שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לידיעת שלמה ארצי: כך נחשף תיאטרון קיסריה

    אייל גולן, פוליקר ואמנים אחרים חייבים תודה גדולה לאנשים שחשפו בשנות ה-50 את "אתר המופעים הלאומי" בקיסריה. אהרון וגמן, שהצטרף למשלחת הארכיאולוגית, תיעד את חפירת התיאטרון, שבו נערך הקונצרט הראשון כבר ב-1961

    את אוסף הצילומים הזה קיבלתי מיהודה וגמן, בנו של אהרון וגמן, ממייסדי קיבוץ שדות ים, שהיה איש רב פעלים וארכיאולוג חובב שהתמחה בקיסריה ועתיקותיה.

     

    אהרון היה חמוש תמיד במצלמת ה"לייקה" שלו, וכך הותיר אחריו אלפי תצלומים, ביניהם אלה שתיעדו את חשיפת התיאטרון הרומי בקיסריה, החל מראשית שנות ה-60.

     

    עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

     

    אהרון הגיע לא"י (חיפה) עם הוריו בשנת 1926. בשנת 1940, ביחד עם חבריו לתנועת הנוער,

    הם הקימו את קיבוץ שדות ים. בתחילה נבנה הקיבוץ בחורבות העיר הצלבנית קיסריה. הם התיידדו עם שכניהם הערבים ומהם למדו את מלאכת הדיג.

    מאוחר יותר עבר הקיבוץ למקומו היום.

     

    אהרון, שדיבר גם ערבית שוטפת, היה מעורב במשא ומתן עם השלטונות הבריטים, פיק"א והשכנים הערבים על חכירת והעברת אדמות קיסריה לרשות הקיבוץ. במשך השנים היה פעיל בקיבוצו ואף נבחר להיות ראש המועצה הראשון של 'חוף כרמל'.

     

    האיטלקים באים

    בצד הפעילות הציבורית, מצא אהרון עניין רב בחקר שרידי העבר הפזורים בסביבת הקיבוץ, הוא החל ללמוד בכוחות עצמו ארכיאולוגיה והיסטוריה, וברבות השנים הפך לבר-סמכא בכל מה שקשור לקיסריה ותולדותיה.

     

    בשנות ה-50, כאשר הוקם בית חנה סנש, יזם אהרון הקמת מוזיאון קטן שיישמר את השרידים הארכיאולוגים שנמצאו באזור הקיבוץ.

     

    בין השנים 1964-1959 פעלו בקיסריה שתי משלחת ארכיאולוגיות, האחת משלחת איטלקית בראשות פרופ' פרובה מאוניברסיטת מילאנו, והשנייה ישראלית בראשות אברהם נגב, שחשפה את העיר הצלבנית. המשלחת האיטלקית הקימה צריף למגורי חבריה בשדות-ים ואהרון הצטרף אליהם כשחשפו את התיאטרון הנפלא שבנה הורדוס.

     

    הנה סיפור החפירה והגילוי של מה שנחשב היום ל"מושב קונצרטים" עם איכות שמע ייחודיות בארץ, פרי תכנון אדריכלים רומים - תיאטרון קיסריה.

     

    1. אהרון וגמן 1993-1919.

    2. גבעת "אבו-טנטור", כך נקרא בפי הערבים התל שכסה את תיאטרון קיסריה. מדרום לגבעה התיישבו חברי שדות ים. ולהגנתם הוקם בראש הגבעה הפילבוקס הנראה בתצלום.

     

    3.


    4-3. בראשית שנות ה-50 צילם אהרון את קיסריה ונמלה מהאוויר.

     

    5. בסוף שנות ה-50 הגיעה משלחת ארכיאולוגים מאיטליה לחפור ולחשוף צפונות "אבו-טנטור". בתצלום: ראשית החפירה.

     

    6. אנשי המשלחת ליד קרוניות פינוי החומר שנחפר.

     

    7. גילוי עמודי בימת התיאטרון.

     

    8. ארכיאולוג איטלקי בעת רישום הממצאים.

     

    9. הרחבת שטח החפירה.

     

    10. בשנת 1960 החל לחפור בעיר הצלבנית הארכיאולוג אברהם נגב. החפיר סביב המבצר היה מלא בשפכי עפר וכדי לפנותם הפעילו מחפר.

     

    11. עבודת הגילוי של שער הכניסה המזרחי למבצר הצלבני. היום השער הראשי של אתר קיסריה.

     

    12. מראה תיאטרון קיסריה לאחר חשיפת גרם המושבים. האקוסטיקה של התיאטרון הרומי לא איכזבה. מיד עם חשיפת האתר, רצה אהרון לבדוק את איכות האקוסטיקה הרומית הנודעת. הוא העלה לבמה את אחד מילדי הקיבוץ שניגן בכינור מבלי שנעזר במערכת הגברה. כמצופה, צלילי הכינור נשמעו היטב גם על הספסל הגבוה והרחוק ביותר מהבמה.

     

    13. בספטמבר 1961 נערך במקום קונצרט חגיגי ראשון, שבו ניגן הצ'לן המפורסם פאבלו קאזאלס. הקהל ישב על מושבי האבן שטרם שופצו ונגינת הצ'לו, שגם כאן לא נעזר במערכת הגברה, נשמעה היטב. המושבים הנראים בתמונה היוו את הקומה הראשונה של התיאטרון. מעליהם היו שרידי הבסיס של הקומה השנייה שחרבה כולה. במהלך השיפוצים נבנתה במקום הקומה השנייה המוכרת כיום.

     

    תודה ליהודה וגמן על השיתוף.

     

    לכתבות נוספות במדור טיול לעבר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים