שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דווקא במותם - מורים לחיים
    שלמה אומן היה עילוי ובחר להיות מורה נערץ. פרופ' יוסף אפרתי התעקש להתגייס למילואים. התלמידים בסיכון של דוד דניאלי הפכו למורים, ושרה לישה חינכה את תלמידותיה שלא להשוויץ בהישגיהן. חמישה מורים שהותירו חותם בל יימחה, וכאב גדול
    פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל, יושב בסלון דירתו בירושלים ליד הפסנתר שעליו ניגן פעם פסנתרן מחונן – בנו של אומן, שלמה, שנפל במלחמת שלום הגליל. אומן - האבא והסבא שפניו מאירות וזקן לו לבן, אוחז בידיו את ספר הספרים שלו – ספר הזיכרונות שמתעד את כל כתביו ומכתביו של בנו שלמה.

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << כואבים וזוכרים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    על הקיר ציור שמן גדול ועתיק של "עקידת יצחק", ולא בכדי. אומן זכה בפרס היוקרתי בתבל – פרס נובל בכלכלה – על מחקרים חובקי עולם בתורת המשחקים, וכל אורח מחפש על קיר ביתו את התעודה היוקרתית. אבל אצל אומן בסלון יש רק ציור של עקידת יצחק, ולעקידה לא היה סוף טוב. היד נשלחה אל הנער, שלמה נפל בקרב, ולפרופ' אין שמץ של טענה כלפי שמיים.

     

    שלמה אומן: לא הספיק להכיר את בתו

    הסצנה הזאת היא רק אחת מני רגעים מרגשים רבים שחווינו, כשיצאנו - צוות הצילום, הבמאי גיל ליכטנפלד ואנוכי - למסע בעקבות חמישה מורים נערצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. חמישה "מורים לחיים" שהם פסיפס של החברה הישראלית.

    תלמידים, חברים להוראה ובני משפחה חלקו זיכרונות על הנופלים.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שלמה אומן נולד לאסתר ולישראל בשכונת רחביה הירושלמית, וספג שילוב של חינוך למצוינות בתוספת שנות שליחות ארוכות בארצות הברית, וגם, כנראה, כמה גנים טובים. כל אלה עשו אותו לעילוי בכל תחום שנגע בו.

     

    ועל אף שהיה יכול לבחור בכל תחום שרק יחפוץ בו, בחר שלמה לחזור לבית הספר שבו למד - "חורב" שבירושלים - כמורה נערץ למתמטיקה וליהדות. עוד כמדריך אהוב בתנועת הנוער "עזרא", היו חניכיו מצטופפים סביבו בכל מוצאי שבת כדי להאזין לנגינתו. אחד מהם סיפר שמאז שהמורה שלמה נפל, הוא אינו יכול עוד לנגן בעצמו.

     

    עקידת יצחק על הקיר. "פרופ' אומר: "אין צורך להסביר למה" ()
    עקידת יצחק על הקיר. "פרופ' אומר: "אין צורך להסביר למה"

     

    שלמה התגייס לצה"ל במסגרת ישיבת ההסדר שעלבים. בחייו הקצרים הספיק ללמוד בישיבה החרדית "מיר", כמו גם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. במלחמת שלום הגליל נהרג, כשהטנק ששימש בו תותחן נפגע פגיעה ישירה. הוא לא הספיק לראות את בתו שלומציון, שנולדה לאחר נפילתו.

     

    פרופ' יוסף האפרתי: תלמידותיו הפכו לחוקרות ספרות

    עשור לפני כן נפל מורה נערץ אחר, פרופ' יוסף האפרתי, בעיצומם של ימי קרבות ההתשה שאחרי מלחמת יום הכיפורים. בן 43 היה בנפילתו, לאחר שהתעקש עם הצבא כי ייקח אותו למילואים.

     

    הקיבוצניק ממקימי משאבי שדה שבנגב, החליט שלא להיות לנטל על הקיבוץ כחבר שאך לומד ואינו עובד. לכן עזב ועבר אל העיר הגדולה, שם שימש מורה וחוקר מבריק לספרות. לימים הקים את החוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו, והיה גם מורה אהוב מאד בגימנסיה העברית בירושלים.

     

    בתו של יוסי, שפרה, שהייתה ילדה צעירה בעת שנפל, נושאת כל השנים את דמותו של אביה בחלומותיה, וגם בספרים שכתבה. תלמידותיו הפכו לחוקרות ספרות בעצמן.

     

    האפרתי שהיה לוחם במלחמת ששת הימים, לא סבל את העובדה שלא גייסו אותו במלחמת יום כיפור. בחודשים שלאחר המלחמה הפעיל פרוטקציה כדי שיסכימו לגייסו לשירות מילואים, ודווקא כשנשלח להרצות בפני חיילים במוצב תל ענטר ברמת הגולן, נפגע בפתח הבונקר, ונהרג כשהוא מותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.

     

    דוד דניאלי: "הוא הציל את חיי"

    מרמת אביב הפלגנו דרומה, לשכונה באשקלון, שם מקוננת כבר 25 שנים אמו של דוד דניאלי, על נפילת בנה. סיפורו של דניאלי מתחיל באיראן, שם נולד. בגיל ארבע עלה עם בני משפחתו ארצה. בצבא שירת כעתודאי, ולאחר שחרורו החל לשמש כמורה למתמטיקה בחטיבת הביניים בבית הספר החקלאי בכפר סילבר.

     

    אפרת, תלמידתו, הוגדרה אז תלמידה בסיכון לנשירה מלימודים. היום היא בעלת תואר שני ומטפלת בבני נוער. כשהיא מדברת על דוד, היא לא מצליחה לעצור את הדמעות. המורה דוד היה הדמות החינוכית שהצילה אותה. "דוד דניאלי נתן לי סיבות להמשיך ללמוד ולהצטיין", היא מספרת.

     

    בנובמבר 1988, במסגרת שירות מילואים, אבטח דוד את היישוב משואה שבבקעת הירדן. מחבל שחדר אל היישוב דקר אותו למוות. בן 28 היה בנפילתו, ותלמידיו אינם שוכחים אותו.

     

    עמיצור שפירא: לא קיבל את בנו לקייטנה

    מרגש וקשה לשמוע את הזיכרונות, לראות את דמעות התלמידים. גם את אלו של האצנית אסתר

    רוט שחמורוב, שעוסקת רבות בהנצחת מי שהיא מגדירה "המורה שלה לחיים" - המאמן האגדי עמיצור שפירא, אחר מי"א הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן.

     

    בנו של עמיצור, אייל שפירא, היה ספורטאי מצטיין בעצמו, אבל אבא לא קיבל אותו לקייטנה לספורטאים מצטיינים, אולי משום שלא היה טוב מספיק, ואולי משום שלא רצה שיחשבו שהעדיף את בנו על אחרים.

     

    אייל שפירא מספר על אותו בוקר לפני למעלה מ-40 שנה, כשהתעורר מוקדם כדי להגיע לכיתה ולהשוויץ בהישגיו של אביו באולימפיאדה - אך הבשורה על הטבח במינכן החריבה את עולמו.

     

    שרה לישה: "חינכה לצניעות"

    ביישוב מעלה לבונה שבמזרח שמענו את סיפורה של המורה לחינוך גופני והמחנכת שרה לישה, שנהרגה בפיגוע ירי בדרכה הביתה לאחר יום הוראה באולפנת "מעלה לבונה".

     

    תלמידתה מטר מספרת שכשהצטיינה בקפיצה לרוחק ונשלחה לתחרות, ביקשה ממנה המורה שרה להצניע את גאוותה, ולא לספר לכל העולם על הישגיה. תלמידתה אלישבע הושפעה ממנה כל כך, עד שהפכה למורה לתנועה ולמחול בעצמה.

     

    בשנת 2000, חודש חשוון תשס"א, בקטע הכביש שבין עופרה לשילה - עקפה את רכב ההסעה שבו נסעה שרה, מכונית ובה מחבלים. הם פתחו באש, ושרה נפגעה בצווארה ובראשה. היא נהרגה במקום - רק בת 41, והותירה בעל וחמישה ילדים.

     

    לכל אחד מאיתנו יש מורה שמלווה אותו במהלך חייו - "מורה לחיים". אבל מורה נערץ שבוקר אחד לא נכנס אל הכיתה, ולא ישוב עוד לבית הספר משום שנפל בקרב, הוא באמת "מורה לחיים".

     

    • שלומי גולדברג הוא יוצר הסדרה "מורה לחיים" שתשודר במהלך יום הזיכרון בערוץ הראשון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות הוועד האולימפי
    מורה נערץ, אבא נערץ. עמיצור שפירא
    צילום: באדיבות הוועד האולימפי
    למד מבנו. פרופ' ישראל אומן
    צילום: אורות
    שלומי גולדברג
    מומלצים