שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אייל קרן

    ד"ש מדוד סאם: וואפל אמריקאי לתפארת

    שורשיו נעוצים באירופה שם אמנם נחשב לאוכל רחוב אבל בארה"ב הוא זכה לכבוד הראוי לו בסצנה הקולינרית - ובעיקר בארוחות הבוקר. לרגל יום העצמאות האמריקני, רותי קינן מכינה וואפל אמיתי שכיף לאכול עם מייפל, שוקולד קצפת או כל תוספת שמתחשק

    כאחד מנציגיה המובהקים של הגסטרונומיה האמריקאית, הוואפל יכול להתהדר גם בוותק שאינו מוטל בספק: אומרים שהגיע אל היבשת החדשה עם ראשוני המתיישבים, האבות המייסדים, שביססו את הידע להכנתו על גרסאות שרווחו בארצות מולדתם - מהולנד ובלגיה ועד צרפת, גרמניה, סקנדינביה ואנגליה.

     

    עוד בערוץ האוכל:

  1. המבורגר עם בירה וכנפיים מושלמות: מתכוני BBQ
  2. אדום עולה: סלטי אורז אדום
  3. היפהפייה והיחפן: כשוויסקי פוגש ג'ינג'ר אייל  

     

    כששב תומס ג'פרסון מחמש שנות השהות שלו באירופה ב-1789, האגדה מספרת שהביא אתו מכשיר להכנת וואפל. בזמנו אף רווחו מסיבות ואפל, שהיו ידועות כבר מתחילת המאה ה-18 בניו ג'רזי, ועוד לפני כן בניו אמסטרדם, הלא היא ניו יורק.


    מזל טוב אמריקה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מזל טוב אמריקה(צילום: רויטרס)

     

    במולדת הישנה רווח הוואפל - יצירה קולינרית המבוססת על כליאת בלילת בצק בין שני לוחות מתכת לוהטים - כבר בימי הביניים. במכשירים הראשונים הוטבעו דוגמאות שונות ואומרים שאת דוגמת הריבועים הנציח אביר עוטה שריון מקושקש, שהתיישב לא בכוונה על המאכל. במאה ה-16 כבר אפשר לזהות בבירור את הוואפל בצורתו הדומה מאוד למקובלת היום בציוריהם של ברויגל ואמנים הולנדים אחרים.

     

    בארץ ידע הוואפל האמריקאי תקופת זוהר אמיתית בשלהי שנות ה-60, כשבראש פירמידת המוסדות הקולינריים המקומיים ניצבו המילק ברים, העתק מצוחצח של אחיהם מארצות הברית. מנת הדגל ברובם היתה הוואפל - שעליו הוערמו כל מה שהדמיון והחשק יכלו להעלות: גלידה וקצפת, פירות ורטבים, סירופים ואגוזים. גם במסעדות של אותה התקופה הגישו את יצירת הפאר המושחתת הזאת כקינוח אולטימטיבי.

     

    בעוד שבמקור האירופי היה הוואפל ההיסטורי סוג של מאכל רחוב שהוגש בפסטיבלים ומאוחר יותר - כקינוח, באמריקה הוא תקע שורשים עמוקים בארוחת הבוקר המסורתית.

     

    כאן הוא מוגש כמו הפנקייקס, בליווי סירופ מייפל, חמאה, דבר או סתם בזוק בסוכר. זה כמובן לא הפריע לגרסאות מלוחות שלו לחדור גם לחלקים אחרים של התפריט האמריקאי ולמתוקות לתפוס מקום של כבוד במחלקת הקינוחים.

     

    על ההבדלים בין הוואפל המכונה בלגי לזה האמריקאי חלוקות הדעות אבל נראה שאחד הבולטים שבהם הוא העובי: בעוד שהראשון תפוח וקליל יותר, אחיו האמריקני דחוס ודק. ובעוד שהבלגי מבוסס לעתים על תערובת עם שמרים, הגרסה האמריקאית מותפחת על ידי אבקת אפייה. בשני המקרים מדובר בתערובת הדומה מאוד לזו של הפנקייקס או הקרפ.

     

    ההכנה הביתית של הוואפל אינה מסובכת ויש בה אפילו סוג של שעשוע. המגבלה היחידה היא הצורך להצטייד במכשיר הנכון, שבלעדיו אי אפשר. למרבה המזל, נראה שהמכשירים האלה נפוצים בשוק שלנו עוד יותר מהמאכל עצמו ואפשר להשיגם בקלות (ואפילו לא ביוקר) בכל חנות לכלי בית. התפעול פשוט וידידותי וההנאה מובטחת.

     

    אז לכבוד היומולדת ה-237 של האומה האמריקנית, מותר גם לנו לשכוח את כל הפוליטיקלי קורקט של האוכל הבריא והשפוי ולהתפרע עם וואפל אמריקני אסלי, עם כל התוספות.

     

    וואפל אמריקאי

    החומרים ל-6-8 מנות:

    2 כוסות קמח

    1 שקית אבקת אפייה

    2 ביצים גדולות

    1.5 כוסות חלב

    1/3 כוס שמן

    1 כפית תמצית וניל

    3 כפות סוכר

    1/2 כפית מלח

     

    תוספות:

    סירופ מייפל

    רוטב שוקולד

    פירות, גלידה, קצפת ומה שבא לכם...

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    אופן ההכנה:

    1. מניחים את הקמח, אבקת האפייה, הסוכר והמלח בקערה גדולה ומערבבים.
    2. בקערה קטנה יותר טורפים את הביצים עם החלב, השמן ותמצית הווניל.
    3. יוצקים את תערובת הביצים לתערובת הקמח תוך כדי טריפה מתמדת עד שמתקבלת בלילה חלקה בסמיכות של שמנת (סמיכה יותר מבלילה של חביתיות).
    4. משמנים מעט מכשיר להכנת ואפל ויוצקים לתוכו כמות שתכסה היטב את התחתית, בגובה 2 – 3 מ"מ. סוגרים אופים עד שמזהיב.
    5. מגישים חם - עם סירופ או כל תוספת אחרת.

     

     

     


  4.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    וואפל אמריקאי
    צילום: shutterstock
    רותי קינן
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים