, שבמהלכו נהרגו 6 ממגני תל חי, ביניהם יוסף תרומפלדור שמילותיו האחרונות היו "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו".

     

    סיפור ההתיישבות והלחימה של מגיני תל חי הפכו לסמל לחלוציות, הקרבה וגבורה, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה אצבע הגליל בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל.

     

    מחצר תל חי ניתן לעלות ב"שביל הנופלים" לבית העלמין של כפר גלעדי, שם קבורים נופלי תל חי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפסל אברהם מלניקוב המתנשא לגובה 6 מטרים.

     

    את סיפור הקרב על תל חי וסיפור מתיישביה ניתן לחוות בביקור בחצר תל חי המשוחזרת. במקום נערכים סיורים מודרכים חוויתיים. ניתן לתאם בטלפון 04-6951333, הכניסה בתשלום. 

     

    אריה יצחקי הוא היסטוריון צבאי ורועי מוסט הוא ראש תנועת בית"ר העולמית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מייסד התנועה. זאב ז'בוטינסקי
    צילום: לע"מ
    אנדרטה אתר הנצחה בתל חי, "האריה השואג"
    צילום: חן ליאופולד
    מומלצים